משפחת מנצור מאחיהוד עוסקת כבר ארבעה עשורים בתחום החלב. ברפת המשפחתית שנושאת את השם "עוז החלב" עובדים מעוז מנצור, בנו רונן ובני הדור הצעיר נאור ורועי. לכל אחד מהם תפקיד מוגדר וביחד הם מקיימים רפת לתפארת עם 270 חולבות, שמייצרת יותר מ-3 מיליון חלב בשנה
*תמונה ראשית: בני משפחת מנצור ברפת המשפחתית. רפת עטורת שבחים ופרסים
הרפת של מעוז מנצור במושב אחיהוד היא רפת בין-דורית. מעוז מנצור, האב, הקים את הרפת וכיום הבן הממשיך רונן מנהל את הרפת, כשבנו חזר אף הוא לעבוד ברפת. סיפור חייו של מעוז מנצור משקף נחישות, חריצות, ראייה לטווח ארוך ואת המחויבות שלו למשפחתו.
השאלה הראשונה ששאלתי את מעוז הייתה כיצד קיבל את שמו. באופן לא מפתיע, מאחורי התשובה יש סיפור מעניין. הוא נולד לפני 77 שנה להורים שעלו מתימן, ובאותה תקופה שם כמו מעוז היה אופייני יותר לצברים. "נולדתי במושב אלקוש שיושב על גבול הלבנון", הוא מספר. "הייתי הבן הראשון שנולד באלקוש. המדריך של היישוב הוא זה שהחליט ששמי יהיה מעוז. הוא אמר: 'זהו התינוק הראשון ביישוב – ושמו יהיה מעוז'". המשפחה קיבלה את השם בשמחה, אבל כעבור זמן קצר החליטה לעבור למושב חדש ליד עכו – אחיהוד.
אחיהוד הוקם בשנת 1949 על ידי הסוכנות היהודית. מושב של עולי תימן. במושב 59 משקים, שלכל אחד מהם 40 דונם. מעוז מספר שלאביו נולדו 12 ילדים מחמש נשים. המציאות המשפחתית לא הייתה פשוטה, אבל האבא, חיים מנצור, היה חקלאי טוב וחרוץ מאוד. הוא התמחה בגידולי שדה: גידל בעיקר שעועית, תפוחי אדמה ושטחים מאוד גדולים של טבק. "היינו אלופים בגידול טבק", מספר מעוז. "בשנות ה-60 נעשה קל יותר – הייתה פרנסה ואוכל בבית. כל משק קיבל פרה וכל שני משקים קיבלו סוס. היינו מעבירים את הסוס מאחד לשני. היו הרבה ילדים שנולדו וגדלו במושב. הילדים למדו בניר ישראל כי מייסדי אחיהוד היו אנשים דתיים. שבעה מאחיי החליטו להישאר במושב וחיים בו עד היום".
לא עוזבים את אחיהוד
מעוז נישא בגיל 19 לרחל, צעירה מחדרה, כשהייתה 17.5. הם הכירו בצבא ולאחר החתונה החליטו לרכוש משק באחיהוד. מעוז הצליח לחסוך כסף. היו לו 8,000 לירות ואביו חיים השלים את השאר (משק באחיהוד עלה 19 אלף לירות באותם ימים). "עבדנו קשה מאוד", מספר מעוז. "נולדו לנו שישה ילדים. הייתי בן 21 כשרונן, בננו הבכור נולד, ובכל שנה נולד עוד ילד. יש לנו שני בנים וארבע בנות – שחמישה מהם גרים באחיהוד".
מיד עם שחרורו מהצבא החליט רונן להיות בן ממשיך ולעבוד לצד אביו. "אני לא חזרתי למשק כי מעולם לא עזבתי את המשק", אומר רונן. "כשהייתי חייל אבא היה עם פריצת דיסק ואני עבדתי והחזקתי את המשק".
הרפת של משפחת מנצור נקראת "עוז החלב". זוהי רפת שכשמה כן היא – אימפריה של ממש, עם 270 פרות חולבות ושלוש משמרות חליבה ביום. לדברי מעוז, את החלב שהם מייצרים הם מוכרים לשטראוס. "עבורנו הקשר עם שטראוס הוא ממש כמו מערכת יחסים משפחתית", הוא מסביר. "מערכת יחסים חמה מאוד".
מעוז גידל במשך שנים רבות ירקות ומטעים של אבוקדו ולימונים. ב-1987 החליט להפוך לרפתן, בעצת בנו. הוא התחיל בגידול עגלות וב-1988 קיבל מכסת חלב של 60 אלף ליטר. "ההתחלה הייתה לא קלה. היו לא מעט בעיות, אבל למדתי, עבדתי קשה ודהרתי קדימה".
הרפת הראשונה נבנתה במשק ממש ליד הבית, ובשנת 2008 הוחלט במושב אזור משותף שבו ירוכזו הרפתות. האזור הזה נקרא באחיהוד "פארק החלב", והוא כולל שמונה רפתות. כל בעלים של רפת קיבל 11 דונם. היה זה שינוי עצום בכל המובנים – הרפת במשק הייתה סמוכה לבית, במרחק עשרה מטרים – אבל הם קיבלו את השינוי בברכה.
השינוי חייב השקעה כספית עצומה, שחייבה הקמת תשתיות (במימון המדינה) ולבנות רפתות חדישות – על כל המשתמע מכך. משרד החקלאות היה סקפטי לגבי הצלחת הפרויקט, אבל למרות חוסר האמונה שלהם – כיום כל הרפתות הפכו לפנינים. הרפתות באחיהוד מספקות תוצאות טובות מאוד באיכות החלב, ובהן כמובן גם משק מנצור. "בשטראוס כועסים עליי, על כך שאנו מקבלים את כל הפרסים על איכות החלב", הוא מוסיף. "כל הרפתות שנמצאות בפארק החלב באחיהוד הן מצוינות, וכל בעלי הרפתות הם אנשים חכמים, חרוצים ודוחפים קדימה".
לדברי מעוז, "בשנים הראשונות מכרנו את החלב לתנובה וב-15 השנים האחרונות עשינו שינוי וכולנו מוכרים לשטראוס. זה היה שינוי שהביא תמורה גדולה בהרבה מובנים, בעיקר בתחושה מחממת הלב של משפחה חמה ואוהבת, עם יחסים אישיים".
ממ"ד בכניסה לרפת
הבן רונן היה בשנות ה-20 לחייו כשהרפת הוקמה. למעשה, ההחלטה להקים רפת הייתה יוזמה שלו. רונן היה אז חייל והיה לו ברור שיהיה חקלאי, והוא דחף להקמת הרפת. בשנים האחרונות רונן הוא מנהל את רפת "עוז החלב". נאור בנו ורועי, גם הוא בן משפחה, עובדים וממשיכים את דור העתיד. כל אחד מהם הוא בעל תפקיד ויש חלוקת אחריות במבנה הרפת של משפחת מנצור. "אנחנו מייצרים היום כ-3.1 מיליון ליטר חלב בשנה", אומר רונן. "מקפידים מאוד על איכות המזון: את התחמיץ קונים באמבר, את התערובת בכפר יהושע".
הראיון עם בני משפחת מנצור התקיים במהלך ימי המלחמה – העימות האחרון מול איראן וחיזבאללה, ולמעשה מאז ה-7 באוקטובר 2023. השיחה נסובה על הבעייתיות של עבודה תחת איום ההפגזות. למרות המרחק היחסי מהגבול, אחיהוד נמצא בהחלט בטווח הטילים והאזעקות מלבנון.
לדבריהם, קודם כל היה חשוב למשפחה שיהיה מיגון תקני עבור כל העובדים. ממש בכניסה לרפת יש ממ"ד, וברגע שיש אזעקה כל עובדי הרפת עוזבים את העבודה ונכנסים למרחב המוגן. מעוז ורונן מספרים שעל אף המצב הקשה, העבודה ברפת התנהלה ללא בשנתיים וחצי האחרונות. חשוב להם להדגיש את חשיבות המשך קיומה של החקלאות בישראל, ואת השמירה על ביטחון המזון במדינת ישראל, "אם אנו לא נדאג לעצמנו, אף אחד לא ידאג לעצמנו", כפי שאומר רונן.
המפגש עם משפחת מנצור – מעוז, רונן, נאור ורועי – הוא מפגש יוצא דופן. זהו מפגש של שלושה דורות. מעוז בן 76, רונן בן 55 ונאור ורועי בשנות ה-20 לחייהם. משפחה מלוכדת מאוד. מעוז מעיד שבמשך כל השנים רחל עבדה עימו במשק והייתה שותפה מלאה, ואף עבדה מחוץ לבית. הקשר המשפחתי של רחל, מעוז וילדיהם חזק וחם. זוהי משפחה דתית במושב שומר מסורת. מעוז, כשמו, הוא איש שבמשך כל ימי חייו שעט קדימה. תמיד היה חקלאי מצטיין – בכל תחום שבחר לעסוק בו. לצד רחל הוא הקים משפחה גדולה וענפה שמתפרנסת בכבוד ובגאווה מחקלאות. הם וממשיכי דרכם במושב מהווים סמל לגאווה ישראלית.
