יבול שיא
הרפת והחלב
9b6b0299b31f85e39cec610e05c1c0b3 L

החיים חוזרים לאדמה

2 דק' קריאה

שיתוף:

משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה ישקיעו 45 מיליון ש״ח בשיקום ובפיתוח משקים חקלאיים קיימים וחדשים בחבל תקומה

*תמונה ראשית: צוערים‭ ‬עושים‭ ‬עישוב‭ ‬שדה‭ ‬בצל‭ ‬במושב‭ ‬יתד‭ ‬‭.‬צילום: ‬ליזי‭ ‬שאנן, ‬מתוך‭ ‬אתר‭ ‬פיקיויקי

מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "החקלאות בחבל תקומה היא הרבה מעבר לפרנסה, היא הלב הפועם של האזור והעוגן של ההתיישבות באזור. מאז השבעה באוקטובר, ברור לכולם שחיזוק החקלאות הוא כורח המציאות, והוא תורם גם לשמירה על גבולות המדינה. משימותנו הן: לשקם את המשקים, לאפשר את חזרת התושבים, להעניק ביטחון וודאות לחקלאים, ולבנות דור המשך שיבחר להישאר ולעבד את האדמה. המשרד מחויב להפוך את המשבר להזדמנות ולצמיחה, לעמוד לצד החקלאים, להעניק כלים ותשתיות, ולבנות עתיד חזק ויציב לחבל תקומה"

אסף יצחקי, ראש מערך חקלאות ותיירות במנהלת תקומה: "בשנת 2024 ניתנו תמיכות להשקעות הון בכ-400 ממשקי החבל בהיקף של למעלה מ-200 מיליון ש"ח, והשנה אנו מקצים 45 מיליון ש"ח נוספים לטובת משקים שלא מימשו את התמיכה בשנה קודמת. אנו מחויבים להעמיד לחקלאי החבל מעטפת מלאה של כלי סיוע פרטניים ותשתיתיים על מנת לבסס את החקלאות בחבל כעוגן מרכזי לכלכלה ולהתיישבות בחבל לעשרות שנים קדימה"

בעקבות השבעה באוקטובר, החקלאות הישראלית נפגעה קשות, שטחים חקלאיים רבים נהרסו, כלים חקלאיים נבזזו, תשתיות חקלאיות נפגעו, וישראל כולה עמדה בפני אתגרים משמעותיים באספקת המזון הטרי. כדי להשיב את התקווה, הביטחון והצמיחה לחבל תקומה, להבטיח ייצור חקלאי יציב ולהפריח את האזור, משרד החקלאות ומנהלת תקומה יתמכו בהיקף של 45 מיליון ש"ח בחקלאות הישראלית בחבל תקומה עוד במהלך שנת 2025. המטרה היא לסייע בשיקום ובפיתוח המשקים החקלאיים, להצמיח חקלאות חדשה, ולהבטיח דור נוסף של חקלאים. 

במסגרת הסיוע שמעניקים משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה, תינתנה תמיכות עבור חקלאים קיימים וחקלאים חדשים אשר מצטרפים לענפי החקלאות. בתוך כך, ינתנו 30 מיליון ש"ח כדי להעניק דחיפה אמיתית למשקים חקלאיים קיימים בחבל תקומה. התמיכה, שתקדם את ביצוען של השקעות הון, תעמוד על 50% מההשקעה. תמיכה זו תאפשר להוביל חקלאות מתקדמת בטווח הזמן הקצר, הבינוני והארוך. באמצעות התמיכה, יוכלו החקלאים לטעת מטעים ופרדסים נושאי פרי, להקים בתי צמיחה, להקים או לשקם בתי צמיחה קיימים, להקים ולהרחיב רפתות, דירים ולולים ועוד. הדגש הוא על מתן מענה לענפי החקלאות המאפיינים את חבל תקומה, באופן שיאפשר לחקלאים לפתח, לשקם או להרחיב את המשקים ופעילותם באזור, לרכוש ציוד וטכנולוגיות מתקדמות ולשדרג את המבנים והתשתיות הקיימות, בכך לשפר את פריון המשק, הן ברמה הכלכלית והן בהיקף המזון שייוצר.

בנוסף, יינתנו 15 מיליון ש"ח עבור חקלאים חדשים בחבל תקומה, במטרה להרחיב את הענף והיקף העוסקים בו. תמיכה זו תסייע בהבטחת דור חדש של חקלאים, אשר הגיעו ליישובי חבל תקומה בחמש השנים האחרונות ויעסקו בחקלאות לפחות שלוש שנים נוספות. התמיכה תתמקד בהשקעות בעלות כדאיות כלכלית ובנות קיימא שתוכלנה להתקיים בטווח הבינוני והארוך. החקלאים יוכלו לקבל מחצית מסכום ההשקעה, ועד 600 אלף ש"ח לחקלאי  או עד 1.25 מיליון ש"ח לקיבוץ ובהתאם לתנאים המפורטים בנוהל התמיכה . התמיכה, אשר שמה דגש על שילוב טכנולוגיות בענף, תסייע ותתן הזדמנות לחקלאים חדשים להתחיל בעבודתם, לרבות באמצעות תמיכה בהקמת בתי צמיחה, לולים ורפתות, פרדסים ומטעים, רכישת כלים וציוד חקלאי, מערכות השקייה, טכנולוגיות, אמצעי בקרה ועוד. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!