האדמה לא מחכה לאף אחד: רני בר-נס מסכם שמונה עשורים של צמיחה

הוא התחיל עם ירקות ופרחים, עבר לנשירים, והיום הוא חולש על אימפריית מטעים מגוונת – מאפרסקים ועד אבוקדו. בגיל 80 פלוס, כשהוא מכהן כיו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים ונושא את אות יקיר ארגון מגדלי הפירות, רני בר-נס לא נח לרגע. בשיחה פתוחה הוא מדבר על המאבק על כל אגורה, האתגר שבשינויי האקלים, והדרישה מהמדינה להכיר בחקלאות כערך ביטחוני עליון.

כשביקרתי אצל רני בר-נס לפני שנים רבות, המטעים שלו נצבעו בעיקר בצבעי הפירות הנשירים הקלאסיים. היום, כשאני חוזר לשוחח אתו, אני פוגש משק שעבר אבולוציה מרשימה. רני, דמות איקונית בחקלאות הישראלית, מנהל כיום מערכת מורכבת שדומה בהיקפה לקיבוץ שלם, אך שומרת על הלב והנשמה של משק משפחתי.

היתרון היחסי: לא שמים את כל הביצים בסל אחד

"היום אני מגדל מגוון רחב מאוד," מספר ברנס כשהוא מונה רשימה שמעידה על דינמיות יוצאת דופן: אפרסק, נקטרינה, שזיפים, אפרסמון, אבוקדו, ענבים ורימונים. המעבר למגוון רחב כל כך אינו מקרי, אלא אסטרטגיה מחושבת של ניהול סיכונים.

"זה מכוון", הוא מסביר, "אנחנו לא שמים את כל הביצים בסל אחד. למדנו לא לשתול שום דבר שאנחנו לא יכולים להשתלט עליו מבחינה מקצועית. יש לי בן שי שעובד איתי, הוא שותף מלא להחלטות ולכל הפעילות במשק. יש חלוקת עבודה מסודרת וצוות מעולה. בנינו עסק שהתחיל מאדם אחד שגדל וגדל."

לדבריו, הסוד טמון בחיפוש אחר היתרון היחסי: "אנחנו לא מחפשים 'קומודיטי' (מוצרים גנריים). אנחנו עובדים במקומות שבהם הידע והיכולות של הצוות שלנו יכולים להפיק את המקסימום מהפרי. בסוף, ענף הפירות הוא לא הייטק – זו מלחמה על אגורות. הרווח נמצא בליקוט של עוד עשר או עשרים אגורות לקילו, ושיווק נכון הוא חלק קריטי מהמשוואה."

"המדבור דוחף אותנו צפונה"

כיו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים, רני נמצא במוקד קבלת ההחלטות והמחקר הארצי. אחד האתגרים הגדולים ביותר שהוא מזהה הוא שינוי האקלים והשלכותיו המיידיות על השטח. "מזג האוויר משפיע מאוד. זנים שגידלנו פעם בדרום, היום אנחנו כבר לא יכולים לגדל. החום והמדבור דוחפים אותנו צפונה. אתה רואה זן שהיה יפה וטוב אתמול, והיום הוא נכנע למזג האוויר."

התשובה לאקלים המשתנה היא חדשנות בלתי פוסקת. "אסור לעצום עין לרגע. אנחנו מייבאים זנים מחו"ל, בוחנים אותם היטב במחקר ופיתוח, ורק אז מחליטים אם לטעת. אם נשאר מאחור, נהיה בבעיה, כפי שקרה בעבר בענף התפוח – שם לא פעלנו נכון במשך שנים ועכשיו אנחנו נאבקים לסגור פערים מול האיכויות שהציבור דורש."

המאבק על הפרי הישראלי: טעם מול יבוא

אחד הנושאים הבוערים בשיחה עם רני הוא התחרות מול הפירות המיובאים. הוא לא חושש מהתחרות, כל עוד היא הוגנת. "מבחינת טעמים ואיכויות, אנחנו מנצחים את היבוא בלי בעיה", הוא קובע בביטחון. "אם תיקח תפוח 'פינק ליידי' ישראלי מול אחד שהגיע מהנמל, אין בכלל ספק – הישראלי טעים יותר ובריא יותר".

הוא מסביר שהחקלאי הישראלי עובד תחת פיקוח הדוק של תקני בריאות, מה שמבטיח פרי נקי מחומרי הדברה מזיקים. "העולם הופך לירוק יותר, ואנחנו משתפים פעולה. אנחנו מוצאים שיטות ביולוגיות וטכנולוגיות שיחליפו את הריסוסים. גם לנו יש ילדים ונכדים, ואנחנו מעוניינים מאוד שמה שנגיש לשוק יהיה פשוט בריא. לעומת זאת, התוצרת המגיעה מיבוא, אינה בטוחה ואינה מפוקחת. רק לאחרונה התגלו משלוחים עם מסמכים מזויפים".

"חקלאות היא חזקת ביטחון"

למרות האופטימיות המקצועית, ברנס מודאג מאוד מהיחס של הממשלה לחקלאות. "המדינה צריכה להבין שחקלאות היא חזקת ביטחון, בדיוק כמו הצבא. אנחנו מדינה מבודדת; אי אפשר להביא תוצרת מהשכנים מסביב, הכול מגיע מהים, וכל יומיים יש חרם חדש בגלל המצב הביטחוני. אם המדינה לא תתמוך בחקלאות כמו שעושים בכל העולם המערבי, יום אחד נתעורר ונגלה שאין כאן חקלאים."

גם בנושא הטרנדי של אנרגיה מתחדשת על שטחים חקלאיים (אגרו-וולטאי), לברנס יש עמדה נחרצת: "אני בעד אנרגיה ירוקה, אבל לא על חשבון ייצור המזון. הנתונים שאנחנו רואים כרגע מאכזבים. אסור לנו לאפשר לחברות עם הרבה כסף לשכנע חקלאים לעקור מטעים בשביל פאנלים. אם אין למטה חקלאות אמיתית, איבדנו את הערך של האדמה."

סיכום של מפעל חיים

בגיל שבו רבים כבר נחים, רני ברנס ממשיך להשקיע אנרגיה עצומה בקידום הענף. הזכייה באות יקיר ארגון מגדלי הפירות היא רק חותמת רשמית לפעילות שהוא מבצע בשטח מדי יום – בין אם בניהול המשק המשפחתי המפואר ובין אם בייצוג החקלאים מול משרדי הממשלה.

רני הוא עדות חיה לכך שחקלאות היא לא רק עבודה – היא דרך חיים שדורשת התאמה מתמדת, אומץ לשנות, ועקשנות של מי שמחובר לשורשים. "האדמה", הוא מסכם, "דורשת שתהיה כל הזמן עם האצבע על הדופק. אין רגע שאפשר לעצום עין."

מנימוקי הוועדה: למה רני בר-נס הוא יקיר הענף?

ועדת אות "יקיר ארגון מגדלי הפירות" בחרה ברני בר-נס בזכות היותו סמל לחקלאי, נוטע ואיש אדמה בנשמתו. הוועדה ציינה לשבח את יכולתו להקים מטעים משגשגים בתנאי שטח קשים (כמו גבעות הכורכר בג'וליס), את הסדר המופתי והיחס האישי לעובדיו, ואת פועלו הציבורי רב השנים כיו"ר ענף הפירות. רני הוגדר כ"מוקד השראה ולימוד למגדלים רבים", אדם המשמיע בקול צלול וללא מורא את צורכי החקלאות הישראלית, ומתנדב במסירות למען הכלל.