במושב רמות שברמת הגולן מנסה החקלאי לביא בנימיני לגדל מנגו בקיר הפירותי, ביחד עם ד"ר עומר קריין, ממו"פ צפון * למעשה, לביא בנימיני הוא הראשון בארץ שמגדל מנגו על קיר פירותי, בגידול נסיוני
פתחתי גוגל וכתבתי, קיר פירותי והתברר יל שזו צורת גידול שונה וחדישה. לביא בנימיני, ממושב רמות, החליט שהוא מנסה לגדל על פי אותו עקרון עצי מנגו, גידול שבעיקרו הוא סוב-טרופי. למעשה, לביא בנימיני הוא הראשון בארץ שמגדל מנגו על קיר פירותי.
עד היום, שיטת הגידול בקיר פירותי בארץ ובעולם נהוגה בעיקר במטעי נשירים. כיום נעשים בארץ ניסיונות לגדל בשיטה זו גם בסוגי עצים אחרים.
לביא: "יום אחד ראיתי ביוטיוב סרטון בו הראו גידול מנגו בשיטת הקיר הפירותי. לקיר הפירותי יש שני יתרונות. היתרון הראשון הוא שבגידול כזה אפשר לקטוף את הפירות על ידי רובוט שיחליף את הקטיף הידני. היתרון השני בגידול זה השמש, שהיא המקור ליצירת הצבע הכתום של המנגו, ובשיטת הקיר הפירותי השמש מגיעה לכל הפירות. בכך, התפוקה של הפירות האיכותיים עולה, כי כול הפירות חשופים לשמש.
לביא, שהוא אדם שאוהב ללמוד תחומים חדשים, שמע על השיטה הזו והחליט לנסות מתוך סקרנות וכמובן בחר בחדשנות. במשק של ירדנה ולביא בנימיני 60 דונם של מטעי מנגו. הקיר הפירותי במשק הוא גידול ניסיוני. יש כאן הרבה ניסוי ותהייה. בכל שלב של הגידול יש התלבטות ובדיקה. למשל אין עדיין ידע וניסיון איך לגזום בדיוק את העצים. במו"פ צפון, ד"ר עומר קריין, חוקר ולומד את הנושא.
חיפוש אחר הדרך הנכונה
לביא: "ד"ר עומר קריין הינו מומחה בקיר פירותי בנשירים, בעיקר בגידול תפוחים ויחד אנחנו מפלסים את הדרך. יחד עם עומר ובליווי מדריכי הגידול של משרד החקלאות, אנו מנסים ליישם בקיר הפירותי במטע המנגו ברמות את הידע שנצבר במטעים הנשירים. בעצי פירות נשירים כל שנה כאשר העץ בשלכת, גוזמים חזק, העצים פורחים ונותנים פרי. במנגו שהוא עץ ירוק-עד ואינו נמצא בשלכת בחורף, הפרחים יוצאים בעיקר מקצות הענפים שצמחו בשנה שנתיים האחרונות. לכן אסור לגזום חזק וזהו שוני גדול בין שני סוגי הגידולים. הלמידה שלנו היא בעיקר מאזורים אחרים ורחוקים בעולם, תוך התאמה לתנאי האקלים אצלנו. זהו כאמור מסלול של ניסוי ותהייה. אנו מנסים מסלול שונה של גידול המנגו.
"קטיף פירות המנגו הוא קשה ונמשך לאורך כל חדשי הקיץ. לעיתים יש בעיה של פועלים וידיים עובדות. עונת הקטיף בקיץ בימים החמים גם זה מקשה. בקיר הפירותי יהיו שני נושאים שישנו את הקטיף. בשל הגיזום ייווצר מצב שהפירות כולם יהיו חשופים לשמש ובכך אנו מקוים להגיע לפרי איכותי, נקי, וצבעוני. בשל הגיזום אפשר יהיה לקטוף במכונת קטיף רובוטית, ובכך לא נהיה תלויים בכח אדם והעלויות הכרוכות בכך. יתכן גם, שנוכל לקטוף את המטע בפעם אחת ללא 'פחת' של פרי ירוק, קטן, או משופשף.
"כדי להמחיש את השוני, בגידול הרגיל הרדיוס של עץ המנגו הוא כשני מטר. בקיר הפירותי הרדיוס של כל עץ כחצי מטר. הצרכנים רוצים את פרי המנגו צבעוני. כשרדיוס העצים הוא ארבעה מטרים, מן הסתם רוב הפירות נמצאים בתוך העלווה ובין הענפים והעלים. לעומת זאת, ברדיוס קטן הפרי חשוף."
לביא נטע את מטע הקיר הפירותי בשנת 2020. זמן הגידול הוא כשלוש-ארבע שנים עד לתחילת ניבה, כשש שנים עד שמגיעים לניבה מלאה. מעל העצים בקיר הפירותי מתוחה רשת צל, המאפשרת חדירת אור השמש, אך מונעת את הקרינה החזקה שמזיקה לפירות החשופים.
במושב רמות
לביא וירדנה בנימיני הגיעו למושב רמות בשנת 1973. אלון בנם הבכור נולד בנהלל. לביא הינו בן נהלל וירדנה הינה בת המושב השיתופי נורדיה. ירדנה ולביא הגיעו לרמות כשרמות עדיין היה מושבוץ.
מושב רמות נוסד בשנת 1969. שנתיים אחרי שהגיעו למושב היתה החלוקה של המשקים לחברים. חצי מהמשקים במושב הקימו רפתות וחצי הקימו לולים לגידול תרנגולי הודו וכן, דירי כבשים לבשר. במקביל החלו לגדל בננות, גידול שהיה מקובל בעמק הירדן. ענף הבננות היה ענף מאד ריווחי וכל חקלאי רמות גידלו בננות. בשל הרווחיות הגדולה של הבננות, הרפתות והלולים חוסלו ברובם והחברים התמקדו בגידול הבננות. במשך הזמן חקלאי רמות פנו לגידול מטעי מנגו. כיום, החקלאות ברמות ברובה מתבססת על גידול מנגו.
לביא: "העבודה בענף המנגו מתחיל במרץ ונמשך עד חודש נובמבר. הקטיף עצמו מתחיל בחודש יולי עד סוף אוקטובר. זוהי עבודה מטורפת בחום של ארבעים מעלות. בשאר החודשים יש טיפול שוטף במטעים."
במושב רמות חמישה בתי אריזה האורזים ומשווקים את הפרי לשווקים בארץ ובחו"ל. ירדנה ולביא הרחיבו את משפחתם, ילדיהם ענת (זוהר) וארז נולדו במושב רמות. ארז, הבן הצעיר, קיבל את שמו לזכר ארז ז"ל, אחיו של לביא, שנהרג במלחמת יום כפור.
אלון, בנם הבכור של ירדנה ולביא, בנה את ביתו ברמות. אלון נשוי ליעל ולבני הזוג שלושה ילדים. זוהר ודן בונים אף הם את ביתם ברמות, ומגדלים את שלושת ילדיהם במושב. הבת ענת זוהר, אם לשלושה ילדים, היא חברת קיבוץ חצור ושם בנתה את ביתה עם צור, שהוא בן הקיבוץ. ארז ושירלי עם שני הבנים, חיים בקדימה.
מושב רמות גדל והתפתח, יש היום המון בנים ממשיכים במושב והרחבה. כמאה ושמונים משפחות מגוררות היום ברמות ונבנית הרחבה נוספת. מושב רמות הפך לפנינה בתחום התיירות יש בישוב למעלה ממאתיים חדרי אירוח של צימרים. ענף הצימרים הפך לענף מרכזי בישוב. רמות הינה פנינת חמד. נוף הכנרת, החקלאות, האוירה. יש היום במושב קהילה צעירה שנכנסה ותורמת את חלקה, מערכת החינוך מפותחת.
לביא וירדנה הם מדור המייסדים, היה זה מושב חד דורי – כל המשפחות היו צעירות. כיום זהו ישוב שהתבגר והתבסס. ירדנה ולביא בשנות השבעים של חייהם, ויש להם כבר נכדים חיילים. ירדנה מרכזת במושב את צוות "חיים בגיל", המקיים מפגשים של הדור הראשון ברמות. פעם בחודש נפגשים במועדון, למפגש חברים עם תכנים שונים והרצאות מעניינות. פעמיים-שלוש בשנה יוצאים לטיול של ותיקי המושב. ירדנה ולביא מרוצים ומסופקים מהחיים במושב בו בחרו לחיות בעודם צעירים.
השיחה נסבה על ערכה של החקלאות במדינה.
לביא: "לחקלאות יש ערך סגולי מאד גבוה בבניית הארץ. ההתנהלות בארץ וההתייחסות לחקלאות הביאה את החקלאות לפשיטת רגל. בתפיסת עולמי זהו חלק מאבדן הדרך של ממשלות ישראל לדורותיהן. הוגי הציונות ומקימי המדינה האמינו שלחקלאות יש משמעות מאד גדולה בישוב הארץ. ישנה זניחת הכבוד לחקלאות והפחתה של החשיבות הגדולה של החקלאות במדינת ישראל.
"אני עדיין מאמין שעם שאינו מעבד את אדמתו יוותר עליה בקלות. כך האמינו וסברו בוניי ומקימי הארץ וכך גם היום. החקלאות הינה הקשר החזק ביותר לאדמה. בכל המדינות של העולם המערבי ישנה הבנה ותפיסה שיש לשמור על החקלאות. הבחירה להתבונן על החקלאות רק דרך החור שבגרוש מפחיתה מערכה האמיתי. הערך הגבוה של החקלאות הוא בעיקר החיים על האדמה שלנו ויש כמובן את העניין של בטחון תזונתי."
לביא בנימיני – חקלאי עשרות שנים, פניו לעתיד, כך מעיד קיר הפירותי שבמשקו.
