שקד כוכבא ואבירם ג'ונסון, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ביום שלישי, ה-7.5.24, ערכנו בשה"מ סיור לחקלאים, מדריכים ויצרני קומפוסט שבמרכזו נושא דגימות המעבדה, שיטות הדיגום ופענוח תוצאות המעבדה. איכות ובשלות הקומפוסט המסחרי בשימוש החקלאים סומן כנושא חשוב אשר לו השפעות על בריאות הקרקע החקלאית, התוצרת החקלאית ועל טיפול בתוצרי לוואי אורגניים בכלל. זה הסיור השני בסדרה, כאשר הראשון בוצע בנווה יער בשיתוף מעבדת שירות שדה נווה יער.
בתחנה הראשונה, התכנסנו באתר קומפוסט נירים – "שילוני מחזור אורגני" שאירחו אותנו באתר ואלעד שילוני הסביר על תפעול האתר, חלקי האתר השונים, אזור קבלת חומר הגלם, ערבוב החומרים, שורות הקומפוסט, סינון וערימות מוכנות לשיווק. בדבריו התייחס אלעד למבנה שוק הקומפוסט והזבל וההבדל המרכזי בין קבלת חומרים (זבל בקר בעיקר), שקורה כל השנה, להוצאת קומפוסט שמתרחש החל מחודש מרץ ומגיע לשיא בחודשי הקיץ. על כן, הדגיש כי יש יתרון למי שיכול לאחסן אצלו במשק קומפוסט עד לשימוש. עדיף לקחת קומפוסט ששהה באתר כל החורף.
באתר הקומפוסט ביצענו דיגום לדוגמה, ולמדנו על הציוד הדרוש לביצוע הדגימה והתאמתו לסוג הדגימה:
- משטח עבודה – ברזנט יכול לעבוד, המטרה היא למנוע זיהום הדגימה מחומר שעל הקרקע
- את חפירה וכף שתילה – לדיגום וערבוב הקומפוסט, אם שולחים לבדיקת מתכות כבדות יש להימנע משימוש באת ובכף העשויים מתכת, ובעיקר גלוון אשר ישפיעו על הבדיקה. במקרה זה, עדיף להשתמש בפלסטיק או בנירוסטה.
- דלי 20 ליטר – לאיסוף הדגימות וערבובן לחומר הומוגני.
- שקיות נייר לדיגום קומפוסט וקרקע (שקיות חומות) – יש לברר עם המעבדה, מהו המשקל הרצוי לדגימה (בדיקה כימית פשוטה 2 ק"ג יספיקו), לבדיקות התחממות עצמית רצוי להביא 5 ק"ג ומעלה מכל בדיקה.
- לבדיקות ביולוגיות יש להצטייד בנוסף בצידנית ובקרחונים, חומר חיטוי וכפפות, לנקות את הציוד ולחטאו לפני ביצוע הבדיקה. אחרי מילוי השקית, יש לשמור על הדגימה בקירור ולהגיע עוד באותו היום למעבדה.
- אמצעי תיעוד ורישום הדגימות – טוש לא מחיק, עט ויומן דגימות. יש לתת שמות קצרים אך ברורים שיעזרו לאחר מכן להבדיל בין הדגימות השונות ולשייכן לאצווה או לערימה הנכונה.
דגשים לביצוע הדגימה:
כל דגימה תורכב מלפחות חמש תת-דגימות מנקודות שונות ועומקים שונים בערימה. לכל 1000 מ"ק ניקח לפחות חמש תת-דגימות ורצוי יותר. מכל תת-דגימה נאסוף כשלושה עד ארבעה ליטרים קומפוסט לדלי, ונמנע מלדגום את השכבה החיצונית בערימה זו שבאה במגע עם האוויר (היא הכי פחות מייצגת את הערימה). לאחר שאספנו לפחות מחמש נקודות אקראיות במיקום ובעומק, והתאמצנו להגיע גם למרכז הערימה, יהיו 20-15 ליטרים קומפוסט. כעת, עלינו לקחת עד חמישה ליטרים למעבדה. כדי להפחית את נפח הדגימה ועדיין לשמור על ייצוג לערימה המקורית, נשתמש בשיטת הרבעים. בשיטה זו אנו מערבבים היטב את כל תת הדגימות, ולאחר מכן מחלקים את הערימה לארבעה רבעים. כעת יש לקחת רבע אחד או שניים. אם עדיין מדובר בכמות גדולה, ניתן לערבב את שני הרבעים, לחלק שוב את הערימה לרבעים ולקחת רבע או שניים לצורך בדיקת המעבדה.
חשוב לשמור על אקראיות בבחירת נקודות הדגימה, ולזכור לדגום מעומקים שונים בערימה. ניתן להקל על התהליך על ידי שימוש בכף טרקטור ל"חיתוך הערימה", כך ניצור חתך עמוק לתוך הערימה, ולקחת תת-דגימות מעומקים שונים ביתר קלות.
בקומפוסט מסחרי אנו מתחשבים בערימות כהומוגניות, כל עוד הן מאותה אצווה. מכיוון שתהליך הקומפוסטציה המסחרי נעזר במיכון בעת ערבוב הערימה, יצירת השורות (הואלים) על ידי המהפך וסינון החומר על ידי טרומל, הערימות מעורבבות היטב והומוגניות. עובדה זו מאפשרת לקיחת תת-דגימות מעטות יחסית ועדיין שמירה על ייצוג הערימה. במקרים בהם הערימות נראות עם שונות גדולה, או שאנחנו יודעים כי בוצע ערבוב בין אצוות שונות מזמנים שונים, מומלץ לקחת מספר דגימות מעבדה. חשוב שמכל אזור ניקח מינימום חמש תת-דגימות, ולא נערבב בין האזורים. אם תוצאות הדגימות דומות, נדע שהשונות אינה גדולה וישנו ייצוג טוב לערימה שדגמנו.
לאחר שדגמנו כראוי את ערימת הקומפוסט, הגענו למעבדת שירות שדה גילת במרכז המחקר גילת של משרד החקלאות. במקום סיירנו בהדרכתה של מנהלת המעבדה ליבי פרמן. ליבי סקרה את כל הבדיקות הנדרשות בתקן הקומפוסט ת"י 801, ואילו מהבדיקות מבוצעות במעבדת שירות שדה גילת. שאר הבדיקות המופיעות בתקן, ושאינן מבוצעות בגילת, נשלחות על ידי מעבדת שירות השדה ומבוצעות בחוץ. עם זאת, הדבר מנוהל מהמעבדה בגילת, והחקלאי או יצרן הקומפוסט מקבל את התוצאות באופן מסודר ואחיד.
הבדיקות המבוצעות במעבדה לקומפוסט לשימושים חקלאיים שאינם במצעים מנותקים וגינון:
סעיף התכונה הנבדקת דרישות בתקן הערה 1 גודל חלקיקים אין הגבלה 2 תכולת חומרים זרים 0.5 מקס' 3 אחוז רטיבות (% מהחומר הרטוב) 25-40 4 ערך הגבה (pH) 5-8.5 5 מוליכות חשמלית (dS/m) 6 תכולת חומר אורגני (% מהחומר היבש) 25 מינ' 7 תכולת חנקן כולל (% מהחומר היבש) 8 יחס פחמן-חנקן תכולת הפחמן מחושבת מתכולת החומר האורגני 9 התחממות עצמית 350 מקס' 10 תכולת זרחן (P) (% מהחומר היבש) 11 תכולת אשלגן (K) (% מהחומר היבש) 12 תכולת בורון (B) (מ"ג לק"ג חומר יבש) 13 תכולת נתרן (Na) (% מהחומר היבש) 14 תכולת כספית (Hg) (מ"ג לק"ג חומר היבש) 5 מקס' בדיקת מתכות כבדות 15 תכולת כרום (Cr) (מ"ג לק"ג חומר יבש) 400 מקס' בדיקת מתכות כבדות 16 תכולת ניקל (Ni) (מ"ג לק"ג חומר יבש) 90 מקס' בדיקת מתכות כבדות 17 תכולת קדמיום (Cd) (מ"ג לק"ג חומר יבש) 20 מקס' בדיקת מתכות כבדות 18 תכולת עופרת (Pb) (מ"ג לק"ג חומר יבש) 200 מקס' בדיקת מתכות כבדות 19 תכולת נחושת (Cu) מ"ג לק"ג חומר יבש) 600 מקס' בדיקת מתכות כבדות 20 תכולת אבץ (Zn) (מ"ג לק"ג חומר יבש) 2500 מקס' בדיקת מתכות כבדות 21 ריכוז חיידקים, נגיפים וטפילים כמפורט בהגדרת בוצה מסוג א' בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה) התשס"ד-2004, על עדכוניהן בדיקה ביולוגית, נשלח למעבדה אחרת
*הטבלה מסתמכת על התקן ת"י 801 ואינה באה להחליפו
**ניתן ומומלץ לבקש בדיקת צורוני חנקן ואז החנקן הכולל יחושב מחיבור תוצאות בדיקת צורוני החנקן. ניתן לבקש חישוב יחס חנקה-אמון לצורך מדד בשלות.
***רצוי לבקש בדיקת משקל נפחי, או לשקול בעצמכם דלי 10 ליטר מלא כדי מאוחר יותר לחשב מהם הערכים אשר קיבלתם בערימה
במערכה השלישית, שיא היום, ירדנו אל כיתת הלימוד, התחלנו בפענוח תוצאות הבדיקה, חישבנו כמה יסודות הזנה זמינים קיימים בערימת הקומפוסט ולכמה ק"ג של N,P,K תוספת הקומפוסט שלנו שווה; עסקנו ביתרונותיו הגדולים של הקומפוסט, העולים על הערך הדישוני שלו, וכן במדדי בשלות שונים המופיעים בתוצאות המעבדה: התחממות עצמית, יחס פחמן-חנקן (אם ידוע לי הערך ההתחלתי), יחס חנקה-אמון (צורוני החנקן כאשר בערימה שהוכנה היטב האמון הופך לחנקה בפעילות מיקרוביאלית ולכן קומפוסט בשל יהיה בעל יחס חנקה-אמון גדול מ-1 ואפילו ישאף ל-5).
בסיכומו של יום, התקיים דיון על הצורך בשיפור הידע הקיים אצל יצרנים וצרכנים (חקלאים) של קומפוסט, עלו רעיונות טובים להמשך וביניהם הצורך באיגוד מקצועי שיושיב יחד את כל בעלי העניין בענף הקומפוסט והחומרים האורגניים המושבים לקרקע.