יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 2 בארי בר מצווה כתובות אש

"אלה שהיו צריכים להיות פה ואינם" 

3 דק' קריאה

שיתוף:

בשבוע שעבר התקיים טקס בר המצווה ומפגן האש המסורתי של בני ובנות קבוצת לילך מקיבוץ בארי, שאיבדו בטבח הנורא שניים מחבריהם לקבוצה ושלושה מדריכים. את האירוע המרגש אירח בנדיבות קיבוץ צאלים  

*תמונה ראשית: כתובות האש של שמות ילדי כיתת לילך, שמותיהם של ליאל וינאי דולקים למרחקים. צילום: דוברות בארי 

נדמה שברמצוות תמיד היו בבארי. כיתת הברמצווה קיפצה בין המגדל והחבלים במפקד האש, ואחרי זה ישבנו ביחד בדשא הגדול וראינו את ההצגה שהכינה.  

השנים חלפו, סדר האירוע השתנה מעט, כל משפחה יושבת עם חבריה על הדשא, ההצגה קודמת למפקד – אבל טקס ההתבגרות נמשך והתקיים בכל עוזו השבטי.  

ובבארי, אימפריה בפני עצמה, אכן מדובר בכוח, שהורגש במלואו, כש-3,000 תושבים ואורחים התכנסו באמפי, הצופה פני עזה, למפקד האש המסכם.  

שמענו שבקיבוצים מסביב כבר לא תמיד מתקיים החלק השיתופי, שבחלקם הוא הצטמצם, אבל בארי שמר על שיתופיות ועל מסורת בר המצווה שאפילו הועצם משנה לשנה ולא היה לנו ספק שהוא מהמרשימים בתנועה הקיבוצית.  

ובכל זאת, לפעמים התגנב הספק, האם בארי ישמור על הטקס עם המאפיינים האנכרוניסטים או, עם כל השינויים החלים גם בו, הוא ייעלם או ימוסמס עם הזמן?  

העשור האחרון, שבא עם הרבה זמנים שלא כתיקונם, נתן פרספקטיבה חדשה לטקס.  

בצוק איתן (איזה שם נבואי נפלא) נחגגה בר מצווה מאוחרת ועוצמתית. בשנת הקורונה השנייה נחגגו שתי בר מצוות באותה שנה, העכשווית, וזו שנדחתה מהשנה הקודמת. כל קושי אך חיזק והוסיף להרגשה שהינה, יכולנו לו.  

לכן מובן היה מאליו בבארי השנה שבר מצווה תהיה גם תהיה. כל חג השנה בבארי ספג את עוצמות ההלם והשכול ושיקף אותם, יחד עם תחושת הקהילה ובניה ובנותיה העוטפים אותה. 

"בכל דבר שעשינו הרגשנו את החוסר שלכם" 

לקיום ה"בר מצווה", כחג קיבוצי שאינו מחויב בלוח החגים, חג שמסמן שינויי זמנים פנימיים הכרחיים לקיומו והמשכיותו, היה טעם מיוחד. 

התכנסות המשפחות, שבבארי התפרשה בכל רחבי הקיבוץ, התקיימה בבריכת קיבוץ צאלים, שאירח בנדיבות את האירוע וההכנות לו. הגיעו רבים ואת הרגשות המעורבים ביטאו ילדי כיתת לילך: 

"לפני תשעה חודשים היינו עוד כיתה בבארי שמחכה לחגוג את שנת בר המצווה כמו כולם, אבל אז ב-7 באוקטובר כל מה שתכננו התנפץ לנו בפרצוף…" אמרו נציגי הכיתה על הבמה, עליה הוצבו כסאות ריקים לזכרם של ליאל וינאי חצרוני שנרצחו באותה שבת. הטקס היה גם לזכרם של חברי צוות הנוער הבוגר שליוו את הכיתה ונרצחו בטבח – ליאור טרשצ׳נסקי, כרמל בכר ואלון אבן, חלק מ-101 חברי וחברות הקיבוץ שנרצחו באותו יום. 

"השנה הזאת לא הייתה פשוטה, והיו רגעים של משברים וכאבים או רגעים שחשבנו שאין לנו סיכוי להצליח, ולמרות הכול ניסינו שוב ושוב כמה שאפשר לעשות את השנה הזאת הכי טובה שיש למרות כל הקושי שהיה בדרך. לא ויתרנו על פעילויות חשובות וניסינו לעשות הכול כאילו אנחנו עדיין בבארי. 

אבל עדיין זה היה שונה, לבוא לפעילויות ולזכור שהחברים שלנו לא איתנו, שהם כל כך חיכו לעבור את החוויה הזו. בכל דבר שעשינו הרגשנו את החוסר שלכם, ליאל, ינאי, ליאור, אלון וכרמל – כולכם הייתם חלק בלתי נפרד מהבר מצווה ואנחנו ננציח אתכם תמיד". 

תמונה 1 בארי בר מצווה טקס
חברי כיתת לילך בטקס הסיום, כשבמרכז שני כסאות ריקים לליאל וינאי חצרוני ז"ל. צילום: דוברות בארי 

שמחים ועצובים מאוד 

"אני רוצה לומר את החשוב מכול: בכל רגע נחמץ ליבנו", אמר דן אלגרנטי, נציג ההורים, שחמו נרצח. "בכל שנייה של מחשבה קרה, שפתאום תוקפת, תמיד זה בא, הלב מתכווץ לגודל של אפון. בדמיון הם עולים כל הזמן, אלה שהיו צריכים להיות פה ואינם, ליאל וינאי האהובים והמתוקים, ילדים רכים שהספיקו מעט והם אינם כאן על הבמה וחסרונם שובר את הלב, ההורים של, האחים של, הדודים של, הסבים של. אנחנו עצובים מאוד, גם כשאנחנו שמחים מאוד. והיום אנחנו שמחים ועצובים מאוד ואיכשהו סוג של שמחים בכל זאת".  

מעל הבמה הוסיף וקרא לממשלת ישראל בסוגייה הקריטית של החטופים: ‏ 

"אנחנו רוצים שתעשו סופסוף מעשה אמיץ עבור החטופים והמשפחות השבורות שלנו, ושל אחינו מהקיבוצים וממסיבת הנובה וכל מי שנחטף. רבאק, תתפסו כבר אומץ, תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם קלישאות ריקות מתוכן, שימו בצד לרגע את השיקולים האישיים העלובים שלכם, ותעשו עסקה מחר!" 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אנחנו ממשיכים בטיול בנגב, שנחשב ל"יחסית" שקט * יקב רמת נגב גדל ומחדש עם סדרת יינות נווה מדבר הוא סיבה טובה לבקר בקדש ברנע ואזור ניצנה * ביקור ביקב ובכרמים, חממות ירקות ותבלינים, חולות
6 דק' קריאה
במרכז הכפרי "אחווה" שבמועצה האזורית באר טוביה, יש מרפאה לטיפול בבעלי חיים * ד"ר אמיר שיפמן יחד עם בנו אור משרתים את תושבי האזור, שמגיעים עם חיות המחמד שלהם בשעות היום והלילה, בימי חול
8 דק' קריאה
אומרת שרה הלוי (88), שבחודשי המלחמה הראשונים עזבה כמפונים רבים את ביתה ברמות נפתלי שעל גבול הצפון – אולם שבה למושב * הלוי: "לפני שלושה חודשים החלטתי לחזור למושב. אני לא מפחדת, אבל אנחנו
5 דק' קריאה
לאחר חודשים של דיונים * תנועת המושבים: "מדובר בבשורה עבור המשך קיומם של היקבים הקטנים, בעיקר  בתקופה זו"   ועדת הבריאות בכנסת אישרה ביום רביעי שעבר את טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון שהוא
3 דק' קריאה
גבריאלה וילנץ משבשת וחותרת תחת קדושת המיתוסים הציוניים ותחת חומרי התצוגה השכיחים במוזיאונים ובאתרי מורשת ישראל  *תמונה ראשית: "נוסטלגיה מודפסת" 2024. החפצים הפונקציונליים ששימשו את החלוצים מוצבים כמוצגים יוקרתיים. צילום: גבריאלה וילנץ  את חומרי
3 דק' קריאה
אם הבעיה של הדי בן עמר היא באורך ולא ברוחב, האם תועיל לו הזריקה למניעת השמנה?   ב-1997 איבדתי קשר עין עם הפרמשתק שלי.  פרמשתק הוא השם התלמודי לאיבר המין הגברי, ומטבע הדברים האכסניה המכובדת
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן