הדברים נאמרו ביום עיון מיוחד שהתקיים ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים ** בישראל ישנו כיום היקף שטח נטוע של כ-30 אלף דונם בננות הפרוסים בכל רחבי הארץ ומניבים יבול של כ-200 אלף טון בננות בשנה
למעלה מ-150 מגדלים, חוקרים, אנשי מקצוע ונציגי ארגונים חקלאיים העוסקים בתחום, השתתפו ביום עיון מיוחד ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים, ובשיתוף מו"פ צפון במכון המחקר מיגל ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות. בכינוס, שהתקיים בקיבוץ בית העמק בגליל המערבי, נדונו בהרחבה חידושים, ניסויים עדכניים וגם בעיות הקיימות בענף.
אייל עובדיה, יו"ר שולחן הבננות מועצת הצמחים, מנכ"ל מגדלי בננות גליל מערבי, אמר כי "האסון של ה-7 באוקטובר, והמלחמה המתמשכת שבאה בעקבותיו, הציבו שלל אתגרים לאומיים, ובהם גם אתגרים רבים עבור מגדלי הבננות. החל ממגדלים מפונים ושטחי גידול אסורים לכניסה (או כאלה שיש אליהם גישה מוגבלת או חלקית) בעוטף עזה ובקו העימות בצפון, עבור בחקלאים שעבדו בכל התקופה בשטחי גידול מאויימים ו'תחת אש', היעדר מיגון בשטחים החקלאיים ובדרכים המובילות אליהן, ועד המחסור בידיים עובדות שהורגש בכל הענף. כל אלה התווספו לאתגרים היומיומיים של המגדלים, בהם למשל ההתמודדות מול פגעי טבע ואקלים משתנים. לכן, בימים אלה, בשיתוף פעולה הדוק עם המגדלים, אנו מבצעים פעולות רבות במטרה לשקם ולקדם את הענף, ולשמחתנו – יש תוצאות ופירות לעמלנו".
"בהקשר המלחמתי", הוסיף עובדיה, "חשוב לי לציין את החיבוק החם שקיבלנו מכלל חלקי החברה הישראלית ואת ההבנה הכללית בציבור כי חייבים לשמור על החקלאות הישראלית ועל המגדלים המקומיים ששומרים על גבולות המדינה ומספקים את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, ולעיתים אף משלמים בחייהם. התחושה שניתנת לנו מהציבור היא זכות גדולה".
משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, החמיא לפעילות העניפה של שולחן המגדלים וציין כי "אנו מקיימים פעילויות יומיומיות רבות במטרה להוביל קדימה את הענף, שכולנו, ולשמחתי – גם הצרכנים, כל-כך אוהבים. אנו תומכים במחקר ופיתוח, נוקטים פעולות בתחום הגנת הצומח, מקדמים שימוש בכלים טכנולוגיים ושיטות עבודה מתקדמות שיקדמו אותנו לעבר החקלאות המודרנית אליה אנו שואפים, מעודדים צעדים מגוונים שמטרתם העלאת יבולים, חיסכון במים, פיתוח ואקלום זנים חדשים ועוד. כמובן שכל אלה שווים מעט מאוד ללא החקלאי הישראלי שיודע להפיק מהם את המיטב".
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל: "המחקר היישומי הוא חיוני לשימור ופיתוח ענף הבננות המהווה מנוע צמיחה כלכלי חשוב בגליל המערבי ובעמק הירדן, ותורם לחיזוק ביטחון המזון של מדינת ישראל. בהובלת ד"ר נבות גלפז, חוקר מו"פ צפון, אנו פועלים יד ביד עם המגדלים, שולחן הבננות, שה"מ ושותפים נוספים, למתן מענה מקיף לצרכי הענף, לרבות התגברות על איומים פוטנציאליים בתחום הגנת הצומח, העלאת ההכנסה למגדלים על ידי שיפור יבולים וייעול השימוש במים, כמו גם צמצום בכוח אדם על ידי עיצוב מטע העתיד שיאפשר שילוב מיכון מתקדם ורובוטיקה לעטיפה וקטיף בצמחי הבננה ועוד".
עוד נשאו דברים: ד"ר נבות גלפז ממו"פ צפון הציג מחקרים נבחרים שנעשו בעמק הירדן וגליל מערבי; אורי שפאץ מבננות החוף הציג מחקרים נבחרים מאיזור חוף הכרמל; ד"ר יותם זית מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית דיבר על תנאי סביבה והשפעתם הפיזיולוגית; כרמית סופר-ארד משה"ם דיברה על נמלת האש; ד"ר דני גמרסני ממכון המחקר מיגל התייחס לפיזיולוגיה של הבחלת הבננות; ד"ר צחי דוד מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות התייחס לדרכי התמודדות עם פוזריום; ועוד.
ביום העיון התקיים גם אירוע מרגש לזכרו של ד"ר יאיר ישראלי שהלך לעולמו במרץ האחרון. ד"ר ישראלי ז"ל הוא מחבר "ספר הבננה", ונחשב לבכיר חוקרי הבננה בישראל ומבכירי החוקרים בתחום בעולם. בימים אלה יוצא כרך ב' של "ספר הבננה", מדריך מקיף וחדשני שיאיר וד"ר עמי להב עבדו עליו לילות כימים. יאיר הספיק לסיים אותו לפני לכתו, אך לצערנו לא הספיק לראותו יוצא לאור. אייל עובדיה ספד לישראלי ז"ל, העניק מגן הוקרה למשפחתו וציין כי "יאיר ז"ל הוא 'אביהם' של שינויים רבים בענף, בהם המעבר מהשקיה בהצפה להשקיה בטפטוף, מעבר לבתי רשת כאמצעי לחסכון במים ולהגנה על המטע והפרי ועוד. קשה לתאר כיצד היה נראה ענף הבננות הישראלי בלעדיו. כולנו התברכנו בו; אדם של חזון, מחקר ומעשה. יהי זכרו ברוך".
***
לפי נתוני מועצת הצמחים, גידול הבננות מהווה כיום מרכיב מרכזי וחשוב בכלכלת הגליל המערבי, חוף הכרמל ועמק הירדן, בענף שמפרנס בכבוד אלפי משפחות. בישראל ישנו כיום היקף שטח נטוע של כ-30 אלף דונם בננות, הפרוסים בכל רחבי הארץ – חוף הכרמל, עמק הירדן, גליל המערבי, באיזור עוטף עזה ויישובי קו העימות בצפון הארץ, איזור שאן-חרוד ועוד. כל אלה מניבים יבול של כ-200 אלף טון בננות בשנה, פרי איכותי שנמצא על המדף כל השנה וכולו נמכר בשוק המקומי.
לבננה הישראלית יש ערכים תזונתיים מצוינים, אין בה ריסוסים וכמעט ואין מחלות, הפרי נקי מגידולים כימיים והגידול כמעט אורגני לחלוטין. בעולם, לעומת זאת, ישנן עשרות מחלות המשפיעות על הבננות וגורמות לטיפולים כימיים במטעים; לשם ההשוואה, מטעי בננות המגודלים באזורים טרופיים בעולם מרוססים לפחות אחת לשבוע.