עשרות מגשרים מילאו את הקמפוס בבני ברק, וכולם כאחד הגיעו לכנס ראשון מסוגו בנושא העברה בין־דורית וגישור בין־דורי, כדי ללמוד ולהתמקצע בתחום
*תמונה ראשית: בכנס העברה בין-דורית שהתקיים בבני ברק
הצעד הראשון ליישום החזון שלי, כיו"ר הוועדה לגישור בין־דורי בארגון מגשרי ישראל, התקיים בשבוע שעבר בכנס ראשון מסוגו בנושא העברה בין־דורית. עשרות מגשרים מילאו את הקמפוס בבני ברק, וכולם כאחד הגיעו כדי ללמוד ולהתמקצע בתחום. במילות הפתיחה בכנס ציינתי שנוכחותם מצביעה על חשיבות הנושא, ועל כך שככל שנרבה ונעשה, כך השימוש בגישור יהפוך לכלי שהוא ברירת המחדל לפתרון סכסוכים משפחתיים.
במבט לאחור, אין לי ספק ששנים רבות אחורה, כשהגישור רק יצא לאוויר העולם, הוא היה כלי שהקדים את זמנו. אך ככל שחולף הזמן מתקיימת סביבו עוד ועוד למידה, השזורה בסקרנות ואולי גם בחשדנות; ובכל מקרה, מצליח הגישור יותר ויותר לבסס את מעמדו ככלי אפקטיבי, קריטי, חיוני ועוצמתי עבור אינספור אתגרים שניצבים בפני משפחות בהליכי העברה בין־דורית.
המסע שלי להפצת בשורת הגישור ככלי ברירת מחדל לנושאים המגוונים בתחום ההעברה הבין־דורית רחוק מלבוא אל סופו. בכל זאת, אני חשה שהשינוי מתרחש, וגישור בין־דורי כבר אינו "נישה".
תחושה של גאוות יחידה מילאה אותי כשהתברר לי שבכל הפאנלים וההרצאות בכנס חזר על עצמו אזכור המושבים והנחלות בפיהם של המגשרים המובילים בארץ. מחמם את הלב להתוודע לכך שהמרחב הכפרי, שזורם בעורקיי, זוכה לבמה מרכזית בכנס בצמידות לכלי הגישור המתקדם.
אתגרים בין־דוריים
בפאנל "אתגרים מתוך חדר הגישור הבין־דורי", שאותו הנחיתי, התמקדו שניים מעמיתיי בסביבה עירונית או עסקית שבה התרחש הסכסוך המשפחתי, ומכל אחד מהסיפורים עלתה זווית מרתקת לסכסוך, שלדעתי עשויה להאיר במידה רבה גם על הסכסוכים המתקיימים במרחב הכפרי.
רו"ח ומשפטן יניב וולף, יו"ר המרכז הישראלי להעברה בין־דורית, פרש מסכת מתמשכת של סכסוך משפחתי שחגה סביב העסק המשפחתי – בניין משרדים ישן, שאותו ניהלו אב ושני בניו.
סלע המחלוקת התגלע לראשונה סביב השקעה גדולה בעסק. בעוד הבנים החזיקו בדעה משותפת הדוגלת בהשקעה וטענו שהיא תוביל בסופו של דבר לרווחים משמעותיים, התעקש האב לשמר את הקיים וחיזק את דבריו בנתונים שהצביעו על חוסר התועלת שבהשקעה.
הריב העסקי התפתח לקרע משפחתי והתרחב למהלכים משפטיים חריפים שנקטו הבנים מול האב והאב מול הבנים. מכאן התגלגלו הדברים עד לכדי קרע מוחלט וארוך שנים. רק כשמצבו הבריאותי של האב התדרדר, הם חזרו לדבר. הנחמה היחידה הייתה שלפני שהאב הלך לעולמו חודש הקשר בין הבנים לאביהם. כאשר האחים המשיכו לנהל יחד את העסק המשפחתי, התעוררה ביניהם מחלוקת חדשה. הם הגיעו לפגישה אצל יניב וולף, ככל הנראה מתוך רצון לפצח את הקושי במישור הכספי, אך הופתעו כששיקף להם בפשטות:
"אתם חוזרים על מה שקרה לכם עם אבא שלכם. האם צריך שמישהו יחלה במחלה סופנית כדי שתחזרו להיות בקשר?"
יניב מספר שהשיקוף הזה פעל כמו קסם. ברגע שהאחים הבינו שהם חוזרים במחלוקת ביניהם על דפוסים שהיו שגורים במחלוקת שלהם עם אביהם המנוח, הם התעשתו והצליחו במהירות להגיע להסכמות. האמירה הזו מזכירה מאוד את המונח "ירושה גנטית", שטבעה הפסיכואנליטיקאית ד"ר גלית אטלס בספרה שיצא לאור בשנת 2022. אטלס מדברת על "תיקון" או "שחזור" דפוסים בירושה הרגשית – כלומר, אנחנו לעיתים משחזרים דפוסים מהדורות שלפנינו.
מרגש בעיניי לגלות שוב ושוב כיצד השיח המקצועי ממשיך להעשיר את המגשרים בכלים ובגישות חדשות, כשכל אחד ואחת מהם מעבירים זאת הלאה לקהילה שבה הם מסייעים בפתרון סכסוכים משפחתיים. בדיוק כפי ששיקף יניב וולף ללקוחותיו.
הניהול השוטף לעומת הניהול האסטרטגי
הסיפור השני, שאוב אף הוא מהזירה העסקית, הוצג על ידי המגשר והבורר מרק סימון בפאנל, ומאיר בעיניי דרך נפלאה נוספת לניהול הנחלה בידי דור ההמשך.
בזמן ובמקום אחר ניהלו אב ובניו עסק משפחתי. בשלב מסוים החליט האב לפרוש ולהשאיר את העסק בידי בניו. בעקבות אופי ההתנהלות שלהם עד לאותו זמן, מונה אחד מהם למנכ"ל החברה, והשני – שעסק עד אז בניהול הכספים – לתפקיד סמנכ"ל הכספים. במקביל, כל אחד מהם קיבל מחצית מהמניות בחברה.
לגישור הם הגיעו לאחר שהאח שכיהן כסמנכ"ל כספים לא היה מרוצה מהמעמד שניתן לו, והסביר כי המילה האחרונה נמצאת בידי אחיו המנכ"ל. במהלך הגישור התברר כי לשני האחים יש רצון אמיתי להמשיך לעבוד יחד. ואז הונחה בפניהם שאלת מפתח: מתי בפעם האחרונה קיימו ישיבת הנהלה של בעלי המניות? התשובה הייתה שמעולם לא התקיימה ישיבה כזו.
מכאן התחוללה תפנית בסכסוך, כאשר הצעת הגישור הייתה לקיים ישיבה אחת לרבעון, שבה יקבלו האחים החלטות במעמד שווה כבעלי מניות – החלטות שישליכו על אופי ניהול החברה. הגישה הזו של ניהול עסק בשתי רמות – האחת אסטרטגית והשנייה ניהול שוטף – היא בעיניי עצת זהב לכל אחד מהמגשרים שנכחו בפאנל, ולא משנה באיזו קהילה הם פועלים.
יש סיכוי גדול שחלקם יבחרו כבר בגישור הקרוב להציע, בין שלל הפתרונות, גם את מודל שתי רמות הניהול. במרחב הכפרי אין ספק שלא מעט משפחות יכולות להפיק מכך פתרון של זהב, שיאפשר להן להתנהל ביום־יום במשק החקלאי, ובמקביל לקיים דיונים אסטרטגיים במסגרת ישיבת "בעלי המניות" של הנחלה.
הכנס הזה הוא רק צעד ראשון בשליחותי להפיץ את בשורת הגישור ככלי אפקטיבי, חיוני, עוצמתי והכרחי לתהליכי העברה בין־דורית. כל מפגש כזה בין אנשי המקצוע מפרה עוד ועוד את קהילת המגשרים, ומתפזר באדוות אל בני המשפחות. כל שלום בין אחים הוא מתנה. לשם כך כולנו פועלים.
עוד השתתפו בפאנל המגשרות עו"ד נורית היינריך־אשר, מגשרת ובוררת, ועו"ד ומגשרת הדר קוברסקי זהבי. תודה לענבר גלוסקא, יו"ר ארגון מגשרי ישראל, ולעו"ד רויטל להב, יו"ר הוועדות המקצועיות בארגון, על תמיכתן הנלהבת ביוזמות להפצת שיח הגישור הבין־דורי.
