המלצות לסיום עונת הגידול בחלקות תות שדה מניבות

מוחמד יוסף אבו טועמה – מדריך לגידול תות שדה, שה"מ

דוא"ל: [email protected]

ד"ר לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי שירות, שה"מ

דוא"ל: [email protected]    

תקציר

בדפי מידע אלה מרוכזות ההנחיות המקצועיות המומלצות לסיום הגידול בחלקות תות שדה מניבות (שדה פתוח ומנהרות נמוכות), תוך שימת  דגש על הכנת התשתית לעונת הגידול העוקבת, באמצעות ממשק אגרוטכני המשלב פעולות הגנת הצומח.

מבוא

לקראת תום עונת הגידול מתחילים החקלאים בשורת פעולות להכנת השטחים לקראת עונת הגידול הבאה: ייבוש השטח, עקירת הצמחים והספיח, הוספת קומפוסט לשדה, עיבודים וחיטויי קרקע. לכל אחת מהפעולות הללו עשויה להיות השפעה על הפעולות הבאות אחריה, ולכלל פעולות אלה גם יחד יש השפעה מכרעת על פוטנציאל הניבה ועל הצלחת הגידול בעונה הבאה. עניין זה רלוונטי במיוחד לגבי חלקות שהיו נגועות במחלות קרקע. להלן פירוט סדר הפעולות וההכנות הדרושות לקראת העונה הקרובה של גידול תות שדה. 

סיום הגידול בחלקה מניבה

לפעולות המבוצעות בתום העונה יש השפעה מכרעת על פוטנציאל הניבה בעונה הבאה, בדגש על חלקות הנגועות בפתוגנים בקרקע.

הפעולות הנדרשות:

1. קטילת הצמחים באמצעות תכשירי חיטוי – בתום הגידול יש לקטול את הצמחים באמצעות הזרמת התכשיר מתאם סודיום בכמות של 15-20 ליטר לדונם, במנת השקיה של 20 מ"ק מים לדונם. טיפול זה קוטל את השורשים ואת הפטריות הנמצאות במצב פעיל על השורשים ובתוכם.

בזמן יישום מתאם סודיום מומלץ לכסות את הערוגות ביריעת כיסוי, כדי לזרז את תהליך ייבוש הצמחים. לאחר  הייבוש  של  הצמחים,  יש להסיר  את יריעת הכיסוי,  לעקור את הצמחים ולסלק  מהחלקה  את הצמחים, על כל חלקיהם.  

• סילוק חומר צמחי – צמחים מתים לא יקלטו את החומר, ולכן יש חשיבות רבה להוצאתם של צמחים נגועים ומתים מהמקום, במהלך עונת הגידול כולה, ואף בסופה.
• עקירת הגידול והוצאתו מהחלקה – שאריות הגידול הקודם מהוות מקור אילוח לגידול העוקב. ככל שהקרקע נגועה יותר בגידול הקודם – כך המחלה תתבטא ביתר שאת ובעוצמה רבה יותר בגידול הבא. סילוק הצמחים מהחלקה יפחית משמעותית את מקור ההדבקה מהקרקע בגידול שלאחר מכן. פעולה זו הכרחית גם לאחר קטילת הגידול באמצעות תכשירי חיטוי.

מחלות קרקע בתות שדה 

מחלת הקרקע העיקרית התוקפת בשנים האחרונות את גידול תות השדה היא מאקרופומינה, הנגרמת על ידי הפטרייה הפתוגנית: Macrophomina phaseolina – פטרייה קשת-הדברה, המתפתחת בתנאי חום ויובש ותוקפת הן במשתלות השדה והן בחלקות הפרי בתחילת העונה ובסופה. ישנן מחלות פתוגניות נוספות התוקפות את הגידול, כמו: פיטופטורה, אנתרקנוז, ריזוקטוניה, ורטיציליום, פוזריום, דקטילונקטריה, פלקטוספרלה וניופסטלוטיופסיס. בנוסף, הגידול נתקף גם על ידי נמטודות שונות.

הכנת הקרקע לחיטוי 

כדי להכין את הקרקע לפעולת החיטוי, יש לפעול לפי השלבים בסדר הופעתם כלהלן.

1. הוצאת שאריות צמחים מהשטח, כולל שורשים – פעולה זו עשויה להפחית את אילוח הקרקע במחלות שורש ובנמטודות וחשוב לבצעה באדמות הנגועות במחלות קרקע, גם כאשר מתכוונים לבצע חיטוי קרקע. ככל שכמות המידבק (אינוקולום) בקרקע קטנה יותר – כך החיטוי יהיה יעיל יותר.
2. בחינה ויזואלית של השורשים הנשלפים מהקרקע לאבחון סוגי הפגעים, מידת תפוצתם ומיקומם בשדה. לפי מסקנות האבחון ייקבע סוג החיטוי .
3. הוספת קומפוסט לחלקה – לפיזור הקומפוסט כמה מטרות, כגון: העלאת פוריות הקרקע וכמות יסודות ההזנה בה, שיפור מבנה הקרקע, הכנסת מיקרואורגניזמים מועילים והעלאת תכולת החמצן באזור בית השורשים. יש לוודא שפיזור הקומפוסט על הקרקע יהיה אחיד וייעשה לפני החיטוי, כדי למנוע את אילוח הקרקע בפגעים המצויים בו.
4. עיבודי קרקע – עיבוד הקרקע מחדיר חמצן לקרקע ומאוורר אותה, כך שגורמי המחלה ייחשפו בהמשך לחומר החיטוי ותשתפר יעילותו. בנוסף, פליחת הקרקע מאפשרת חדירה טובה יותר של מים לעומק ושטיפה יעילה יותר של המלחים שהצטברו במהלך העונה. חריש השטח ייעשה לעומק של כ-40 ס"מ במחרשת סכינים מתהפכת, למניעת היווצרות  תעלות, כיוון שהתעלות מקשות על הטיפול בשטח ויוצרות מעברי מים, המאפשרים היסחפות של הקרקע. בשטח  המעובד משקים באמצע חודש יוני בהשקיה קלה עד בינונית, לשם ריכוך ופירור הרגבים, וכעבור שבוע ימים מיישרים או תו. יש לציין כי יישור זה לא יכלול בשום מקרה את שינוי הטופוגרפיה של פני השטח, אלא רק את החלקתו לטשטוש גומות שבהן עלולים להצטבר מים עומדים, וליישור בליטות. אין להזיז ממקומה קרקע לעומק של יותר מכמה סנטימטרים אחדים. שכבת הקרקע העליונה היא הפורייה והעשירה בפעילות ביולוגית ובחומר אורגני. אדמות שמסירים מהן את חלקן העליון, מידלדלות למשך שנים אחדות.

שטח שעבר החלקה או יישור בשנים האחרונות, אינו זקוק לרוב ליישור נוסף.

עד לתחילת חודש יולי (חודשיים וחצי לפני השתילה) יש לסיים את פיזור הזבלים ולהצניע אותם בדיסוק או בתיחוח שטחי, שאינו עמוק מ-10-12 ס"מ. מיד לאחר ההצנעה יש להשקות השקיה קלה של 15-20 מטרים מעוקבים של מים, לשם הפעלת הזבלים ולמניעת שרפתם. כעבור שבועיים עד שלושה שבועות, לאחר שצצו עשבים, מבצעים פעולת עיבוד קלה, כגון קלטור, דיסוק או תיחוח להשמדת העשבייה. ממתינים יומיים-שלושה, משקים השקיה קלה, ושוב ממתינים שבועיים נוספים. בתחילת אוגוסט יש להיכנס לשטח עם קולטיבטור בעל רגליים מצוידות בראשי אזמל או חרבות, כדי להימנע מהידוק הקרקע על ידי הטרקטורים.

לאחר הרטבת השטח הוא מוכן ליצירת הערוגות. 

יצירת ערוגות

ימים אחדים לפני פעולת העירוג יש להרטיב במקצת את שכבת הקרקע העליונה (במנת מים של  10-15 מ"ק/ד', לפי סוג הקרקע ומצב הלחות  שבה), כדי שלא תיערם בתלמים לאחר יצירת הערוגות. יום לאחר ההרטבה מערגים את החלקה. ערוגות ישרות הן תנאי הכרחי להתקנת מנהרות יציבות בבוא העת. 

כיום מצויים בשימוש דגמי מערגים שונים: יש מערגים כבדים ביותר ומתוחכמים, ויש מערגים פשוטים ביותר.

הניסיון לימדנו כי המערג הטוב ביותר הוא זה הבנוי משני ראשי מחרשה מתהפכת נגדיים (ימין ושמאל), שביניהם מחוברת צלחת לאיסוף וליישור החול. מערג כזה מאפשר בניית ערוגות בכל גובה רצוי, והקרקע שמתחת לפני הערוגה אינה מתהדקת. ללא קשר לסוגו, ניתן לצרף לכל מערג כלי סימון המותאם למרחקים שנבחרו על ידי המגדל.

פריסת שלוחות טפטוף – לאחר העירוג יש להתקין את מערכת הטפטוף שתשמש להזרמת חומרי החיטוי על הערוגות. שלוחות הטפטוף ייפרסו כך שתכשיר החיטוי יוכל לכסות לגמרי את הערוגה המחוטאת ולקטול את גורמי המחלה ביעילות. חשוב לזכור שתכשירי החיטוי המקובלים כיום, בעיקר תכשירי מתאם סודיום וקונדור, הם נוזלים המיושמים דרך מערכת ההשקיה, ולכן לשם יעילות החיטוי, פריסת הטפטפות על השלוחה והמרחק בין השלוחות ייקבעו כך שהמים יגיעו אל כלל האזורים הדורשים חיטוי. מספר שלוחות הטפטוף תלוי בסוג הקרקע, כשבקרקע חולית קלה רצוי לפרוס שלוש שלוחות, כדי להגיע לכיסוי יעיל יותר של חומרי חיטוי הקרקע, ואילו בקרקעות בינוניות (חמרה) אפשר להסתפק בשתי שלוחות.

תכשירי החיטוי 

תכשירי מתאם סודיום (אדיגן סופר, אדוכם סופר, אדירם ומתמור) הם התכשירים העיקריים הזמינים כיום בשוק לחיטוי הקרקע ולהתמודדות עם מחלות קרקע שנגרמות על ידי פטריות קרקע. בשנים האחרונות, עקב השימוש הנרחב בתכשירי מתאם סודיום, התפתחה תופעה של פירוק מואץ של תכשירים אלה. חיידקים שוכני קרקע מפרקים את התכשיר עוד בטרם השלים את פעולת החיטוי. להפחתת תופעת הפירוק המואץ, מומלץ לבצע חיטוי סולרי בשלב הראשון של חיטוי הקרקע, במטרה להחליש את החיידקים הגורמים לתופעה ולשפר את תוצאות החיטוי. בעבודות רבות שנעשו במהלך השנים לבחינת תחליפים למתיל ברומיד, נמצא כי יישום נכון של התכשירים הללו עשוי לתת מענה טוב להדברת פטריית המאקרופומינה.

תכשירי קונדור/אגרוצלון ונימיץ – מדבירים את כל מיני הנמטודות, מזיקי הקרקע והעשבים קשי-ההדברה, כדוגמת העלקת. עם זאת, תכשירים אלה אינם מדבירים מחלות הנגרמות על ידי פטריות וחיידקים. תכשירי קונדור/אגרוצלון ונימיץ הם תרכיזים מתחלבים, המוחדרים לקרקע באמצעות מערכת ההשקיה. הם הופכים לגז הבא במגע עם פגעי הקרקע השונים ופוגם בחיוניותם. בסופו של דבר מתפרק התכשיר לפחמן דו-חמצני, למים ולגז כלור המתנדף לאוויר. התהליך נמשך בין ימים ספורים למספר שבועות, בהתאם לטמפרטורת הקרקע. חשוב לזכור כי תכשירים אלה פוגעים בצמחים הקיימים, ולכן ניתן להשתמש בהם רק בטרם השתילה. השימוש בתכשירים מחייב חיפוי קרקע בפוליאתילן. בנוסף, יש לציין כי התכשירים קורוזיביים ועלולים לתקוף מתכות, כגון אלומיניום, מגנזיום, אבץ, קדמיום ובדיל, וכן פלסטיק מסוגPVC  וגומי. יש להמתין 2-3 שבועות מיישום התכשיר ועד השתילה. שימוש בתכשירים אלה מחייב רישיון מיוחד, או שייעשה באמצעות קבלן המורשה לכך.

פלדין – תכשיר המכיל את החומר הפעילDMDS  – חומר המצוי באופן טבעי בצמח השום, ומתאים להדברת כל מיני הנמטודות, מזיקי קרקע ועשבים, כדוגמת ריגלת הגינה ושיבולת שועל. יש להמתין 14 ימים לאחר הזרמת התכשיר ולשתול כעבור 7 ימים לפחות ממועד הסרת החיפוי.

חיטוי קרקע 

להלן הנחיות לחיטוי קרקע בחלקות המניבות:

חיטוי על גבי ערוגות: לקבלת כיסוי מיטבי של תכשיר החיטוי על פני שטח כל הערוגה, יש להזרימו באמצעות שלוחות טפטוף, שמספרן ייקבע לפי סוג הקרקע (כמצוין לעיל בסעיף "יצירת הערוגות"). חשוב להשתמש בשלוחות שמרווח הטפטפות לאורכן לא יעלה על 30 ס"מ, ושהטפטפות יהיו בעלות ספיקה נמוכה. פריסת הפלסטיק לשם החיטוי הסולרי תיעשה בחודשים יולי-אוגוסט. עדיף להשתמש ביריעת "אנטי דריפ" או ביריעה ישנה, בתנאי שתהיה ללא חורים ושקופה. ביריעות אלה אין התעבות של טיפות מים המפחיתות את אחוזי הקרינה ואת הטמפרטורה בקרקע. יש לשמור על קרקע לחה במהלך החיטוי הסולרי באמצעות הפעלת השקיה אחת לשבוע במנה של 5 מ"ק מים לדונם. 

כשישה שבועות לאחר פריסת הפלסטיק לשם החיטוי הסולרי, מזרימים את התכשיר מתאם סודיום במינון של 70 ליטר לדונם במנת השקיה של 30-40 מ"ק מים לדונם, באופן יחסי בכל ההשקיה.

בחלקות  הנגועות  בנמטודות עפצים, מומלץ להשתמש, בנוסף לתכשיר מתאם סודיום, בתכשיר קונדור/אגרוצלון במינון של 20 ליטר לדונם, ביישום דרך מערכת הטפטוף, כעבור חמישה ימים לפחות מיישום התכשיר מתאם סודיום. התכשיר פלדין מורשה אף הוא להדברת נמטודות עפצים בתות שדה ומיושם באמצעות החברה. אפשר להשתמש גם בנימיץ במינון של 800 סמ"ק לדונם.

משמאל: חיטוי ללא ערוגות המתבצע על ידי קבלן

נציין כי ביישום תכשירי החיטוי על ידי קבלן, מוזרם התכשיר מתאם סודיום תוך כדי פריסת הפלסטיק, ולא בחיטוי הסולרי לפני החיטוי הכימי, ולכן הוא פחות מומלץ. 

הסרת הפלסטיק לצורך אוורור הקרקע תיעשה כשלושה שבועות לפני השתילה.

בתקווה לעונה מוצלחת, מוחמד ולידן

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.                                                                                                        

אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.

© שה"מ – הוצאה לאור ,2026, עריכה לשונית: עדי סלוניקו ;גרפיקה: לובה קמנצקי