בכנס אגרו סולארי שנערך בקרית שדה התעופה, השתתפו מעל 500 חקלאים חברי קיבוצים ומושבים, מדריכים ואנשי חברות. עדות לכך שהנושא תופס תאוצה והתעניינות רבה. בכנס ניתנו הרצאות ופאנלים בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות, מנכ"ל חברת חשמל, נציגי התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, משרד האנרגיה, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, בנק לאומי, חברות האנרגיה וחברות ייעוץ חקלאי.
החסמים הבירוקרטים מעכבים במידה רבה את הרחבת החקלאות האגרו-וולטאית
בתחילת הכנס הוענק אות הוקרה לדובי מילר ממעלה גלבוע, הקבוץ שהיה חלוץ בנושא האגרו-וולטאי, העלה את הרעיון, יזם וביצע הלכה למעשה את הדו-שימושיות בקרקע, וכך הפך את החזון למציאות.
נושא חשוב שנדון בכנס הוא הבירוקרטיה הכרוכה בהקמת מתקנים סולאריים. דוברים רבים העלו את הנושא, והדגישו שהחסמים הבירוקרטים מעכבים במידה רבה את הרחבת החקלאות האגרו-וולטאית.
שילוב החקלאות עם מתקנים סולאריים, יחזק את אחיזת החקלאים בקרקע
הכנס נפתח במושב שהוקדש לאסטרטגיה ברמה הלאומית פתח את המושב חיים חבלין מהתנועה הקיבוצית ששיבח את שר החקלאות אבי דיכטר שהביא לשינוי מרענן במשרד החקלאות בגישתו שהחוסן הלאומי קשור בחוסן התזונתי. לדעתו של חבלין, שילוב החקלאות עם מתקנים סולאריים, יחזק את אחיזת החקלאים בקרקע על ידי יצירת רווחיות ויציבות לאורך זמן. הוא קורא לשר החקלאות לקדם את החקלאות הדו-שימושית אשר תביא להגדלת הרווחיות ולהצבת החקלאות בישראל בראש החקלאות העולמית, ובכך לעשות היסטוריה.
מנכ"ל משרד החקלאות: החקלאי הוא נכס גדול למדינת ישראל
מנכ"ל חברת חשמל מאיר שפיגלר מעריך שעד שנת 2030, 30% מהאנרגיה תהיה אנרגיה נקייה. חברת חשמל נאבקת על המעבר לאנרגיה נקייה, למרות שהדבר יביא לתחרות עם חברת החשמל, אך זו תהיה תחרות הוגנת שתייעל את השימוש ברשת החשמל. הוא הציע לבדוק שימוש ביריעות סולריות במקום פנלים, ובכך להשתמש בקונסטרוקציה קלה יותר, דבר שיוזיל את הקמת המתקנים. שפיגלר הדגיש את מטרתה של חברת החשמל לשרת את האינטרס הלאומי והמשקי של ישראל.
לאחר דברי הפתיחה נערך פאנל בנושא: משק האגרו לאן? בהנחיתו של איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה, בו לקחו חלק: מנכ"ל משרד החקלאות ובטחון המזון – אורן לביא, מזכ"ל תנועת המושבים – עמית יפרח, מנכ"ל מינהל התכנון – רפי אלמליח, נציגת רמ"י – רות אפריאט, ומנכ"ל נגה – שאול גולדשטיין.
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון אורן לביא אמר כי החקלאי הוא נכס גדול למדינת ישראל, הוא מספק לתושבי המדינה את ביטחון המזון, וככל שנעזור לחקלאי לצמצם את חוסר הוודאות שלו ולשגשג, כך נשמר אותו כחקלאי, נבטיח את דור ההמשך ונבטיח את ביטחון המזון עבור תושבי המדינה. לאחרונה החליטה הממשלה על הגדלת התוצרת החקלאית ב- 30%, ובמשרד מתכוננים לאירוע זה.
יש יתרונות לשילוב מערכת אגרו וולטאי בגד"ש: סיכון נמוך לחקלאי
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח הדגיש כי צריך להסיר חסמים רגולטורים לתועלת הרמה הכלכלית של האגודה. החקלאות האגרו-וולטאית היא היכולת לייצר חקלאות לצד מתן רשת ביטחון וודאות כלכלית בעולם של חוסר ביטחון כלכלי שהחקלאי חווה. זה יבטיח את קיומו של המשק החקלאי והרחבת השטח הקיים. יש לדאוג שלאורך זמן, החקלאי יקבל את התמורה ההוגנת עבור הפרויקט, וכן לקצר את ההליך התכנוני ולהסיר חסמים בירוקרטים.
מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח אמר כי יש לשמור על הקרקע ולייעל את השימוש בה. "הגענו למצב של 50% התחדשות עירונית, אנחנו מקדמים כיום את הדו-שימוש בקרקע ועושים מהלכים בתחום אגירת אנרגיה.
מנכ"ל נגה שאול גולדשטיין הוסיף כי תוכנית הפיתוח היא אינטגרטיבית והביצוע בסוף הוא של חברת החשמל.
נציגת רמ"י רות אפראייט: " אנחנו קובעים מדיניות ומוודאים שלא נגרמים נזקים לקרקע החקלאית. האגרו-וולטאי הוא פתרון נכון לשימוש בקרקע המיועדת לחקלאות.
המושב השני היה בנושא: יזמות וחיבור פרויקטים. הדובר מחברת דוראל יוני חנציס אמר כי לכל אגודה שיתופית הוקצו 500 דונם לחקלאות אגרו-סולארית. הוא סיפר על הפרויקטים בקיבוץ רבדים ובמעלה גלבוע. "המשולש: סביבה, כלכלה ובטחון אנרגטי, הוא משולש מנצח" אמר, והוסיף כי יש לנו טכנולוגיה וידע בנושא, צריך רק לקצר את ההליכים הבירוקרטים שנמשכים היום בין ארבע לשש שנים.
גלעד יעבץ מנכ"ל אנלייט הדגיש את החשיבות לביזור מערך הייצור לביטחון האנרגטי. ניתן לדעתו להגדיל מאוד את ייצור המזון על ידי הפיכת שטחי בעל של גד"ש, המונים כיום כ-900 אלף דונם לשטחי שלחין, כאשר שילוב אגרו-סולארי יממן את עלויות ההשקיה. לדעתו יש יתרונות לשילוב מערכת אגרו וולטאי בגד"ש: סיכון נמוך לחקלאי, ניתן להחליף את הגידול במקרה של חוסר התאמה, יש גמישות במחזור זרעים, התאמה מינימאלית של מיכון חקלאי, פוטנציאל שטחים רחב, יתרון תכנוני והתאמה מרבית למערכת הסולארית. כמו כן כרבע משטחי הגד"ש נמצאים בקו האימות, האגרו-וולטאי יכול להוות מנוע צמיחה לשיקום ישובי קו האימות.
גיא צבר מנכ"ל אגרו צבר הציע מתקן פשוט וזול ב-50%, כאשר יש רווחים גדולים בין המתקנים, מה שמאפשר איבוד השטח ביתר קלות. כך הרווחים מהמערכת יהיו כבר לאחר שנתיים, במקום 10 שנים. חברת אגרו צבר היא חברה קיבוצית המעורבת בכל ההיבטים החקלאיים.
בסוף המושב השני התקיים פאנל בנושא: יזמות בקיבוצים בהנחיית גיא בורנשטיין מחברת אולגן רוב ושות'. בפאנל השתתפו: תום כהן מבנק לאומי, אביטל אופק מדוראל, רני חדד מדוראל, אבנר ארד ממשק אנרגיה, נדב ברקן מנופר אנרגיה, עמרי לנדאו מ-OPC ושגית חן מטראלייט.
נדב ברקן מנופר אנרגיה אמר כי התגמולים ממכירת החשמל צריכים לפצות על ההפסדים ביבול במידה ויהיו, ומחיר החשמל צריך להיות בהתאם.
אביטל אופק מדוראל אמר כי יש להקים חקלאות מתקדמת כדי שיהיה שימוש משותף, כי את אור השמש צריכים גם החקלאות וגם המערכת הסולארית. במידה ויהיו תוצאות טובות בניסויים ובפיילוטים, יאפשר הדבר המשך הקמת מתקנים נוספים, וככל שיהיו יותר מתקנים, כך ההצלחה תהיה גדולה יותר.
תום כהן מבנק לאומי: "צריך תמיכה של הרגולטור, כדי שתפחת אי הוודאות בהקמת הפרויקטים, ושגודל הכנסות החקלאי יהיה ברור מראש".
הדרישה היא שעד 2050 האנרגיה הנקייה תהווה 45% – 77% מכלל ייצור האנרגיה
המושב השלישי הוקדש ל-רגולציה וחדשנות טכנולוגית. ניתנה סקירה גלובלית: טכנולוגיה ורגולציה בהתקנת אגרו-וולטאי על ידי נועם שוורץ מחברת SOLAR EDGE. בסקירה הגלובלית דיווח שוורץ על מעל 250 התקנות אגרו-וולטאיות בארה"ב, מעל 200 באירופה ו-3,000 התקנות ביפן. כמו כן הציג פרויקטים של החברה: 170 ק"ו בניו ג'רסי, פרויקט על מגוון גידולים בטאיוואן, וכן 600 ק"ו במנגו ואתר מחקר על גפנים בישראל (מעלה גלבוע). באיטליה מוקצבים 1.7 מיליארד יורו לטובת האגרו-וולטאי, בספרד: 73 מיליון יורו, בארה"ב: 75 מיליון דולר למימון מענקי מחקר, וכן תעריפי בונוס בגרמניה, ארה"ב ולוקסמבורג. הדרישה היא לשמירת התפוקה החקלאית בין 66% ל-90%. וכן דרישה להפקת 60% אנרגיה בהשוואה למתקן קרקעי רגיל. כמו כן קיימות הטבות בקבלת היתרים ואישורים: הליך מזורז בקבלת היתר, קדימות בקבלת היתר למערכת דו שימושית לעומת מתקן קרקעי רגיל וכן ביטול הצורך לשינוי יעוד הקרקע. שוורץ גם הציג את הפרויקט במעלה גלבוע בו 4 סוגי גידולים ב-7 חלקות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיות הצבה שונות.
ישנה חשיבות רבה לשילוב מתקנים במרכז הארץ כדי לקדם אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בקרבה לאזורי הביקוש
אריאל פרינץ ממשרד האנרגיה הציג תחזית התקנות עד 2030. כיום יש התקנות אגרו המספקות 6,500 מגוואט. התחזית ל-2030: 18,000 מגוואט, זאת על בסיס חישוב ממוצע תלת שנתי בשנים 2023-2020. הדרישה היא שעד 2050 האנרגיה הנקייה תהווה 45% – 77% מכלל ייצור האנרגיה, כאשר האגרו-וולטאי יהווה נידבך חשוב שמצטרף לתמהיל הייצור של מתקנים קרקעיים ומתקני ייצור קטנים בדו שימוש. פרינץ הציג תכניות להקמת מתקנים אגרו וולטאים לפי המחוזות, בעיקר במחוז צפון: 15 יוזמות ו-23 יוזמות במחוז הדרום. כמו כן הציג את סדרי העדיפות להקמת מתקנים קרקעיים ומתקנים אגרו-וולטאים. ישנה חשיבות רבה לשילוב מתקנים במרכז הארץ כדי לקדם אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בקרבה לאזורי הביקוש.
בסוף המושב התקיים פאנל בנושא: רגולצית האגרו-סולארי בהשתתפות רן דרסלר ממינהל התכנון, יוחאי תירוש ממשרד החקלאות, שירלי לוי מרשות החשמל ומאי אלון ממשרד האוצר, בהנחייתו של בני רגיל מהתנועה הקבוצית.
המושב האחרון היה בנושא: מקרקעין, סגירת עסקאות וניהול פרויקטים. ניתנה הרצאה בנושא: דגשים משפטיים בסגירת פרוייקט אגרו על ידי שגיא אונגר ממשרד אונגר ושות' עורכי דין: צריך לשים דגשים לפני העסקה, לנתח את הצרכים, העדפות והיכולות של הישוב, באיזו פוזיציה רוצים להיות בפרויקט, אילו שטחים פוטנציאלים ולבחון הצעות בפנייה יזומה של החקלאי. ההתקשרות צריכה להיות ישירה בין בעל הזכויות במקרקעין לבין רמ"י. צריכה להיות פעילות חקלאית ארוכת טווח. יש להגדיר את גבולות המשבצת. במידה והפרויקט חדל להיות מוגדר כפרויקט אגרו, באפשרותה של רמ"י לבטל את העסקה ולהטיל סנקציות. כמו כן צריך לגבש מערכת הסכמים מסודרת, לקבוע לוחות זמנים, להסדיר את "החיים המשותפים" במהלך תקופת ההפעלה ולהיערך לאפשרות של שותף נוסף – הגורם המממן.
לא תמיד לבחור בהצעה הזולה ביותר
נערך פאנל בנושא: ניהול פרויקטים הלכה למעשה בהשתתפות ניצן פליקס ממעגן פרויקטים, אלון ראובני מברית פיקוח, פלג רחמן ממשרד עו"ד שלמה ושו"ת, ובועז פרסלר מגולן סולאר.
אלון ראובני מברית פיקוח: קיימת תחרות גדולה בין היזמים, אפשרות לשותפות או תשלום דמי שימוש בקרקע. אם זה שכירות, צריך לגבות דמי שימוש לפי הסיכון הצפוי. לעיתים היזם מציע מימון, אך לא תמיד המימון שלו כדאי, ויש לבדוק ולהשוות עם מקורות מימון אחרים. כמו כן צריך לקחת בחשבון את ההפסד הצפוי ביבול.
בועז פרסלר מגולן סולאר: צריך לבדוק היטב את החלופות הקימות ולהתקדם לאט, צעד אחר צעד. לא למהר לסגור עסקה עם היזם. לעשות עבודה כלכלית ולקבל יעוץ משפטי.
פלג רחמן ממשרד שלמה כהן ושות' יש לבדוק תרחישים שונים ולתמחר את ההצעות לפי התרחישים. הרכב האחזקות יכול להיות שונה ממשק למשק.
ניצן פליקס ממעגן פרויקטים: לפרויקט אגרו יש רגולציה רבה. קיימים שני צדדים: המשק החקלאי והחברה המקימה, כאשר יש לפעמים ניגוד אינטרסים בין הצדדים. המשק החקלאי חייב לשמור על האינטרסים שלו. בהתאם לגידול ולשטח החקלאי לקבוע את החברה המבצעת, ולא תמיד לקחת את ההצעה הזולה ביותר. כמו כן דרוש גם ליווי על ידי יועץ משפטי שיפקח על אבני הדרך עליהם הוסכם.
מערכות האגרו יכולות להביא ליבול בעל איכות גבוהה
בסיום הכנס ניתנו שתי הרצאות מקצועיות, הראשונה על ידי אורי בן הרצל ממכון מיגל בנושא: מחקר והתפתחות טכנולוגיות באגרי-וולטאי להגברת ביטחון מזון ואנרגיה. אורי דבר על הפגיעה בחקלאות כתוצאה ממשבר האקלים הגורם לירידה ביבול, עלייה במחירים, דחיקת גידולים החוצה ונטישת קרקעות כתוצאה מהתחממות גלובלית. החקלאות הפכה להיות גורם משמעותי שמשפיע על ההתחממות. המהפכה הירוקה הביאה לעלייה משמעותית ביבול של הגידולים העיקריים במדינות המתפתחות. זאת בעקבות מחקר והשקעות בטכנולוגיות חקלאיות, שיפור בגנטיקה, השקיה, כימיה, מיכון חקלאי, שרשרת אספקה ומחזורי גידול. לעומת זאת יש בשנים האחרונות ירידה בפריון החקלאות. היתרונות באגרו-וולטאי: ישנם גידולים הזקוקים להצללה, בעיקר באזורים בעלי קרינה גבוהה. מערכות האגרו יכולות להביא ליבולים בעלי איכות גבוהה. הפנלים יכולים להפחית חום מהצמח, להביא לחסכון במים ולהגן מקרה קרינתית.
ההרצאה האחרונה בכנס בנושא: הקשר בין הסולארי לגידולים ניתנה על ידי בר וייס מנכ"ל חברת SUN AGRI שהינה חברה לייעוץ שמשימתה לפתח, לחקור וליישם תשתיות ופתרונות טכנולוגיים, כדי לתת מענה לחקלאות הסובלת ממשבר האקלים, ולהאיץ את המעבר לעולם אקולוגי יותר ובר-קיימא.
החברה מתאמת בין הגידול, האקלים ומתקן האנרגיה, מייעצת בשלב פיתוח הפרויקט בשיטות הגידול, בקביעת פרוטוקולים חקלאיים ובניהול המיקרו אקלים, וכן מתאמת בין החקלאי ליזם האנרגיה. החברה עושה גם ניהול הצללה דינאמי על ידי שינוי זווית הפאנלים בזמן אמת כדי ליצור אופטימיזציה בין צורכי החקלאות לבין ייצור האנרגיה. החברה פיתחה 33 פרויקטים בצרפת, איטליה, ספרד, ארה"ב וישראל. זאת בעצי פרי, גפן, ירקות, תבלינים, צמחי נוי משתלות וגידולי שדה.
וייס תאר את משבר האקלים שהינו סיכון גדול לחקלאות, כאשר בישראל צפויה הטמפרטורה לעלות ב-2.4 מ"צ עד 2050, וכמויות הגשם יופחתו ב-15-20% עד 2100. כבר כיום יש בעולם 20% הפחתה ביבול החקלאי כתוצאה מבצורות ועומסי חום.
ההגנה מעומס חום הביאה בתפוחים להפחתה בעלים שרופים ובנשירת עלים, וכן להפחתת פגעים בפרי
האגרו-וולטאי נחלק לשתי קטגוריות: סטטי, בו הפאנלים קבועים בו יש מקסום אנרגיה, אך צפוי הפסד לגידול החקלאי, ודינאמי, כאשר הפאנלים על טראקרים, ובו יש תזוזה אופטימאלית בין חקלאות לאנרגיה והעדפה של הצמח בשעת הצורך. באגרו-וולטאי הדינמי, ניהול המיקרו-אקלים אוטומטי בזמן אמת דרך שינוי זווית הפאנל בהתאם לצורכי הצמח להגברת הפוטוסינתזה, וכן אפשרות להגנה מעקות אקלימיות: חום, קרה, ברד, גשם כבד ורוחות. זווית הפאנלים משתנה בהתאם למזג האוויר על ידי קבלת נתונים מסנסורים בשטח השולחים פקודה לשינוי הזווית.
ההגנה מעומס חום הביאה בתפוחים להפחתה בעלים שרופים ובנשירת עלים, וכן להפחתת פגעים בפרי, כאשר הפגעים היו רק בשיעור של 2% לעומת 13% בביקורת ללא כיסוי פאנלים. באירועי קרה באביב בשנת 2020, הייתה הטמפרטורה בכרם ליין גבוהה ב-2 מ"צ לעומת הביקורת שלא הייתה מכוסה.
התוצאות בכיסוי בפאנלים מראות על עלייה בכמות ואיכות היבול באחוזים ניכרים לעומת הביקורת במלפפון, חציל, עגבניות, דובדבן, תפוח, פטל וכרם.
האגרו-וולטאי נחלק לשני סוגים בהתאם לסוג הגידול והתפעול החקלאי: עילי, המתאים לעצי פרי, כרמים, תבלינים וגידולים רב שנתיים עם אפשרות להוספת רשתות הדלייה והשקיה, ומתקן צידי לגידולי שדה עונתיים ומחזור גידולים, המתאים למיכון חקלאי ללא מגבלת גובה.
