יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 11 22 153521

בחינת עיצוב הדרים בהדלייה להתאמתו לקטיף ממוכן

2 דק' קריאה

שיתוף:

אור שפירא, ירון לוגסי ניצן רוטמן

רקע ותיאור הבעיה:

מחקר זה בא לענות על הצורך להתאמת הפרדס לקטיף מכני, אשר יוזיל את עלויות העבודה למגדלים.

דבר זה מתבצע ע"י עיצוב הפרדס כקיר פירותי, במקום העיצוב המסורתי. העצים נגזמים ומודלים על גבי חוטי הדליה בדומה לנעשה לעתים במטעים נשירים.

במחקר זה אנו בודקים שני עיצובים שונים בהשוואה לגידול המסורתי. אנו מקווים למצוא עיצוב אשר יבלוט הן מבחינת כמות והן מבחינת איכות היבול, ואשר נוכל ליישם אותו כשיטת עיצוב חדשה בפרדסים באזור. אם צורת גידול זו תצטיין בפרמטרים של היבול ואיכותו יחסית לגידול המסחרי באותם זנים ובנוסף לכך הקטיף המכני יהיה זול יותר, אז זו תהיה פריצת דרך לשינוי עתידי בפרדסי ישראל.

מועד התחלה וסיום התוכנית:

2021 – 2030

מהלך המחקר ושיטות העבודה:

חלקת הזנים טבורי קרה קרה והאשכולית האדומה סטאר רובי ניטעו בחוות החולה בקיץ 2021 במודל של קירות פרי. החלקה ניטעה במרווחי נטיעה של 3.5 מטר בין השורות ומרווח של 2.5 מטר בין העצים. הכנה בשני הזנים היא כנת הטרוייר, כנה שרוב זני האזור ניטעים על גביה והיא נכון לעכשיו המצליחה ביותר באזור.

החלקה ניטעה במבנה קונסטרוקציה שבו יש חוטי הדלייה לכל שורה ומרווחים בין חוטי ההדלייה של 0.5 מטר. סך הכל 6 חוטים שמאפשרים הדלייה וגידול העצים לגובה של לפחות 3 מטר.

בשל הגידול בצורת קירות פרי יש חשש של חשיפה מירבית של הפרי לפגעי מזג אוויר ובעיקר חשש מקרינה וחום, נפרסה על גבי המבנה רשת קריסטאלית של 12% צל.

בתצפית הזו נבחן 3 עיצובים לשני הזנים:

  1. עיצוב ציר מרכזי.
  2. עיצוב שני צירים.
  3. גידול חופשי של העצים בדומה למסחרי המגודל באזור.

בשלושת העיצובים רוחב העץ יוגבל ל 0.75 ס"מ לכל צד, בסך הכל יהיו שורות עצים ברוחב מקסימלי של 1.5 מטר. מרווח העיבוד בין שתי השורות יהיה מרווח מינימלי של 2 מטר.

בשנים הקרובות נמשיך לעצב את הטיפולים השונים כל אחד על פי אופיו, בעיקר למשוך את הצירים בכיוון שבחרנו ואת ענפי המשנה למשוך על החוטים בצורה אופקית, עד לסגירת השטח שבין העצים ועד הגובה של החוט האחרון.

החל משנת הניבה הראשונה נקטוף כל טיפול בנפרד, נספור ונשקול את כל הפירות, נבצע מדגם גודל פרי ונבדוק את האיכות הפנימית של הפירות: אחוז מיץ, בריקס ואחוז חומצה.

תוצאות:

החלקה ניטעה באוגוסט 2021 לאחר קליטת השתילים התחלנו בעיצוב העץ. בעיצוב של 2 צירים קטמנו את השתיל ומהגידולים החדשים נבחר 2 צירים מרכזיים שאיתם נמשיך ונוריד את המתחרים. בעיצוב של ציר אחד נבחר הציר שימשיך כמוביל והורדו המתחרים שלו. בעיצוב ה"חופשי" כרגע רק שומרים על אורך ענפים של 40- 50 סמ'.

תוצאות קטיף  2024 (ניבה שנייה) בקרה קרה:

תוצאות ביניים של קטיף העונה הראשונה מראה יתרון משמעותי של העצוב החופשי ביבול לדונם,

3.2 טון לדונם בקרה קרה ו 9.7 טון לדונם באשכולית סטאר רובי, לעומת היבול הנמוך ביותר בעיצוב הדו צירי 1.7 טון לדונם בקרה קרה ו 3.1 טון לדונם באשכולית סטאר רובי.

היבול ימשיך להיקטף בשנים הבאות והתוצאות תשלחנה בהמשך גם במצטבר.

בקרה קרה קומת העצים נמוכה יחסית בעיצובי הציר המרכזי והדו צירי, נמשיך בשנה הקרובה להדלות את הענפים בעיצובים אלה. באשכולית כל צורות העיצוב הגיעו לגודל עץ מלא ואין צורך לעצב.

בוצע לאחר הקטיף גיזום דלת לכיוון מערב, גיזום מרווחים של חצי מטר בין העצים וגיזום שדרה שיותיר לנו עץ ברוחב של 1.5 מטר ורוחב מעבר בין השורות של 2 מטר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!