ד"ר סער הראל, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער: על AI, צמצום פערי המיגון, קידום חדשנות וחקלאות, עידוד תלמידי י"ב להשתתפות במכינות ויעדים נוספים לשנה
*תמונה ראשית: ד"ר סער הראל. צילום: מאיר אמזלג/לע"מ
נתחיל בחדשות המשמחות, מעל שליש מבתי ספר התיכוניים בחינוך ההתיישבותי והפנימייתי זכו בתגמול הדיפרנציאלי לשנת תשפ"ו: 57 בתי ספר – 24 בתי ספר אזוריים ו-33 בי"ס צמודי פנימייה, ביניהם 18 כפרי נוער. בחירתם של בתי הספר הזוכים התקבלה על סמך שקלול של שורת מדדים בתחומים הערכיים, החברתיים והלימודיים, וכן בהתאם לשיעור השיפור שחוללו מוסדות החינוך.
"אנחנו גאים בכך שמעל 30% מביה"ס העל יסודיים בפיקוחנו נבחרו כמצטיינים וזכו בתגמול הדיפרנציאלי שמבטא שילוב של קידום הישגים לימודיים וערכים לצד חתירה לשיפור מתמיד" אומר ד"ר סער הראל, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער.
בשורת המדדים נכללים שיעור הגיוס לצה”ל או לשירות לאומי/אזרחי, מניעת נשירת תלמידים, שילוב תלמידי החינוך המיוחד, אחוז הזכאות לבגרות, אחוז הצטיינות במבחני הבגרות, אחוז זכאות לתעודת בגרות איכותית, מידת השיפור בהשוואה להישגי בתי ספר בשנה הקודמת ועוד. עובדי ההוראה במוסדות הזוכים יקבלו תגמול של עד 9,934.79 שקלים (בארבע רמות תגמול).
"זה המקום לציין ולהוקיר גם את עובדי הפנימיות וחטיבות הביניים ששותפים מלאים לעשיה החינוכית ולהצלחת התלמידים. כולם נשות ואנשי חינוך מקצועיים ומסורים שמילאו תפקיד משמעותי בשימור חוסנה של קהילת החינוך בתקופה מורכבת זו לצד העשייה הפדגוגית והערכית", הוסיף הראל.
שגרה משובשת
שנת תשפ"ז נפתחת ב-1 בספטמבר עם 187 בתי ספר אזוריים על יסודיים ו- 220 פנימיות חינוכיות, ובכלל זה 46 כפרי נוער, שבהם מתחנכים כ-100,000 תלמידות תלמידים תחת המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך.
בכל זאת, שנת הלימודים תשפ"ו שהסתיימה, התאפיינה בשבועות ארוכים של שגרת למידה משובשת, שהתארכה עוד עבור התלמידים בקיבוצי ויישובי הצפון. גם כאשר חזרו לפעול מוסדות החינוך, תלמידי קו הגבול הצפוני לא יכלו להגיע בשל איומי רחפני הנפץ וביטול מערך ההסעות, מה שהביא לא אחת לכך שהתלמידים לא יכלו להתייצב למבחני הבגרויות.
תלונות על העדר מיגון מספק בבתי הספר האזוריים, גם ב"קו השני", לצד דרישה לפתרונות מוכנים להפעלה בזמני חירום, נשמעו מצד הקיבוצים בהם סבלו התלמידים, וגם הוריהם, שביקשו אז רצף תפקודי.
"הייתה שגרת למידה משובשת לתלמידי הצפון" מסכים הראל, "בתי ספר אזוריים היו סגורים, באלו שפעלו, לא כל התלמידים יכלו להגיע. אנחנו, המינהל ההתיישבותי, נמצאים בקשר עם פקע"ר (פיקוד העורף) ועם המועצות האזוריות, כדי לזהות פערי מיגון ולסגור פערים ואנחנו לא נמצאים בחוסר משמעותי. במקומות קריטיים, כמו בבית הספר כברי-מנור, הנושא כבר טופל. נושא המיגון הוא בראש סדר העדיפות ואנחנו יודעים לתת מענה בהתאם לצרכים".
גם כשמוסדות החינוך חזרו לפעול, תלמידי קו העימות לא יכלו להגיע כי לא היה מערך הסעות בשל איום רחפני הנפץ.
"נושא ההסעות בזמני חירום הוא תחת פיקוד העורף, והמועצות האזוריות מכינות תוכניות מגירה למקרי חירום. אנחנו בעבודה בנושאים האלו מול פקע"ר ומול פיקוד צפון. מבחינתנו כיום, מה שהיה ב'שאגת הארי' ולאחריו, מחייב אותנו לטפל בהיבטים של פערי הלימוד שנוצרו. אנחנו מקצים משאבים רבים לטובת הדבר. אנחנו מקיימים שיח עם מוסדות החינוך כדי להבין איפה הפערים ולקצות משאבים".
"בפן הרגשי, תלמידים חשו חוסר מוגנות בזמן המלחמה. גם בנושא זה אנחנו מתגברים ומתעדפים. יש מערך טיפולי וייעוצי ובתי הספר ערוכים לתת מעטפת רגשית. אנו נמצאים בקשר עם המועצות ועם מנהלת תנופה כדי לתת מענים. בתי הספר מקבלים הקצאת שעות, כמו גם כסף שקלי וניצול טוב יותר של הכסף משנה שעברה לטובת צמצום פערים".
נושא נוסף שהראל מבקש לציין הוא עידוד כוח האדם ועידוד יוזמות של עובדי הוראה וחינוך שנשארו גם בתקופת המלחמה. "אנחנו מוקירים נחישות ויש הערכה לעובדי הוראה וחינוך שהיו שם במסירות לכל אורך הדרך. אנחנו מאפשרים תגמול כספי ליוזמות".
קיבוצי הצפון ביקשו שתהיה תוכנית "בלחיצת כפתור" להפעלת למידה יישובית במקרי חירום, כמו שחוו במלחמה האחרונה.
"למידה יישובית היא לא תמיד הפתרון. לתלמיד י"א או י"ב שלומד במגמת ביולוגיה, או בחמש יחידות מתמטיקה, תעזור יותר למידה מרחוק עם מורה מקצועי מאשר למידה עם חבריו מהקיבוץ, לפעמים מעט מאוד ילדים, שנמצאים במגמות אחרות או בהקבצות אחרות.
"יש לנו מנעד של פתרונות שמוכנים על מדף למקרי חירום. ואנו פועלים על פיהם באירועי חירום. למידה יישובית זה אחד הפתרונות. לעיתים הפתרון הוא העברת המוסד הלימודי למקום אחר, זה קרה במהלך 'חרבות ברזל'. לעיתים פיצול השכבות, למידה בקבוצות קטנות. צריך לזכור שבמלחמה יש שגרת חירום לא שגרת למידה והמטרה שלנו היא לייצר ככל שניתן רציפות למידה ולתת פתרונות בתוך המגבלות. אנחנו ממפים את הצרכים שנכונים לכל מוסד לימודי ונותנים את המענים".
הראל מוסיף שמעבר ללימוד הפורמלי, מופעלות תוכניות לפעילות בלתי פורמלית, גם בזמן המלחמה.
"החלק הלימודי והחלק הרגשי לא מנוהלים בהפרדה"
ללא קשר לתקופת המלחמה הארוכה, ביקורת על מחסור במורים ומנהלים ועל כיתות צפופות מופנות כלפי משרד החינוך.
יש מחסור במנהלים ועובדי הוראה?
"יש לנו מנהלים מצוינים ואין חוסר במנהלים בבתי הספר בחינוך ההתיישבותי. הגיעו מועמדים מצוינים ובחרנו מנהלים מעולים, גם ותיקים וגם חדשים. לגבי פערי כוח אדם, זה ממוקד במקומות מסוימים ובמקצועות מסוימים, זו מערכת צומחת וגדלה, ואנחנו פותרים נקודתית במקומות שיש חוסרים. אין במוסדות שבפיקוחנו אירוע של חוסר קריטי דרמטי".
לפני מספר שבועות הגיעו ל"זמן קיבוץ" תלונות הורים מבית הספר "העמק המערבי" על כיתות צפופות.
"הכיתות בבית הספר 'העמק המערבי' הן לפי התקן. עובדים לפי התקינה בישראל וזה פוגש את התלמידים שם כמו בכל הארץ, כמו בחיפה, כמו בתל אביב. 'העמק המערבי' אינו חריג בנושא", אומר הראל ומסביר כי על מנת להקטין את מספר התלמידים בכיתות נדרש לבנות עוד כיתות לימוד, נדרש עוד כוח אדם להוראה וכמובן שעות תקן נוספות, זו כבר מדיניות כלל משרדית. ובמילים שהראל לא אומר- נדרש תקציב נוסף למשרד החינוך וזה כבר אתגר לאומי.
יחד עם זאת, מוסיף הראל, "אנחנו רוצים לתמוך בבתי הספר במועצה האזורית עמק יזרעאל, רוצים לתת פתרונות, לכן אפשרנו פיצולי כיתות, את מקצועות הליבה ילמדו בקבוצות קטנות. במקומות שאנחנו מזהים שיש צורך, יש תמיכות מתוך רצון לצמצם פערים".
תלמידי הארץ עברו שנים לא פשוטות. רואים עלייה בחרדה, בקשיי הסתגלות או בנשירה בקרב ילדים ובני נוער בקיבוצים שנפגעו?
"טבח 7 באוקטובר והפינוי של רבים מיישובי הנגב המערבי, המלחמה בצפון והפינוי הארוך של תושבי הצפון, כמו גם 'שאגת הארי', הם אירועים שאנחנו ממשיכים ללוות ולטפל. ולא רק שם. בכל הארץ, בפריפריה, בבקעה, בערבה, בערבה התיכונה. התפקיד שלנו לזהות פערים ולפעול לצמצם אותם. ברמה הלימודית וגם ברמה הרגשית".
לתפיסתו של הראל, הטיפול שבית הספר מספק מבחינה רגשית, מעבר לעיבוי המערך הייעוצי, הוא בעיקר דרך תחושת המסוגלות, שהתלמיד מקבל מהמורה בכיתה. "המורים בכיתות יוצרים מרחב שבו הילד מקבל ערך ומסוגלות, דרך חוויות ההצלחה בלימודים. הקשר האישי עם המחנך, עם קבוצת השווים.
"החלק הלימודי והחלק הרגשי לא מנוהלים בהפרדה. תלמיד לא מגיע למערך טיפולי, הוא מגיע לבית ספר. בתוך המרחב החינוכי מוענק לו ערך, כשהוא תורם את חלקו בתוך המכלול. המחנך, המורים המקצועיים, מדברים עם הילדים. הקשר הוא הבסיס להכל. ידע הוא אירוע חשוב וזה המנדט המרכזי של בית הספר. חווית הצלחה וחוויה של מאמץ והצלחה, חוויה של התארגנות, סדר יום, קביעת יעדים אישים וגם התמודדות עם תסכולים. הכל חלק מהמקום החינוכי. זה בסופו של דבר חוסן, הצלחה, מסוגלות, התקדמות על פי היעדים האישיים והתחושה שרואים אותך".
חדשנות, חקלאות והייטק
כפי שאומר הראל ידע הוא אירוע חשוב, והמינהל לחינוך התיישבותי לוקח חלק משמעותי ביישום תכניות חדשניות של משרד החינוך:
תכנית "ישראל ריאלית": תכנית רב שנתית לחיזוק מקצועות ה-STEM, קידום למידה ומיומנויות בתחומי המדע הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, תוך שילוב בין התחומים. למידה באמצעות חקר, פתרון בעיות והתמודדות עם אתגרים מהעולם האמיתי, כולל הטמעת בינה מלאכותית. בתוך כך, המינהל לחינוך התיישבותי ייסד חידון STEM במדעים ובמתמטיקה לזכרן של אשתו ובנותיו של שורד השבי אלי שרעבי, ליאן שרעבי והבנות נויה ויהל, תלמידות בי"ס אזורי נופי הבשור, שנרצחו בטבח 7 באוקטובר.
תכנית התיישבוטק: הגדלת מספר התלמידים שמסיימים עם "בגרות הייטק" – 5 יח"ל מתמטיקה ו-5 פיזיקה או מדעי המחשב. התכנית מבוססת על הקניית ידע, פיתוח מיומנויות חשיבה מתקדמות, בניית חוסן מנטלי ומסוגלות. התכנית שמה דגש על שוויון וצמצום פערים בשתי קבוצות מיקוד: מוסדות חינוך בפריפריה ההתיישבותית ועידוד בנות למסלולי מצוינות.
תכנית 720: מעבר ללמידה דיגיטלית משולבת AI, היברידית ומתואמת אישית עם מעטפת הוליסטית 360 מעלות שמקיפה הן את המורה והן את התלמיד (ומכאן משמעות השם 720). 23 חטיבות ביניים במינהל התקבלו לפיילוט בתכנית.
החקלאות ממשיכה להיות עוגן ערכי ופדגוגי עם מספר תוכניות: תכנית חדשה ללימודי חקלאות וגם חקלאות ימית; פנימיות "אדם ואדמה" – בצפון (קיבוץ יראון) ובמוא"ז אשכול, כחלק מחיזוק הצפון והנגב המערבי.
"עדכנו את תכני הלימוד במטרה להביא לתלמידים ידע עיוני ומעשי עדכני, טכנולוגי ומתקדם בתחום החקלאות – אגרוטק. בתוך כך, יזמנו יחד עם אגף מדעים במינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, אגף הבחינות והפיקוח על החקלאות, תכנית חדשה להענקת תעודת הסמכה טכנולוגית בחקלאות. התעודה כוללת שני מסלולים לבחירת התלמידים:
בגרות בחקלאות לצד התמחות מעשית משמעותית בהיקף של 270 שעות שעליה גם ייבחנו התלמידים.
מסלול של 15 יחידות לימוד הכולל: בגרות בחקלאות ובביולוגיה (כל אחת בהיקף 5 יחידות) וביצוע עבודת גמר מדעית-חקלאית (5 יחידות) מקצוע החקלאות מבוסס למידת- STEM למידה חדשנית המשלבת ידע מדעי, הנדסי וטכנולוגי לצד חיזוק אהבת הארץ וחקלאות מתקדמת ובת-קיימא.
מסלול נוסף הוא לימודי מקצועות הים – חינוך ימי טכנולוגי ומתקדם. הלימודים מתבצעים על מגוון כלי שיט וכוללים הפלגות תלמידים בארץ ולחו"ל".
יותר מכינות י"ב, יותר טיולי שטח
ולא רק לימודים. החלק החברתי והערכי לא פחות חשוב בעיצוב הנערות והנערים.
תופעה שתופסת תאוצה בחלק מבתי הספר בהם חלק משנת י"ב מוקדש לעשיה חברתית וערכית והשתתפות במכינות י"ב, המינהל לחינוך התיישבותי מעודד את העשייה הזו שהיא חלק מהרעיון הציוני והגשמתו.
31 בתי ספר בחינוך ההתיישבותי נרשמו לתכנית מכינת י"ב של מנהל חברה ונוער. בנוסף, בתיכון אזורי ברנר יצאו בשנה שעברה כ-60 תלמידים משכבת י"ב במחצית השנייה של השנה לפרק משימה של ארבעה עד שישה שבועות התנדבות חקלאית בחולית, ניצנה, רביד ונערן. התלמידים חיו חיי קומונה בקיבוצים הקולטים, עבדו בחקלאות במהלך היום ולמדו לבגרויות במהלך הערב. בעקבות ההצלחה, החליט ד"ר סער הראל, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, להרחיב פיילוט זה לשנת תשפ"ז לחמישה בתי ספר נוספים במרחב הכפרי.
כמו כן, מציין הראל, במוסדות החינוך ההתיישבותי יש יותר טיולים, טיולי שטח ומסעות בארץ (22% יותר). "אנחנו מעודדים טיולים, טיולים נודדים וטיולי שטח. יש לכך חשיבות ערכית ואנחנו מסירים חסמים מתוך מטרה שעוד בתי ספר ירימו את הכפפה". הראל מציין גם עשיה חברתית משמעותית בשגרה ובחרום, ומועצות תלמידים פעילות ויוזמות.
מה צריך לקרות בשנת הלימודים הקרובה כדי שבסופה תגיד: "זו הייתה שנה טובה לחינוך במרחב הכפרי"?
"עליה בהישגים לימודיים, עוד תלמידות ותלמידים עם בגרות איכותית, להישגים יש ערך. לצד זה, פעילות ערכית-התנדבותית, מכינת י"ב, טיולים והעמקת הפעילות החברתית".
