"צעדת שיבה" של תושבי ואדי ערה בתביעה לאדמות כפר לג'ון עליו יושב קיבוץ מגידו או "אוויר חם" שמנופח על ידי התקשורת?
*צילום תמונה ראשית: מנשה לוי
"אום אל פחם נגד קיבוץ מגידו" בישרה הכותרת בערוץ 14, כשהשדרנית מדווחת ש"עשרות תושבי אום אל פחם המזוהים עם הפלג הצפוני הכריזו מאבק על אדמות קיבוץ מגידו". בכתבה, בה רואיין ישי פרידמן עורך "שביעי" (שבועון לציבור הדתי) דווח כי ביום שישי האחרון הגיעו עשרות מוסלמים מאום אל פחם הנושאים בידיהם את דגלי הרשות הפלסטינאית וקיימו תפילות סמוך לקיבוץ מגידו, כשהמטרה היא קבלת המפתחות למסגד נטוש ולבית הקברות המוסלמי שנמצאים בשטחי הקיבוץ ובתביעה להשבת 34,000 דונמים, שלטענתם הם אדמותיהם, מה שהופך את חברי קיבוץ מגידו למתנחלים.
עוד נאמר, שההפגנות, שהחלו ביום העצמאות האחרון כ"צעדת שיבה" אליה הגיעו מנהיגים ערבים, חברי כנסת ואנשי דת ומחבלים משוחררים, נערכות מאז בכל יום שישי בסמוך לקיבוץ ומובלות בעיקר בידי אנשי הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית.
להוריד את רמת המתח
ראש המועצה האזורית מגידו איציק חולבסקי מעין השופט טוען כי "התקשורת מנפחת אויר חם" ומסביר את השתלשלות האירועים: "ביום העצמאות האחרון נערכה עצרת גדולה לציון הנכבה, לא רחוק מקיבוץ מגידו בהקשר של הכפר לג'ון, שנכבש במלחמת העצמאות ב-1948 וסמוך אליו הוקם הקיבוץ שנה לאחר מכן.
סמוך לגדר הקיבוץ נמצא בית הקברות של הכפר לג'ון שמהווה מקום עלייה לרגל לצאצאי פליטי הכפר החיים בוואדי ערה. לעיתים הם מוסיפים מצבות ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל) שהנושא תחת אחריותה מפנה אותן. לפני חמש שנים נערך פסטיבל יערות מנשה וגידרנו על חשבוננו את בית הקברות מתוך מחווה של רצון טוב וכדי להוריד את רמת המתח. המדיניות הכללית של המועצה בראשותי היא לסייע לגידור ושימור בתי הקברות בכפרים שהיו קיימים עד 48, כי ברורה לי הרגישות בנושא.
השנה פנו אלי לקיים את עצרת הנכבה בנחל הקיני בזיקה לכפר לג'ון. התנגדתי בעיקר מהטעם שרק לפני ארבע שנים התקיימה עצרת דומה בסמוך לקיבוץ גלעד בזיקה לכפר חובייזה. יש כפרים שננטשו או נכבשו ב-48 ברחבי המדינה ולא רק במועצה אזורית מגידו. למרות התנגדותי המשטרה אישרה את האירוע, כך שלא הייתה אפשרות חוקית למנוע את העצרת בה נאמרו דברים של זיקה, ערגה, געגוע של אותם משתתפים לכפר לג'ון, דברים דומים לנאמר בעצרות נכבה בהקשר לכפר לידו הן מתקיימות.
התקשורת, בעיקר מהצד הימני, לקחה קטעים מהעצרת ויצגה מצג שווא, פייק ניוז, שבו, כביכול, מאות ערבים צרים על קיבוץ מגידו בכל יום שישי בטענה להשבת אדמות לג'ון. יש פליטים בוואדי ערה ויש זיקה למקום, אנחנו מכבדים את הזיכרון אבל לא מגלגלים את היסטוריה לאחור".
איך בכל זאת מתמודדים במועצה עם המתח הקיים, פרט לתגבור הבטחון סביב הקיבוץ? חולבסקי מספר על פרויקט ענק בנחל הקיני לטובת התושבים הערבים והיהודים, פארק ובו נחל עם מים שיזרמו כל ימות השנה, מסלולי טיול וגם פינות היסטוריות כולל אזכור לכפר לג'ון.
"נכון להיום האזור אינו נעים לטיול לאף אחד, מקימים מנגלים בערוץ הנחל ומלכלכים ויש השתוללות של טרקטורונים, ואת זה הולכים לשנות. אני לא תמים אבל אני פועל מאמונה שדברים טובים יכולים לגרום לדברים טובים נוספים לקרות. נעשים הרבה שיתופי פעולה עם מעלה יראון ועם הכפרים הערביים בסביבה, ונמשיך לעשות".