הכנס נערך ביום שלישי 10/09/2024 באולם כהן בקריה החקלאית בבית דגן.
כנהוג או כמקובל בכנס השתתפו כל מי שיש להם עניין או עשייה בחקלאות, חוקרים, מדריכים, אנשי חברות, אנשי משרד החקלאות וכמובן חקלאים.
לאחר דברי פתיחה וברכות, עלה פרופ' אברהם גמליאל, "גמלי" בשמו האמתי ונתן סקירה על התפתחות הטכנולוגיות השונות בחקלאות מימי קדם ועד ימינו, על כניסה לשימוש של המחרשה הראשונה, על התחלת השימוש במרססים שונים ושיטות יישום שונות של תכשירי הדברה להתמודדות עם פגעים שונים בחקלאות, ולבסוף תיאר את השימוש באמצעים מיוחדים שונים, למשל פיזיקליים (קרינת UV) להדברת פגעים.
המושב הראשון הוקדש לשימוש בטכנולוגיות חישה מרחוק לניטור וזיהוי פגעים בחקלאות. ריכזה והנחתה את המושב ד"ר יפית כהן מהמכון להנדסה חקלאית של מנהל המחקר החקלאי. המרצה הראשון היה נוה פילר מחברת אגרוסקאווט (AgroScout) שתיאר את השימוש בבינה מלאכותית (AI) ככלי לגילוי וזיהוי פגעים שונים בגידול בשדה עד רמת העלה הבודד.
ד"ר יפית כהן הציגה דרך חדשה לניטור של זבוב הפירות הים תיכוני באמצעות מלכודות "חכמות". זבוב הפירות הים תיכוני הוא אחד המזיקים הקשים בגידולי פירות בעולם. ההדברה שלו מבוססת על ניטור אוכלוסיית הזבוב ונקיטת מהלכי הדברה, בדרך כלל של תכשירי הדברה על ידי יישומם מהקרקע או מהאוויר. דרך אחרת להתמודד עם הזבוב היא באמצעות תחנות לכידה או האכלה המפוזרות במרחב המטע או הפרדס. השימוש בהדברה כימית על ידי ריסוס מבוססת במקרים רבים על ניטור של אוכלוסיית הזבוב. בעבודה זו הראתה יפית שימוש של מלכודות ניטור הזבוב המעבירות את נתוני הלכידה בשיטות של אמצעי חישה מרחוק המבוסס על חיישן IR. הנתונים הנאגרים עוזרים לחקלאי לקבל מפת נגיעות של אוכלוסיית הזבוב בצורה רציפה עם אפשרות לניתוח ועיבוד הנתונים בעזרת תוכנות או אלגוריתם ייעודי. המידע המעובד מהווה כלי החלטה איך ומתי לבצע פעולות הדברה בכל האזורים בהם פועלת המערכת.
המרצה הבא, יונתן בן מוזג מחברת אגרינט הציג מערכת של חיישנים חכמים המיועדים לעזור למגדל בגילוי מוקדם של מזיקים ברמת העץ הבודד, כמו חידקונית הדקל בעצי תמר או קרנפית מין נוסף שגורם גם הוא לנזקים בעצי התמר. החיישנים עוזרים להבחין בשלב מאוד מוקדם בפעילות המזיק ולייצר תמונת או מפת נגיעות בכלל המטע. כמו כן החיישן יודע להבדיל בין פעילות של חדקונית ופעילות של קרנפית שגם היא מהווה מזיק בעצי תמר. קיים כאן כלי של חקלאות מדייקת, עם יכולת לדייק בפעולות ההדברה הן בעיתוי הנכון והן באזור הנכון (רק בעצים נגועים) לעל ידי כך לחסוך לחקלאי עלויות בפעולות הדברה, גם כתוצאה מהגילוי המוקדם וגם מהיכולת לטפל רק בעצים הנגועים במזיק.
ד"ר צחי דוד מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת הראה כיצד שימוש ב- GIS (Geographic Information Center) עוזר לתכנון, ניהול ובקרה של ניטור וביעור נגעים. המצגת התמקדה בשני מזיקים של עצי פרי. החיידק Xylella fastidiosa הגורם לנזקים קשים בגפנים ובשקדים, פסילת ההדר המהווה מזיק קשה בהדרים בחלקות מסחריות ובגינון הציבורי והפרטי בישובים ובערים. הפעלת המיזם עזרה לבער את החיידק שהיווה חסם לייצוא ענבים לאירופה, ועזרה לבער את פסילת ההדר בישובים ופרדסים בהם היוותה מזיק קשה.
המושב השני עסק ביישום תכשירי הדברה, פיתיונות ועוד באמצעים חדשניים מדויקים. ריכז את המושב רוני אמיר מנהל תחום מיכון וטכנולוגיה בשה"מ. המצגת הראשונה הוקדשה ליישום אמצעי הדברה שונים באמצעות רחפן. תומר רגב מחברת ALTA הציג מגוון שיטות או דרכים של שימוש ברחפן ליישום תכשירי הדברה שונים. ריסוס קוטלי חרקים או קוטלי מחלות או קוטלי עשבים, פיזור פיתיונות או תכשירים גרגריים, ופיזור של חוטי פרמונים. כל זה עם אפשרות ליישם את התכשיר על פני כל החלקה או במוקדים מוגדרים שנקבעו על ידי מערכת חכמה מונחית GPS. החברה פיתחה תכנית לפיזור פיתיונות עם התרכיב נגד כלבת לפיזור בשטחים הפתוחים לחיסון חיות בר וכלבים. הפיתוח האחרון של טכנולוגיית הרחפנים היא האפשרות לפיזור של פרוקי רגליים מועילים, בצורה מדויקת בחלקות של תות שדה, פלפל וגידולים נוספים בהם יש שימוש בעקרונות של הדברה משולבת עם הבאת המועילים לחלקות הגידול.
ד"ר אלעד סגל מחברת Drift Sense הגיש מצגת שהדגימה כיצד ניתן בעזרת תוכנה בלבד לתכנן וליעל את הריסוסים בהתאם לדרישות החקלאי. הצורך במערכת כזו נובע מהעלייה בעלות התכשירים, מתופעת העמידות של המזיקים לתכשירי ההדברה ומהתנאים המשתנים והלא צפויים של מזג האוויר שעלולים להשפיע על יעילות הריסוס. לשם כך פותחה תוכנה שמטרתה לעבד את כלל הנתונים הנוגעים ומשתתפים בתהליך יישום תכשירי ההדברה. נתונים אלה כוללים את ציוד הריסוס עד למאפייני פומיות הריסוס, תנאי מזג האוויר שהיו או שקיימים או שצפויים לקראת מועד הריסוס, תכונות תכשירי ההדברה אותם מתכנן החקלאי ליישם ומאפייני הגידול והחלקה בה ירוסס החומר. ביכולת התוכנה להציע תוך 40 שניות תכנית ריסוס מיטבית לגידול בחלקה המיועדת לריסוס. מעבודה ראשונית וניתוח תוצאות ראשוניות הוכח שהמערכת חוסכת כ- 15% עד 20% בתכשירי הדברה, מייעלת את כיסוי התרסיס על הגידול, עם קבלת תוצאות הדברה דומות לשיטות המקובלות ורמות יבול ואיכות יבול דומה לשיטות המקובלות.
המושב השלישי בהנחייתו של ד"ר מאור מצרפי עסק בנושאים ועבודות בתחום של הדברת עשבים מדייקת. שלומי אהרון הציג עבודה שניסתה לפתח דרכים להערכת יעילות של קוטלי עשבים בגידול תירס באמצעות ניתוח נתונים ומידע שמתקבלים מצילומי רחפן וצילומי לווין. ד"ר רוני גפני הרצתה על "חשיבות מידע חקלאי ונתוני עתק בניהול ממשק עשבים". נושא מאוד מורכב הדורש איסוף מידע ונתונים על פני שנים, של כל היסטוריית המדדים הנוגעים לגידול, לפגע, לתנאי הגידול, לתנאי הסביבה, תנאי אקלים ולפעולות החקלאיות שנעשו בחלקה הנבחרת. עבודת המחקר עסקה בשני מינים של עשבים רעים, ירבוז ועלקת. המסקנות וההמלצות מתייחסות רק לחלקה שנבחרה בעבודה זו. נושא ההרצאה הבאה היה "פיתוח אמצעים פיזיקליים מתקדמים להדברת עשבים". ד"ר רן לאטי ממנהל המחקר החקלאי בנוה יער הציג את האמצעים הטכנולוגים המשמשים בפיתוח השיטות המתקדמות של הדברת עשבים. האמצעים הפיזיקליים כוללים שימוש במצלמות בעלות אורכי גל שונים כאמצעי זיהוי, מקור מייצר חשמל ואנרגיית לייזר המיושמים בשדה בעזרת רובוטיקה מתקדמת ומותאמת למטרה הרצויה. התקבלה הדברת עשבים טובה וצריך לקוות ש"העתיד הטכנולוגי" הוא קרוב ויהיה זמין לשימוש החקלאי. את המושב חתמה פרופ' יעל דובובסקי מהטכניון שהציגה את "הטוב, הרע והלא ידוע" מרחף חומרי ההדברה המתקבל בעת ריסוס מרחפנים.
המושב הרביעי הוקדש ל"הדברת פגעים באמצעים שאינם כימיים" בהנחייתו של ד"ר שמעון שטיינברג מחברת ביו-בי. ד"ר שמוליק עובדיה הציג רעיון וותיק ועדיין מהפכני שכותרתו "מפוח חום להדברת מזיקים ועשבים בגידולי ירקות בשטח פתוח". את הרעיון אימץ שמוליק לאחר ביקור בקליפורניה שם ראה את מפוח החום בשימוש בכרם ליין למטרה של שיפור החנטה. הוא החליט לאמץ את הרעיון ולבדוק אותו בהדברת מזיקים ובהמשך גם להדברת עשבייה. הבדיקות הראשונות נעשו בכרמי יין. התוצאות היו מרשימות בהדברה של מחלת הקימחון, הפחתה משמעותית של עש האשכול והדברה טובה של ציקדות. בהמשך בשנת 2022 נבנה מפוח חום לשימוש בגידולי ירקות. במספר ניסויים שנעשו נמצא שהטיפול בחום הדביר או הפחית בצורה משמעותית את תריפס ובוגרי כנימת עש הטבק בגידול כרובית, והדביר בצורה טובה עשבים בגידול חסה. מסקנות מהניסויים עד עכשיו. א. יעיל נגד מזיקים רבים. ב. יעיל בהדברה של עשבים. ג. עשוי להוות כלי מצוין בהדברה פגעים בחקלאות האורגנית. ד. עשוי להשתלב בהדברת פגעים בחקלאות הרגילה ולהפחית משמעותי את עלות ההדברה בגידולים השונים.
המרצה השני היה דיויד סילברמן שהציג את עבודתו של אורי אדלר שהראתה איך אפשר להפחית טיפולי הדברה ולקבל תוצרת נקייה ממזיקים וחומרי הדברה על ידי "שימוש במנהרות לחץ חיובי". (העבודה כולה דווחה בגיליון אוגוסט של יבול שיא). הרעיון הבשיל אצל אורי לאחר שביקר בצרפת באתר של חברת Richek וראה סוג של "חממה סגורה למחצה עם לחץ אוויר חיובי". בעזרת תרומה של כמה גופים ובעידוד של מערכת ההדרכה, הוקמה מנהרה עבירה בחוות עדן, צוידה ואובזרה עם כל הדרוש לשמש כמנהרת לחץ חיובי. בזיל ובצל ירוק נבחרו כגידולי המבחן. העבודה נמשכה כ- 5 עונות גידול. תוצאות הניסוי נבדקו ותועדו כל שנה בנפרד. במנהרת לחץ חיובי התקבלה מניעה יעילה של מחלת הכשותית בבזיל (להוציא שנה אחת בה נתנו 3 ריסוסים נגד המחלה), הפחתה כמעט מוחלטת של תריפס הבצל בגידול בזיל ובגידול בצל ירוק. נחסכו על פני 5 שנים 89% מהריסוסים בהשוואה לגידול המסחרי. תוצאות מעודדות לקראת המהלך הבא המתבקש להרחיב את הגידולים המסחריים בטכנולוגיה של "מנהרת לחץ חיובי". הנושא הבא שהוצג נראה כשייך לחלק הבדיוני של עולם הצמחים. "שפעול מערכת ההגנה של הצמח באמצעות חומצה סליצלית". ד"ר יואל מסיקה הציג מחקר שנעשה בחווה של מו"פ דרום באביב 2024. בניסוי נבדקה ההשפעה של חומצה סליצלית בהפחתה או מניעה של התבססות הווירוס TSWA בצמחי פלפל ושל הווירוס CMM בצמחי עגבנייה. חומצה סליצלית היא חומר טבעי ("הורמון צמחי") שהצמח מייצר במצבי עקה או במצבים בו הוא מזהה פלישה של גורם פתוגני כמו ווירוס או חיידק. בניסוי נבדק מתן חיצוני של חומצה סליצלית בצורה של התכשיר "ביון", והיכולת של הצמח להתמודד עם הדבקה ופלישה של הווירוסים TSWA בפלפל ו- CMM בעגבנייה. מתן של חומצה סליצלית מעלה את החסינות של הצמח ומשרה לעמידות נרכשת, שמשמשת ככלי הגנה בפני פלישה והתבססות של פתוגנים. צמחי הפלפל והעגבנייה הודבקו בווירוסים גורמי המחלה. התוצאות של הניסוי איששו את הנחת העבודה, והצמחים שטופלו עם ה"ביון" הראו חומרת מחלה נמוכה בהרבה מצמחי הביקורת שלא טופלו עם ה"ביון". השפעת הטיפול בתכשיר "ביון" התבטאה ביבול גבוה יותר בצמחים המטופלים ובאוכלוסיות נמוכות יותר של תריפס קליפורני. עדיין צריך ונחוץ ללמוד יותר לעומק את ההשפעות הנוספות (גם שליליות) שיש להוספה של חומצה סליצנית לגידול. סיים את המושב ד"ר שמעון שטיינברג מחברת ביו-בי. הוא תיאר בפני באי הכנס "חידושים וחדשנות בייצור ושימוש בפרוקי רגליים מועילים". ייצור אקרית הפרסימיליס עבר מהפכה כאשר הייצור והריבוי נעשה היום בעזרת מזון מיוחד שייעל את קצב הייצור בעשרות מונים. בנוסף הפיזור של האקרית בבתי הצמיחה ובחלקות הגידול נעשה באמצעות שקיקי שחרור איטי, מה שמייעל מאוד את הפיזור את חיוניות האקריות ואת שרידותן בשטח. המוצר השני המהפכני של החברה היא Neoseiulus californicus, אקרית טורפת של מספר אקריות צמחיות מזיקות, עם תוצאות מבטיחות בגידולים שונים כמו מלפפון, מלון, אבטיח, חציל, תות שדה ואולי גם פלפל (בבדיקה). גידולי המטרה של הקליפורניקוס הם גידולי ירקות שטח פתוח כמו דלועים, עגבניות ואפילו גידולי שדה כמו אבטיח לגרעינים. פיתוח נוסף הוא הטענת המועילים במשתלה על מגשי השתילים לפני השתילה. פיתוח נוסף הוא פיזור המועילים על ידי רחפן בחלקות בשטחים פתוחים, ופיזור קליפורניקוס באמצעות מפוח במטע תפוחים. שמעון מאמין שלא ירחק היום ומרבית ההדברה של פרוקי רגליים מזיקים תתבצע בעזרת פרוקי רגליים מועילים גם בירקות, גם בגידולי שדה וגם במטעים. כך שהעתיד נראה מבטיח בכל מה שקשור להפחתת השימוש ברעלים ובשיפור בריאות הסביבה והאדם.
