"הגליל העליון צריך לשבות כולו, עד הסוף. הגיע הזמן לשבור את הכלים אם רוצים שינוי כלשהו", אומר בכאב יניב גרטי מקיבוץ דן
אם רוצים להבין את תחושת התסכול שמבעבעת כיום בקרב רבים מתושבי קו העימות, אפשר למצוא אותה במילים שכתב השבוע יניב גרטי (43) מקיבוץ דן, אב לשלוש בנות ועובד בנוי הקיבוצי ומנהל מחלקת הרוגבי בעמותת הספורט של המועצה האזורית הגליל העליון.
בתגובה לסיכום השבועי של ראש המועצה כתב גרטי דברים חריפים במיוחד: "המצב כמו שהוא עכשיו הוא הגרוע ביותר לקו העימות ולגליל. אנחנו לא מעניינים אף אחד. מצפים שהכול יתנהל כרגיל, אבל אנשים מפחדים לבוא כי מסוכן, מה שפוגע בכל המערכות. מנסים לשדר שגרה, מה שנותן למקבלי החלטות להגיד שהכול בסדר".
בשיחה לאחר מכן הוא הרחיב את תחושת הייאוש.
"הגליל מצד אחד מושבת לגמרי כלפי חוץ", הוא אומר. "אנשים לא מגיעים לפה, עסקים נסגרים, אירועים מתבטלים. ברוגבי היינו אמורים לארח טורניר נשים, אבל קבוצות פחדו להגיע והטורניר הועבר לווינגייט. מצד שני, אף אחד לא באמת פותר את הבעיות, ומצד שלישי אנחנו מנסים לנהל בתוך זה שגרת חיים רגילה. זה מצב של לוז-לוז-לוז. בסוף מי שנפגע מזה הכי הרבה הם תושבי הגליל".
לדבריו, הניסיון לשמר מראית עין של שגרה יוצר מציאות בעייתית עוד יותר.
"אנחנו הולכים ובוכים ומתלוננים בכל מסגרת אפשרית, אבל אף אחד לא באמת מקשיב. המדינאים רואים שאנחנו ממשיכים איכשהו לתפקד, ואז נותנים עוד כמה אחוזים בהקלות מס וחושבים שזה פותר את הבעיה. אבל המשבר פה הרבה יותר עמוק".
גרטי סבור שהגיעה העת לצעדים דרמטיים יותר.
"צריך לקבל החלטה ולהפסיק לדשדש", הוא אומר. "או שמחליטים שאנחנו באזור מלחמה ופועלים בהתאם, או שמפסיקים להתבכיין וממשיכים הלאה. אבל אי אפשר להישאר במצב הנוכחי. כל הגליל נמצא בהולד כבר חודשים ארוכים".
גם את הקריאה הזו הוא כבר ניסח בפוסט המקורי שלו: "הגליל העליון צריך לשבות כולו, עד הסוף, או להפסיק לבכות. אי אפשר גם וגם. הגיע הזמן לשבור את הכלים אם רוצים שינוי כלשהו".
