יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 2022332309

בחינת יישום בו זמני של שיטת הכחדת זכרים יחד עם שיטת הזכרים המעוקרים להדברת זבובי פירות משבט ה – Dacine

6 דק' קריאה

שיתוף:

מחקר משותף (CRP) בחסות ארגון המזון והחקלאות (FAO) והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA)

שבט ה- Dacini של זבובי פירות המונה מספר זבובים בעלי חשיבות כלכלית רבה מאוד, כולל את זבוב פרי האפרסק (זפ"א) (Bactrocera zonata), מיודענו. אצל חלק מהמינים בקבוצה, הזכרים נמשכים לשמנים אתריים כמו מתיל יוגנול (ME) שהוא חומר שכיח בעולם הצומח, נמצא בעלווה, בשורשים בגבעולים ובפירות של המון צמחים כמו בזיל ואניס. ME מושך זכרים של זבוב האפרסק ושל זבוב הפירות המזרחי (the oriental fruit fly). החומר קיו-לור (Q-lure) מושך זכרים של זבוב הפירות של קווינסלנד (Queensland fruit fly) וגם הוא מצוי בכמה צמחים כמו פטל.

MAT – משיכת הזכרים לחומרים אלו כל כך חזקה שעל בסיסה פותחה שיטה להכחדת זכרים או באנגלית – Male Annihilation Technique או בקיצור – MAT. בשיטה זו מפזרים בשטח תחנות פיתוי קטלניות המשלבות את המושכן עם חומר הדברה או עם מלכודת קטלנית. הרעיון הוא שהדברת הזכרים בשטח תשאיר את הנקבות לא מופרות ותמנע את התרבות הזבוב. הצלחת השיטה תלויה בגודל אוכלוסיית הזכרים, במידת הגירתם מחוץ לשטח המטופל וביעילות תחנות הפיתוי. במקומות מבודדים (כמו איים), השיטה הצליחה ולפיכך רשומה בהוראות הטיפול במזיקים אלו. [במאמר מוסגר, מייד עם הופעתו הראשונה של זפ"א במלכודות ניטור בדרום לאורך הגבול עם מצרים, שיטת ה- MAT יושמה על ידי השירותים להגנת הצומח. נראה שבמשך למעלה מעשר שנים היא הצליחה למנוע את חדירתו הלאה אל פנים הארץ].

SIT במקביל, בכמה מעבדות בעולם מפתחים את שיטת החרקים המעוקרים (Sterile Insect Technique – SIT). אולם בשונה משיטת ה-SIT נגד זבוב הפירות הים תיכוני שנחקרת ומתפתחת באופן נמרץ כבר כמה עשרות שנים, ה-SIT נגד זבובים אלה הרבה פחות מפותח מכמה בחינות ונראה שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים אם ישתמשו בו כאמצעי הדברה בלעדי.

לכאורה, שתי השיטות סותרות: האחת מתבססת על הצפת השטח בזכרים מעוקרים שימצאו ויזדווגו עם הנקבות הפוריות ויעקרו אותן והשנייה, משמידה את כל הזכרים באשר הם (גם אם הם מעוקרים). אבל החקלאות העולמית מצמצמת את השימוש בחומרי הדברה ודוחפת לאמץ שיטות הדברה עם פחות השלכות סביבתיות כמו שתי השיטות הללו.

לשם כך התכנסנו. המחקר הנוכחי, בחסות ארגון המזון והחקלאות (FAO) והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), בא לבחון איך ניתן לשלב בין שתי השיטות באופן שיגביר את יעילותן ואת סיכויי ההצלחה בהדברת הזבובים. למשל, האם ניתן להפחית את המשיכה של הזבובים המעוקרים לחומר המשיכה כך שלא ייפגעו משיטת ה- MAT? או האם יש דרך לשפר את כושרם המיני (אונם) של הזבובים המעוקרים כדי להגביר את הסיכוי שהנקבות תבחרנה להזדווג עמם? לשאלות הללו נלוות שאלות קטנות יותר כמו מה בכלל שיעור האוכלוסייה שמגיבה לחומרי המשיכה? האם זכרים שנחשפו פעם אחת לחומר יימשכו אליו פחות בעתיד? האם הזבובים חייבים לאכול את החומר או שדי בחשיפה לריח (ארומה) שלו? האם הקרנת הזבובים בתהליך העיקור משפיעה על משיכתם לחומר? סביב שאלות אלה הוקמה קבוצה של 21 חוקרים מ- 16 מדינות: אוסטרליה, ארה"ב, בנגלדש, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, וייטנאם, ישראל, מאוריציוס, מלזיה, ניו-זילנד, סין, צ'כיה, צרפת, קניה ותאילנד.

המפגש הנוכחי, השלישי במספר, שהתקיים באוניברסיטת מקווירי, סידני, אוסטרליה היה עמוס. כל יום התחיל בשעה 08:30 והסתיים לא לפני השעה 17:00. יומיים ראשונים הוקדשו לדיווחי החוקרים ויומיים הבאים לכתיבת דו"ח ותוכניות להמשך המחקר. לכל אחד ניתנה חצי שעה להרצות כולל זמן לשאלות.

על מה אני דיברתי. בתחילת ההרצאה (בשת"פ עם ד"ר דוד נסטל מוולקני וד"ר גל יעקובי מביו-בי), הצגתי את שיטות העבודה שפיתחנו כדי להתמודד עם הנושא: שני מבחנים ביולוגיים [מבחן ביולוגי הוא כלי באמצעותו ניתן לקבוע את מידתית את ההשפעה של טיפול על בעלי חיים] מבחן אחד פיתחנו לבדיקת תגובת הזבובים ל- ME במעבדה (תזכורת – אלו מזיקי הסגר שלא ניתן להוציאם לניסויים בשדה). במבחן זה מכניסים זבובים לצנצנת זכוכית בה מצוי בקבוקון קטן עם החומר (ME) וסופרים כמה זבובים הגיבו ונכנסו לבקבוקון. המבחן השני פותח לבדיקת משיכתם של הזבובים (מעוקרים) לחומר בתנאים דומים לפרדס. מבחן זה מתבצע בשטח, בכלובים בגודל 10 על 12 מטר ובכל כלוב 12 עצי הדר. הכלובים מכוסים רשת כפולה למניעת בריחה של הזבובים. בכל כלוב, אחרי שתולים מלכודת על עץ פינתי, משחררים זבובים בפינה הנגדית ואחרי כמה זמן סופרים כמה נלכדו במלכודת. בנוסף הצגתי מתקן שפיתחנו לחשיפת הזבובים לריח (ארומה) של החומר באופן שמונע אפשרות של מגע ישיר: הכנסת פקק עם צמר גפן נושא שתי טיפות ME לתוך כוסית פלסטיק וכיסוייה בבד עדין. הזבובים המגיבים לארומה של החומר, נוחתים על הבד שמונע מהם מגע ישיר עם החומר. לאחר הצגת השיטות, עברתי להצגת התוצאות שקיבלנו:

לא מקשה אחת. מצאנו שגורמים שונים משפיעים על התגובה ועל המשיכה של הזבובים ל- ME. למשל  הראינו שגיל הזבוב קובע – זבובים צעירים בני שבוע לא מגיבים לחומר. בני שבועיים מגיבים מעט ובני ארבעה שבועות מגיבים יותר. הראינו שגם המזון קובע – זבובים בוגרים שניזונו על סוכר בלבד, הגיבו יותר ל-ME לעומת בוגרים שקיבלו סוכר עם תוספת חלבון (הידרוליזט שמרים). כמו כן, זבובים, שכזחלים התפתחו בקרקע מזון מלאכותי, נמשכו ל- ME יותר מזבובים שהתפתחו בפרי (מנגו או רימון). מכאן שבפרי יש גורם שמשפיע על המשיכה [בהוואי מצאו שזבובים (B. dorsalis) שהתפתחו בפרי של העץ טרמינליה (Terminalia = או שקד מדגסקר) פחות רגישים ל- ME אולם כמות ה-ME הקיימת בציפת הפרי זעומה (3.88 חמ"מ)]. כשהוספנו למזון המלאכותי ME במינון נמוך (שאינו קטלני לזבובים), לא קיבלנו השפעה על תגובתם כבוגרים – כלומר שזה לא המרכיב החסר. הממצא המעניין שלנו הוא ארומטי. חשיפת הזבובים לריח של ME (ארומה-תרפיה) הפחיתה את התגובה והמשיכה שלהם ל-ME למשך ארבעה שבועות לפחות. מצאנו שזבובים מעוקרים מגיבים ונמשכים ל-ME באופן דומה לזה של זבובים פוריים. תוצאות אלו מצביעות על כך שמבחינה יישומית, ניתן להפחית באופן מלאכותי את משיכת הזבובים המעוקרים ל-ME ולנצל את זה לשילוב הרמוני של שתי השיטות.
אולם יש גם מסקנה אקולוגית חשובה לאור התוצאות: משיכת הזבובים ל-ME מגוונת ותלויה בגורמים רבים ויש לקחת את זה בחשבון בניטור. זבובים מגיעים למלכודת מרקעים שונים (למשל גיל שונה או שהתפתחו בפירות שונים) וגם תנאי הסביבה משפיעים על המשיכה (בטמפ' קרה המשיכה נמוכה), ולכן לא ניתן להקיש ממספר הזבובים במלכודת על גודל אוכלוסיית הזבוב שבשטח (משום מה יש מי שמנסים להגיע למספר הזה מתוך מחשבה שימצאו שלל רב).

אדישות וחצי נחמה. ממצא נוסף שמצאנו הוא של זבובים "אדישים" ל-ME: בכל פעם שחשפנו זבובים לארומה של ME, שיעור לא מבוטל מהם (מעל 20%) לא הגיבו ונשארו לעמוד על דופן הכלוב. כינינו אותם אדישים ל-ME. התופעה חזרה על עצמה באוכלוסיות שונות. כשביקשנו לנצל תכונה זו ולברור מהזבובים זן של "אדישים" בו האדישות אף תוגבר, ואשר יוכל לשמש ליצירה של זבובים מעוקרים שיהיו אדישים ל-ME ולא ייפגעו מה-MAT, לא הצלחנו. בנוסף מצאנו שחלק מהאדישים של אתמול, הגיבו לחומר בבדיקה חוזרת. כשנתקלנו לראשונה באדישות הזו, ביררתי את הנושא בקרב עמיתיי בקבוצה ומצאתי ראשית שהתופעה התרחשה גם אצלם ושנית שגם הם ניסו ולא הצליחו להגבירה וליצור זן של זבובים אדישים – צרת רבים. [במאמר מוסגר אציין שגם בזבוב פרי ים תיכוני מצאנו שיעור דומה של זבובים שהיו אדישים לטרימדלור].

עוד נושאים שעלו. בדרום אפריקה, כריס וולדן מחפש תחליפים ל-ME כמו החומר יוגנול. בקניה האכילו זבובים במזון עם קפאין (ללא תוצאה מרשימה בהפחתת המשיכה ל-ME). טוד שלי (ארה"ב) מציין שהזבובים (B. dorsalis) מתחילים להזדווג עם חשכה ונשארים מזווגים כל הלילה.

דחיקה. בשני איים באוקיינוס ההודי, ראוניון ומאוריציוס, התרחשה תופעה דומה: בשניהם זפ"א נחשב למין מקומי והוא מנוטר בקביעות באמצעות מלכודות ME. ואז (לאחרונה) הגיע זבוב הפירות המזרחי (B. dorsalis) ותוך עונה אחת, נעלם זפ"א לחלוטין גם ממלכודות הניטור וגם ממדגמי הפירות. זה נראה כדחיקה ברורה. אציין שבמקביל, בשני האיים הזפי"ת המקומי לא נעלם לגמרי ועדין מוצאים אותו שם בעקביות, אם כי ברמה נמוכה מאוד. בסודן, לעומת זאת, שני הזבובים מצויים והגיעו לשווי משקל ביניהם, כלומר שם לא נרשמה דחיקה.

חלק שני – כתיבת דו"ח הפגישה

כתיבת דו"ח הביניים נועדה ליישר קו בין החוקרים ולמקם כל אחד מהם בצורה מדויקת ויעילה במארג המחקר. לכן לכתיבה הוקדש חלק ניכר מהפגישה. תחילה הועלה קובץ בסיסי לתיקיה אינטרנטית (TEAM) – הדו"ח הקודם, עם הרשאות כניסה לכל החברים על מנת שייכנסו ויערכו. כל אחד תיקן וערך בדו"ח את חלקו ותיאר את תוכניתו להמשך המחקר (בשנה וחצי הבאות).

פרסומים – מדיניות מממני המחקר (IAEA/FAO) היא שפרסומי המחקרים שבחסותם – יהיו נגישים לכל (open access). לכן מתקיימים מגעים עם כמה כתבי עת על האפשרות להוציא את המאמרים מהמחקר כאסופת מאמרים שיהיו נגישים לכל המעוניין. בימים אלו, בשת"פ עם דוד נסטל ועם גל יעקובי, אנו מסיימים לכתוב מאמר על תוצאות המחקר שלנו שיישלח לפרסום בערוץ הפרסום הזה.

שיחות שת"פ עם עמיתים

ד"ר אנטוניו פומפיאנו (אוניברסיטת מנדל, ברנו, צ'כיה) – בעלה של ד"ר לוסי וניצ'קובה איתה אני בשיתוף פעולה במחקר אנליטי בזבובי פירות. ד"ר אנטוניו סיפר לי שלאחר ששלחתי ללוסי דגימות של זבובים, היא בדקה ומצאה בהן ממצאים מעודדים ושהיא תעדכן אותי בקרוב.

ד"ר וינסנט ג'קוב (CIRAD – מכון המחקר החקלאי הצרפתי בראוניון, צרפת) – וינסנט הוא נוירו-ביולוג שעוסק באלקטרו-אנטנוגרמה בזבובי פירות. כמו במפגש הקודם שבתי ועניינתי אותו בפיתוח מבחן ביולוגי למשיכת זבובי פירות תוך כדי תעופה. אני מקווה שנצליח להעלות עור וגידים על גבי הרעיון.

ד"ר נושיין פטל (משרד החקלאות, רדוויט, מאוריציוס) – במאוריציוס נמצא הפרויקט הגדול ביותר של זבובים מעוקרים נגד זבוב האפרסק. יש להם הרבה ידע טכני של הגידול עצמו ושל המחקר על התנהגות הרבייה שלו. נושיין תוכל לסייע לי ביצירת פרוטוקול למבחן הזדווגות לזבוב שידרוש מאתנו להגיע למעבדה בשעות הערב ולעשות את המבחן מצוידים בפנסי לד… אני שוקל לנסות זאת פעם פעמיים ולו רק כדי לראות אם התוצאות מצדיקות.

Picture1
חברי קבוצת המחקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במסמך שהוגש ע"י מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מתוארת הארכת חוק הותמ"ל כ: "מהלך דורסני, מיותר ומסוכן לחקלאות ולביטחון המזון"  תנועת המושבים בישראל והתנועה הקיבוצית הגישו למשרד האוצר התנגדות רשמית לסעיפים בתכנית הכלכלית המבקשים להאריך את תוקף חוק הותמ״ל עד אוגוסט 2028. במסמך שהוגש על ידי מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה נכתב כי התנועות "מתנגדות נחרצות" להצעה ומבהירות כי: "משבר הדיור אינו משבר תכנוני ואין הצדקה להמשך ואף להרחבת פעילות הותמ״ל."  עוד צוין כי כבר היום "קיים מלאי תכנוני של למעלה מ־1.2 מיליון יחידות דיור בתכניות מפורטות מאושרות, המספיק ליותר מ־15–17 שנות בנייה וכי תרומת הותמ״ל לתכנון זה היא מזערית כ-4.5%."  התנועות מדגישות כי "משבר הדיור בישראל הוא משבר ביצוע ושיווק ולא בתכנון."  בנוגע להשפעות על המרחב הכפרי, מצוין כי פעילות הותמ״ל הביאה "לפגיעה מצטברת של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים” וכי מתקיימת “פגיעה כלכלית משמעותית ללא שימוע או תיאום, תוך שלילת זכות הטיעון של החקלאים."  עוד נכתב כי הותמ״ל "פוגע פגיעה אנושה בקרקע החקלאית ובכושר הייצור החקלאי, מסכן את המשך קיומה של ההתיישבות החקלאית והחקלאות המקומית ומהווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון מגוון, טרי וזמין עבור תושביה."  בנוגע למערכת התכנון, אומרים ראשי ההתיישבות הכפרית כי הותמ״ל "עוקף את מוסדות התכנון המחוזיים והמקומיים, פועל בהרכב המורכב ברובו מנציגי ממשלה ודוחה את מרבית ההתנגדויות ופוגעת בדמוקרטיה התכנונית."  לסיום מבקשים יפרח ושמחה: "תנועות ההתיישבות אשר על כל אלה, מתנגדות נחרצות להארכת החוק, ובוודאי להארכה החורגת מהמנגנון שנקבע בו כ'הוראת שעה' ובלי 'תחנות' בקרה ופיקוח. נבקשך לפעול להסרת מחטף במסגרת הליך חוק ההסדרים (אשר מטרתו המרכזית היא לקבוע את המדיניות הפיסקאלית של תקציב המדינה), ולא לפגוע בעתיד הדורות הבאים באמצעות מהלכים דורסניים קצרי טווח." 
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ההצפה במושב בית השקמה. צילום: דוברות כיבוי והצלה  הסופה "ביירון" גרמה להצפות קשות באחד מרחובות מושב בית שקמה אשר במועצה חוף אשקלון. צוותי מד"א הקימו במושב נקודת טיפול, וטיפלו באותם תושבים שסבלו מפגיעות קור. שבעה מהם פונו
< 1 דק' קריאה
"נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות"  לאחר אישור "הרפורמה" שמשרד האוצר רוצה להעביר בענף החלב, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2026, הודיעו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בתגובה: “החלטת הממשלה לאשר את רפורמת החלב היא גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על גבולות המדינה, הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים.  "זהו מהלך חסר אחריות, שמסכן את ביטחון המזון של ישראל ומפקיר משפחות שחיות שנים על האדמה ומייצרות את החלב הטרי והבטוח ביותר בישראל. מי שחושב שייבוא הוא תחליף לחקלאות ישראלית לא מבין את המציאות, או פשוט ויתר על ההתיישבות ועל הפריפריה."  יפרח ודורמן אומרים: "הרפורמה הזו לא תעבור. נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות עד שנעצור את המחדל הזה. אנו מודים לשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר שהתנגד ושעמד כחומה בצורה למען החקלאים ולשרי מפלגת עוצמה יהודית בן גביר, אליהו ווסרלהאוף אשר נמנעו ומבינים את חשיבות החקלאות למען ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל."  
< 1 דק' קריאה
זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה
7 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
אחרי שירות קרבי ארוך ותובעני שבמהלכו מעולם לא נשאל מה שלומו, למד ליאור חיון מקיבוץ דביר לדבר על רגשות. עכשיו הוא מתעל את היכולת שרכש לעבודה עם חיילים ומילואימניקים. "אחת המטרות היא שאנשים יבינו
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן