יבול שיא
הרפת והחלב
בתיהלהדפסה קטלוג 2

"האם אי פעם בחיים הללו עוד יהיו עבורי זריחות ושקיעות"

2 דק' קריאה

שיתוף:

בדיוק שנה מהתערוכה בה הוצגו צילומיה לצד אלו של ידידה מעזה מוצגים צילומיה של בתיה הולין מכפר עזה תחת הכותרת "חלום. שבר."

*צילומים מתוך התערוכה: בתיה הולין

ב-3 בפברואר 4202 תיפתח בגלריית המקרר בתל אביב תערוכת צילומים של בתיה הולין (כפר עזה) "חלום. שבר".
שנה בדיוק מהתערוכה האופטימית ומלאת התקווה "בינינו" בה הוצגו צילומים משני עברי הגדר בעזה כשאת התמונות מהצד העזתי צילם ידיד בשם "מחמוד" שפחד להזדהות.

Screenshot 2024 01 30 143016
הבית שטיפחתי נשרף וחרב

״אני הולכת בשבילים ואוספת רגעים של חסד. קרן שמש שיצאה מבין קרעי העננים, שלולית גדולה ששמיים צבעוניים משתקפים בה, טרקטור שיוצא לעבודה בשעת זריחה, והמון חברים שחולפים על פניי בחיוך ועם מילה טובה" כתבה בתיה הולין בטקסט שמלווה את התערוכה. "אלו החיים שהנצחתי בתמונותיי, שאותן הצגתי בגאווה גדולה בתערוכה 'בינינו' בפברואר 2023 שבה השתתף גם צלם מעזה שהראה את חייו שלו. תמונות של השראה ואופטימיות משני עברי הגדר. בתערוכה ביקרו אלפי אנשים שראו בה קרן של אור ותקווה".
ספר האורחים של התערוכה התמלא באיחולים שזו הדרך הנכונה. "חבר מבארי כתב: מעריך מאוד את האומץ, להאמין שאפשר לעשות משהו שונה, להתכוון לטוב ולהעז. תודה על הבזקים של תקווה. חבר מעלומים כתב: מי ייתן ונוכל להיפגש עם 'מחמוד' ולצלם במשותף, בסוג של נורמליזציה״.
בבוקרו של ה-7 באוקטובר התנפץ החלום.

בתיהלהדפסה קטלוג 5
רגעים של חסד

״הבית שטיפחתי במשך 50 שנה נשרף וחרב, וגם האמונה שפיעמה בי על חיים משותפים והוגנים משני צדי הגדר, נגוזה" כותבת בתיה. "אינני יכולה להתנער מהמחשבה שבין הפורעים והרוצחים מעזה, היה גם 'מחמוד', שותפי לתערוכה האופטימית שהצגנו כמה חודשים קודם יחד. נשארתי בלי מילים ובלי אוויר בגוף. העשייה האמנותית, השיח והיצירה, מעניקים לי השראה וכוחות להתמודד עם החיים בצל המלחמה והשבר הגדול. כשפוניתי מכפר עזה לאחר הטבח, יצאתי בלי לראות מה קרה לבית שלי, תמצית חיי. הייתי זקוקה לשבועיים שלושה כדי שאצליח להביא את עצמי לחזור לכפר עזה. המראות היו שוברי לב. הידיעה שהשבילים שבהם אני הולכת הם גיא הריגה, שאין כמעט בית שאין בו נרצחים, חטופים או נפגעים, הייתה קשה עד מאוד. בביקורי המצלמה שלי כאילו התעוררה לחיים, וכאילו ציוותה עליי לצלם ולהנציח את מה שקרה, את גן העדן שלי שהפך ברגע לגיהינום. זאת התערוכה שאני מציגה בפניכם היום, את החלום של הבית שבניתי וטיפחתי עבורי ועבור ילדיי ונכדיי, ואת השבר הגדול שאופף כעת את חיי״.
גלריית המקרר, החשמונאים 90,
תל אביב. לפרטים נוספים: בתיה הולין
054-8160343

מה קורה למי שמתבדה? 

את קטלוג הצילומים מלווים מילותיה של סלעית לזר 

שדה/ סלעית לזר 

כדי לזרוע חיטה צריך שדה 

ותקווה  

וביטחון. 

כמה אמונה צריך כדי לזרוע חיטה בשדה. 

כמה אמון צריך כדי לגור לצד השדה. 

מה קורה למי שמתפתה? 

מה קורה למי שמתבדה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומרת בטינה נעמן, מרמות נפתלי, שנאלצה להתפנות מהמושב, מהכרמים ומהיקב * עודד שוורץ, בעל המחלבה היחידה שפועלת בעמק החולה, שירת במילואים בהר דב ועכשיו מתקשה למכור גבינות * מרים ברנשטיין, שתפרה שמלות כלה וערב,
5 דק' קריאה
נפתלי פלדמן ממושב תקומה בעוטף עזה מצא בצמח האלוורה מזור לבעיות בריאות שונות * הוא מספר מהן הנסיבות לתגליתו, כיצד עבר מתחום ההייטק לגידול הצמח ולהכנת מוצרי בריאות, ועל השכול שפקד את משפחתו בעת
8 דק' קריאה
הפסיכולוגית החברתית שולי שפר פורת, מחברת ספר הילדים "חבורת חל"ק ותעלומת הקללה המסתורית", מספרת על התקשורת בטלפתיה עם בעלי חיים (!), שמסייעת לאיתור חיות אבודות ועל האתגרים בחייה: "אני יודעת לקום ולצאת מחוזקת כי
9 דק' קריאה
על השיעור שאין לו שיעור ופלאי עולם נוספים במפגש של ילד עולה חדש עם קיבוץ נגבה הדרומי בבוקר לח, בשנת תשי"ח (באביב 1958) בישרה לי אימי, כי אנו "נוסעים לראות קיבוץ". לא ידעתי דבר
3 דק' קריאה
איך נראה שבוע הפסח, כמה אנשים חיים בבארי כעת ואיך הייתה הפגישה בבית של גנץ. אביבית וחתול הבית מנסים להתחבר למציאות האבסורדית בדרך כלל אנחנו מחכים לחגים, לחופשים ולפגישות המשפחתיות. בבארי של עכשיו המקבץ
3 דק' קריאה
ענבל ליברמן מניר עם וברק שלום מעלומים ישיאו את משואת כיתות הכוננות ביום העצמאות *תמונה ראשית: ענבל ליברמן, רבש"צית ניר עם. תושיה ולחימה אמיצה. צילום: עמית ליברמן  ענבל ליברמן, רבש״צית ניר עם, וברק שלום
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן