מחקר חדש מצא כי חום קיצוני מפחית את תפוקת החלב של פרות בעד 10 אחוזים ביום, וכי טכנולוגיות קירור מצליחות לקזז רק כמחצית מההפסד
מחקר חדש ומקיף של חוקרים ישראלים ואמריקאים בניהם פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, התפרסם לאחרונה בכתב העת Science Advances ומצא כי יום אחד של חום קיצוני עלול להפחית את תנובת החלב בעד 10%. יתרה מזאת, השפעתו של יום חם בודד נמשכת למעלה מעשרה ימים, וטכנולוגיות הקירור אינן מספיקות כדי להתגבר על ההשפעה.
בעוד שמחקרים קודמים הראו כי שינויי האקלים יפגעו בתנובת הגידולים החקלאיים, מעט מחקרים בחנו את השפעתם על בעלי חיים. רפתנים כבר יודעים שפרותיהם רגישות לחום – אך מה יקרה כשהחום ילך ויגבר?
"שינויי האקלים ישפיעו באופן נרחב על מה שאנחנו אוכלים ושותים – כולל כוס חלב קרה," אומר ד"ר אייל פרנק, מהמחברים הראשיים של המחקר וחבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית האריס באוניברסיטת שיקגו. "המחקר שלנו הראה שחום קיצוני גורם לפגיעה משמעותית ומתמשכת באספקת החלב, ואפילו החוות המתקדמות ביותר – המצוידות בטכנולוגיות ובמשאבים – אינן מצליחות להדביק את קצב שינויי האקלים."
החוקרים בחנו את רפתות החלב בישראל, אשר נחשבות בין המתקדמות בעולם. הם ניתחו נתוני מזג אוויר מפורטים ומקומיים כדי להעריך את השפעת החום הלח שנמדד באמצעות
bulb temperatures wet על יותר מ – 130,000 פרות במשך 12 שנים. בנוסף הם סקרו מעל 300 רפתנים כדי לבדוק את יעילות טכנולוגיות הקירור.
"תעשיית החלב בישראל מהווה אוכלוסיית ניסוי אידיאלית, שכן הרפתות מפוזרות בכל רחבי הארץ ונתונות לטווח רחב של טמפרטורות ולחות – בדומה לתנאים הקיימים במדינות יצרניות החלב המובילות בעולם," אומר פרופ' רם פישמן מאוניברסיטת תל אביב. "כמעט כל הרפתנים כבר אימצו מערכות אוורור והתזה, והרפתות בישראל הן מהמתקדמות בעולם – כך שכל השפעה שמזוהה כאן, צפויה להיות חמורה אף יותר במקומות אחרים."
החוקרים גילו שתנובת החלב יורדת באופן ניכר בימים חמים ולחים – ירידה של עד 10% כשהטמפרטורה הרטובה עולה על 26 מעלות. טמפרטורה זו לוקחת בחשבון גם את הטמפרטורה היבשה וגם את הלחות, ומשקפת טוב יותר את מידת העקה הטרמית. לפרות, כמו לבני אדם, חום מרגיש שונה בימים יבשים לעומת ימים לחים. כשפרות נחשפות ל"חום אדים" כזה, נדרשים למעלה מעשרה ימים עד שהתנובה מתאוששת לרמה הרגילה.
למרות שכמעט כל הרפתות הפעילו טכנולוגיות קירור, השימוש בטכנולוגיה הצליח לקזז רק כמחצית מההפסד בימים של 20°. כשהטמפרטורה עולה ל־24°, הקיזוז יורד ל־40% מההפסד בלבד. עם זאת, החוקרים מדגישים כי ההשקעה בציוד קירור משתלמת – על פי הנתונים, החזר ההשקעה מגיע תוך שנה וחצי.
"הרפתנים מודעים היטב להשפעות השליליות של עומס חום על העדרים שלהם, והם נוקטים אמצעי הסתגלות מגוונים," אומר פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי. "הסתגלות עולה כסף, ועל החקלאים לשקול היטב בין העלות לתועלת. לכן אנחנו רואים השקעות מסוימות בקירור – אך לא ניתוק מוחלט של הפרות מהסביבה, שהוא יקר מדי ליישום."
בהסתמך על הנתונים מישראל, החוקרים מדמים כיצד שינויי האקלים ישפיעו על תנובת חלב בעולם עד אמצע המאה. הם מצאו שללא קירור, עשר המדינות המובילות בייצור חלב עלולות לסבול מירידה ממוצעת של עד 4% בתפוקה היומית, עם השפעות חמורות במיוחד בהודו, פקיסטן וברזיל – בין 3.5% ל־4% לפרה ביום. גם עם קירור, המדינות המובילות – כולל ארה״ב וסין – צפויות להפסיד בין 1.5% ל־2.7%"
המחקר שלנו מדגיש הן את הערך והן את המגבלות של טכנולוגיות קירור ושל אמצעי הסתגלות נוספים לשינויי האקלים," מסכמת ד"ר קלייר פלנדרי, החוקרת הראשית. "על קובעי המדיניות לבחון גם דרכים נוספות להפחתת עומסים – כמו צמצום הצפיפות והפרדת עגלים – שכן גורמי דחק הופכים את הפרות לרגישות יותר לחום ופחות עמידות."
המחקר נערך על ידי פרופ' איל קמחי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי; ד"ר קלייר פלנדרי וד"ר אייל פרנק מביה"ס האריס למדיניות ציבורית באוניברסיטת שיקגו; פרופ' רם פישמן מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר יניב לבון ואפרים עזרא מהתאחדות יצרני החלב.
