לראשונה זה עשרות שנים, יעלו בקיץ הבא עשרות חברי גרעין על הקרקע ויקימו קיבוץ חדש במיזם משותף של התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ יהיה ציוני, חקלאי ושיתופי, ויאגד קהילה משותפת של חילוניים ודתיים. "אפשר וצריך לחיות ביחד"
*תמונה ראשית: גרעין "יחד – אדם ואדמה" התאגד סביב המשימה להקים יישוב במבואות ערד. צילום: פרטי
היסטוריה בתנועה הקיבוצית. לראשונה מזה עשרות שנים עומד לקום בשנה הבאה קיבוץ חדש במרחב מבואות ערד כחלק מתוכנית המדינה להקמת יישובים חדשים במזרח הנגב.
מדובר במהלך לאומי ארוך שנים שהחל למעשה עוד בשלהי אוקטובר 2011, כאשר הממשלה קיבלה החלטה על הקמת שישה יישובים חדשים בגזרה הצפון מזרחית של מטרופולין באר-שבע ב"מסגרת החזון הציוני להפרחת הנגב", כאשר כבר אז הובהר כי אחת האפשרויות ההתיישבותיות ליישום אותה החלטה תהיה הקמת קיבוץ.
בשנת 2014 המליצה המועצה הארצית לתכנון ולבניה על הקמת אותם שישה יישובים חדשים באזור מבואות ערד, בין כביש 80 לכביש 31. שמונה שנים לאחר מכן קיבלה ממשלת בנט-לפיד את ההחלטה להקים את אותם יישובים במבואות ערד לאור המלצת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, כשבהמשך גם החליטה שרת הפנים דאז כי אחד מאותם יישובים יהיה קיבוץ.
ציוני, חקלאי, שיתופי
"עלייתו לקרקע של הקיבוץ החדש", מבשר לנו אדם לטרולו, חבר קיבוץ אמיתי, רכז תחום ההתיישבות בתנועה הקיבוצית, "צפויה בכפוף להתקדמות עבודות הפיתוח בקיץ 2027, באמצעות מחנה זמני שיוקם במיקומו של היישוב הקבוע עד להשלמת הקמת הקיבוץ במתכונתו הסופית".
הקמת הקיבוץ היא לא רק היסטורית בשל עיתוי הקמתו לאחר עשרות שנים, בהן לא הקימה התנועה הקיבוצית כל קיבוץ, אלא גם בשל העובדה, שהקמת הקיבוץ היא מיזם משותף של התנועה הקיבוצית ושל הקיבוץ הדתי.
"זו אולי המשימה המשותפת המשמעותית ביותר של שתי התנועות", מציין אדם לטרולו, המלווה את הקמת הקיבוץ מטעם התנועה הקיבוצית, "במסגרת שיתוף הפעולה המתהווה בין שתי התנועות. את הקיבוץ מקים גרעין 'יחד – אדם ואדמה' שהתאגד מלכתחילה סביב המשימה להקים יישוב במבואות ערד.
"במהלך הדרך פגשו חברי הגרעין את שתי התנועות המיישבות ומתוך התהליך המשותף הם בחרו להקים קיבוץ ולחבור אליהן כשותפות לדרך. מעבר להקמת היישוב הפיזי, הגרעין עסוק כבר היום בבניית הקיבוץ עצמו. חבריו מקימים אגודה שיתופית, מגבשים את המשק החקלאי והיצרני העתידי, מעצבים את המבנה הקהילתי, את התרבות היהודית-קיבוצית ואת אורחות החיים.
"במקביל הם מתמודדים עם השאלות שמלוות כל קיבוץ בראשית דרכו, כמו כיצד בונים קהילה רב דורית למרות פערי גיל ותקופות חיים שונות, כיצד מעצבים מערכת חינוך וקהילה, כיצד ייראו יחסי הגומלין עם הסביבה האזורית ואיזה קיבוץ הם מבקשים להקים עבור הדורות הבאים".
ניצן אבירן, מנהל אגף הכלכלה בתנועת הקיבוץ הדתי, מציין, כי "דווקא בזמן שכזה, דווקא במקום שכזה, דווקא כשנדמה כי הפילוג והקיטוב בעם נמצא כבר תקופה רבה בשיאו – אנחנו טוענים אחרת. אומרים ומאמינים בלב שלם, שצריך ואפשר אחרת ואין דרך נכונה יותר, ערכית יותר, מחברת יותר, מהקמת יישוב חדש.
"כשיש אמון, אמונה, חזון, ברק בעיניים, רוח, יכולת עשייה קשוחה ואנשים טובים – לשם כך נתאחד ויחד, דרך דוגמה אישית וקבוצתית, נוכיח כי אפשר וצריך אחרת. יש האומרים, כי שינוי מתחיל במעשים ופעולות קטנות. היישוב יהווה מיקרוקוסמוס של החברה והתרבות שאנו רוצים בישראל".
הכנה בשדות ים
הקיבוץ החדש, כך מתברר, אמור להתמודד עם פער הגילים של חברי גרעין המייסדים כאשר גיל החלוצים החדשים נעים בין שנות ה-20 לשנות ה-50 לחייהם, כאשר חלקם גם מגיעים עם משפחותיהם ועם ילדיהם בגיל הנעורים.
על פי התוכניות, יעלו עשרות חברי הגרעין על הקרקע בקיץ הבא. חברי הגרעין משתתפים בסוף השבוע הקרוב בסמינר הכנה שמתקיים בקיבוץ שדות ים.
"הגרעין", מאפיין ניצן אבירן, "מכוון להקמת יישוב קהילתי ישראלי, ציוני, בעל אוכלוסייה מעורבת, חילונים ודתיים ובעל אופי שיתופי, חקלאי ומתקדם ברוח התקופה. ישראלים, אוהבי אדם אשר מאמינים באדם, אוהבי העם והארץ באמת ובתמים, אנשי אמונה ותקווה המאמינים שכוחנו באחדותנו, נשענים על עברנו, בונים רוח וחומר בהווה ומיישרים מבט אמיץ, נחוש ואופטימי לעתיד.
"היישוב יהיה בעל מאפיינים כפריים, חלוציים, חקלאי ושיתופי, בעל משק מגוון ומתקדם. יישוב בעל משק מניב לחבריו המאפשר מקומות עבודה ביישוב שיהיה בחלקו חקלאי, תעשייתי ותיירותי מקומי, ויעודד שילוב טכנולוגיות מתקדמות וערכי קיימות סביבתית. יישוב המאפשר ומקבל את הפרט והפרטיות, אך במקביל מאפשר, מעשיר ומלכד את הפרט לקהילה מפותחת ומאפשרת. בניית מודל חדש – לא פרט ולא קבוצה, אלא 'המקבץ המודרני החדש'".
קסם נעורים ורצון לשינוי בחברה הישראלית
מי שמשמש רכז הגרעין הוא תת אלוף במילואים גל שוחמי, שבתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כראש חטיבת תורה והדרכה באגף המבצעים במטה הכללי. שוחמי (51), שימש במהלך שירותו הצבאי במגוון תפקידים, בהם קצין אג"ם של חטיבה 188, סמח"ט חטיבה 460, מפקד חטיבת קרייתי, מפקד המרכז לאימונים טקטיים, מפקד חטיבה 188, ומפקד אוגדת המפץ.
"אין לי רקע קיבוצי, גם לא גדלתי בקיבוץ", הוא מבהיר מיד עם תחילת שיחתנו, "תמיד היה לי חלום להקים התיישבות חדשה משולבת בחינוך בנגב והחלום הזה קרם עור וגידים לאחר שהשתחררתי משירות פעיל.
"אני היוזם של הפרויקט הזה. הקמתי לפני כשנתיים קבוצה של אנשים במעגל הקרוב אליי והתחלנו להכין את עצמנו לקראת יישום הפרויקט. בדקנו איזה סוג של יישוב אנחנו רוצים, לאיזו תנועה מיישבת אנחנו רוצים להתחבר ודרך יואל מרשק נוצר החיבור עם התנועה הקיבוצית ונפגשנו עם המזכ"ל ליאור שמחה".
כיצד נפלה הבחירה בתנועה הקיבוצית?
"חלק מהסיפור של הבחירה בתנועה הקיבוצית זו דרך החיים, הקהילה, הערך. היו עוד גופים מיישבים שרצו שנהיה איתם, אבל לנו היה חשוב מאוד לבנות רוח של קהילה ויותר מזה את המשימה המשותפת שחיברה אותנו עוד יותר ובחרנו ללכת עם התנועה הקיבוצית.
"מכיוון שאנחנו גרעין מעורב של דתיים וחילונים, אז כמובן שפנינו גם לקיבוץ הדתי ומזכ"לית התנועה, שרה עברון, מיד הרימה את הכפפה. כמעט שנתיים אנחנו כבר מתגלגלים עם הסיפור הזה".
גל שוחמי מציין, כי "אני מוביל קבוצה שמונה 25 בתי אב, חציים חילוניים, חציים דתיים. אנחנו מתעקשים על האיזון הזה. גם אני בין אלה שיעלו בקיץ הבא על הקרקע. אני מוביל את הקבוצה הזאת. בצבא לימדו אותנו דוגמה אישית. יש לנו ועד מנהל, תהליך עבודה סדור, מזכירת גרעין בחצי משרה שהיא גם מנהלת הקהילה".
מדובר בגרעין עם ייחודיות, גם בשל היותו גרעין מעורב וגם בשל פער הגילים של חבריו.
"נכון. שני דברים מאפיינים אותנו. אנחנו מעורבים בספקטרום הדתי-חילוני ומצד שני יש פער גילים בין חברי הגרעין. חציים הם בני משפחות צעירות בשנות ה-30 לחייהם, חלק נוסף הם צעירים בני 20 פלוס עם הרוח והתשוקה. חלקם רווקים ויש גם אותנו, החבר'ה המבוגרים יותר, שאני נמנה עליהם, שבאים לזה מתוך רצון לשינוי בחברה הישראלית.
"מה שיפה כאן זו העובדה שאנחנו מביאים את הניסיון, את הקשרים, את היכולות. כל חיי הובלתי אנשים לעמידה במשימה. אלה האנשים וזו המשימה עכשיו. מהצד השני יש לנו את החבר'ה הצעירים. זו הרוח, התמימות, התשוקה, כל מה שקסם הנעורים מביא עימו".
קסם הנעורים גם מדביק אתכם, החבר'ה המבוגרים יותר?
"זה בדיוק העניין. זה עושה טוב לשני הצדדים. מצד אחד, החבר'ה המבוגרים מביאים איתם את הניסיון והיכולות וזה מאוד מקדם את הקבוצה וזה גם מלמד את החבר'ה הצעירים. השכבה המבוגרת והשכבה הצעירה מפרות זו את זו. ממש כך. קסם הנעורים מדביק אותנו".
חזרה להתיישבות קיבוצית פרו–אקטיבית
בעבר אחת האפשרויות שנבחנו הייתה כי את הקיבוץ המתוכנן יאכלס גרעין של תנועות הבוגרים של "השומר הצעיר", אך לאחר אירועי 7 באוקטובר הופנתה משימתו של אותו גרעין לחיזוקו ולצמיחתו המחודשת של קיבוץ ניר עוז כחלק ממאמץ השיקום הלאומי של יישובי הנגב המערבי.
"הקמת קיבוץ חדש בשנת 2026 אינה רק אתגר התיישבותי, אלא גם אתגר מערכתי" אומר אדם לטרולו. "במשך עשרות שנים כמעט שלא הוקמו קיבוצים חדשים, צריך לעזור למדינה להפעיל את המנגנונים ולהכיר בהם".
"אחת המשימות המשותפות של המדינה, התנועות המיישבות והגרעין היא לבנות מחדש את הדרך, לגבש את הנהלים, התקנות ומנגנוני העבודה שיאפשרו להקים קיבוץ חדש בישראל של ימינו וליצור תשתית שתאפשר להקים קיבוצים נוספים גם בעתיד.
"מדובר בקיבוץ החקלאי הראשון שיוקם בישראל מן היסוד מאז הקמת קיבוץ נווה חריף. במהלך השנים הוקמו שכונות הרחבה, קלטו חברים חדשים וחודשו קיבוצים קיימים, אך לא הוקם קיבוץ חדש מהשלב הראשון של גיבוש גרעין, דרך בניית מוסדותיו ועד להקמת משק וקהילה".
יש כאן גם אמירה של התנועה הקיבוצית בנושא ההתיישבות?
"הקמת הקיבוץ במבואות ערד מבטאת תפיסה רחבה יותר. מדינת ישראל צריכה לחזור להוביל התיישבות יזומה באזורי הספר והגבול, והתנועה הקיבוצית צריכה לעמוד בחזית המשימה הזו.
"לאורך יותר מ-100 שנים הוכיח הקיבוץ כי גם כשהוא משתנה ומתאים את עצמו למציאות, הוא ממשיך להיות המודל היעיל ביותר להתמודדות עם אתגרי החיים בגבולות, באמצעות קהילה חזקה, אחריות הדדית, חקלאות, ציונות ומחויבות למקום.
"המהלך הזה אינו עומד בפני עצמו. הוא נשען על עשרות קיבוצי הגבולות, שגם בתקופה של אתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים ממשיכים לצמוח, לקלוט, לייצר ולהחזיק את גבולות המדינה.
"הקמת הקיבוץ במבואות ערד היא תחילתה של חזרה להתיישבות קיבוצית פרו-אקטיבית, מתוך ההבנה שלישראל עוד נכונות משימות התיישבות רבות וכי התנועה הקיבוצית מבקשת להיות שותפה מרכזית בהובלתן".
ושמו בישראל?
נכון להיום, לאחר שהתוכנית להקמת היhשובים החדשים במבואות ערד מקודמת באופן מעשי, עדיין לא נקבע שמו הרשמי של הקיבוץ החדש. בעבר התנגדה ועדת השמות הממשלתית להצעה לקרוא לקיבוץ החדש בשם "מעלה אהרון" על שמו של אהרן ידלין המנוח, חבר קיבוץ חצרים, ששימש בעבר כשר החינוך וכמזכ"ל התנועה הקיבוצית. שם שיזמה בזמנו התנועה הקיבוצית, במלאת שנה לפטירתו של ידלין.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית באותם ימים, ניר מאיר, ציין אז, כי כפי שהחליטה מועצת התנועה הקיבוצית, התנועה נרתמה לעניין מתוך ההבנה כי זוהי משימה ציונית ראשונה במעלה. "במלאת שנה למותו של אהרן ידלין, חבר חצרים, איש הנגב עוד מהקמת בארי בשנת 1946 ואדם של חזון ואמונה, מקדמת התנועה הקיבוצית את קריאת שם הקיבוץ העתידי בנגב על שמו. אנחנו רוצים לכבד את מורשתו ולסמנה ככוכב הצפון בהקמת הקיבוץ החדש".
כאמור, ועדת השמות הממשלתית לא אישרה את קריאת שמו של הקיבוץ החדש על שמו של ידלין וליישוב המתוכנן הוענק השם "שלהבית".
"חסר גלגל, אני גלגל"
שחר סבוראי-פלג (25), אחד מחברי הגרעין, עובד במטעי האבוקדו של גוש זבולון – אושה וכפר המכבי, מתגורר בימים אלה בקיבוץ אושה
"כל חיי", הוא מספר, "סבבו סביב קיבוצים. גדלתי והתחנכתי בקריית טבעון, משני הצדדים של הוריי יש לי שורשים קיבוציים. סבא וסבתא שלי מצד אבי עלו ארצה בעקבות השואה לקיבוץ שער הגולן ואילו סבתי מצד אימי, רחל סבוראי, היתה חלוצה שעזבה משפחה מפוארת בעין חרוד עם שני ילדים לקיבוץ רביבים שבנגב.
"החינוך הקיבוצי תמיד היה בביתי וגדלתי על ציונות, הכרת ובניית הארץ, לימוד היסטוריה, ספרות יהודית, עבודה קשה וכמובן הערך 'ואהבת לרעך כמוך'. בתיכון למדתי בבית הספר הקיבוצי ביגור ועבדתי במטעים של רמת יוחנן".
מה מביא אותך למעשה החלוצי הזה של הקמת קיבוץ חדש?
"מאז שהייתי בשנת שירות ב'השומר החדש' ידעתי שאני רוצה להקים יישוב חדש בארץ והחלום הזה נהיה בר-קיימא ברגע שבת דודתי, קרפ"חית לשעבר של חטיבה 188, הכירה לי את גרעין ההקמה של יישוב שעתיד לעלות במבואות ערד.
"עוד לא ידענו אז שהכיוון הוא הקמת קיבוץ. את הגרעין הקים תא"ל במילואים גל שוחמי ובלי לפקפק בכלום אמרתי לו ולאלו שכבר היו איתו, שאני בפנים. אני זוכר שאמרתי אז את המשפט 'חסר גלגל, אני גלגל".
מהן הציפיות שלך מהצעד ההתיישבותי הזה בחייך?
"הציפייה האישית שלי אולי נשמעת קלישאתית, אבל החלום שלי להקים משפחה, לבנות את ביתי ולהרים קהילה מיוחדת שאני מכיר בה כל אחד. פשוט נשמע מובן מאליו. אני רוצה להיות חקלאי ובפרט לגדל צאן. קצת קשה לגדל אבוקדו ליד ערד. גרעין קיבוצי חקלאי, זה הדבר הנכון עבורי".
כאמור, הקיבוץ החדש אמור להיות מעורב עם משפחות חילוניות ודתיות מעצם העובדה שמדובר כאן במיזם משותף של התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי.
שחר סבוראי-פלג מציין, כי "הגרעין נועד להיות מעורב עם משפחות דתיות וחילוניות ואנחנו דוגלים לשמור עליו כך. ארץ ישראל היא מיוחדת, בעלת כל כך הרבה דעות, אמונות, רצונות ואורחות חיים, אבל כולנו עם הרצון שיהיה כאן טוב".
זה אתגר לא קטן לקיים דו קיום בין חילונים ודתיים בקהילה קיבוצית.
"אני יודע שיהיו מהמורות לאורך הדרך. רבים מבני משפחתי ומחבריי אמרו לי להתכונן לחזור בתשובה, כי אחרת אני לא אוכל לחיות בקיבוץ, אבל אני יודע שכמוני, האנשים שמגיעים אלינו הם מיוחדים, הם מחפשים את הביחד והם בעלי אמונה אמיתית שעם אחד אנחנו.
"זה שאני מחזיק בדעה שונה מהשכן שלי לא ישנה את זה. אני אעמוד על כך שהשכן שלי שמקיים דרך חיים שונה משלי ימשיך לקיים את חייו ואני יודע שהוא יפעל באותה הדרך עבורי. דו הקיום עבורנו הוא לא שהדתי חי ליד החילוני. זה הדתי שחי עם החילוני. חינוך משותף, תרבות משותפת ובניית היסטוריה מודרנית. להראות שאפשר וצריך לחיות ביחד".
חזרה לערכים חלוציים
חי דרעי (35), נשוי ואב לשני ילדים, מורה בבית ספר יסודי, אינו מגיע מרקע קיבוצי כלשהו
"הקיבוץ כפורמט", אומר חי דרעי "אינו העיקר או האידיאולוגיה מבחינתי, אלא המנגנון בו בחרנו ממספר סיבות".
תסביר.
"בפועל זה נהדר. התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי מתאחדים ומקימים יחד קיבוץ. יש בבחירה שלנו בקיבוץ סמליות של חזרה לערכים חלוציים במרחב בקעת ערד ואני שמח על בחירה זו. הרקע שלי נוגע במנעד רחב בסקאלת הדתי-חילוני".
כלומר?
"גדלתי כמסורתי-דתי. בנעוריי הייתי חרדי ואז במשך עשור הייתי חילוני. לפני חמש שנים התחלתי לשוב למקורותיי ולמקורות העם היהודי. היום ההגדרות האלו הן חיצוניות בלבד, מבחינתי. אינני מגדיר את עצמי דתי או חילוני ובמידת מה, זה מה שאני מבקש לעשות בתוך הקיבוץ".
"זו השליחות שלי בעולם", אומר חי דרעי, "לחבר בין העולמות. בתור אחד שהיה בקצוות שלהם ראיתי כמה בורות יש בעולם החילוני לגבי העולם החרדי וכמה פחד ובוז יש מהצד השני. כשמתעסקים בחרדה ובהתבצרות רואים לאן אנחנו מגיעים. השנאה משתוללת וזו שנאת חינם.
"אני מאמין בעתיד הקיום שלנו פה. עלינו לעמול וליצור מרחב ציבורי מכיל, נקי משיפוטיות, שרואה קצת יותר פנימה. הבחירה לחיים משותפים בשבילי היא פשוטה. אינני שייך לאף מגזר. אני שייך לעם ישראל ורוצה להיות שייך לכולו".
