איציק אברבנאל -מנהל תחום תבואות חורף, שה"מ
הרצאה בכנס סיכום עונת הפלחה חורף 2026 אור הנר 23.09.26 (עריכה ממצגת: ד"ר דרור הדר)
עונת החורף 2025–2026 הציבה בפני מגדלי החיטה בישראל אתגרים אגרו-מטאורולוגיים ייחודיים. שילוב של תנאי אקלים חמים מהממוצע, חלוקת גשמים לא שגרתית בין צפון הארץ לדרומה, והשתבלות מוקדמת, מכוונים את ענף הפלחה לבחון בקפידה את התאמתם של הזנים והקווים השונים לתנאי הקיצון המשתנים. תנאי האקלים גם מראים את החשיבות של מועדי הזריעה של זנים בעלי תכונות שונות המתאימות לאזורי המזרע השונים.
במסגרת הפעילות השנתית של ארגון עובדי הפלחה, שה"מ ומכוני הטיפוח, מתקיימים מבחני זנים ארציים במטרה לספק למגדלים כלים לקבלת החלטות מושכלות, תוך שמירה על רציפות החדשנות הגנטית והטיפוח המקומי – תנאי שבלעדיו ההתקדמות המקצועית של הענף עלולה להיעצר.
1. מאפייני האקלים וההשפעה על הצומח
העונה הנוכחית התאפיינה במספר מגמות אקלימיות בולטות:
- טמפרטורות גבוהות: לאורך רוב חודשי החורף נמדדו טמפרטורות מינימום ומקסימום הגבוהות מהממוצע הרב-שנתי, כאשר חודשים נובמבר ופברואר בלטו במיוחד כחמים ויבשים יחסית.
- היפוך מגמות במשקעים: בעוד שבצפון הארץ כמויות הגשם ירדו מתחת לממוצע ועמדו על כ-80% בלבד, אזור הדרום זכה לכמויות גשם העולות בכ-20% על הממוצע.
- פיזור עונתי: גשם רצוף ירד עד אמצע חודש ינואר, לאחריו חלה הפסקה ארוכה יחסית, וגל גשם משמעותי נוסף פקד את השדות בתחילת חודש מרץ.
- היעדר מחלות עלים: בניגוד לשנים רבות, העונה כמעט ולא נרשמו מופעים של מחלות עלים נפוצות כגון קימחון, ספטוריה וחלדונות.
2. דינמיקת הזריעה, הנביטה וההשתבלות
מועדי הזריעה והנביטה שיחקו תפקיד קריטי בהתפתחות הצמחים:
- במבחנים שהתקיימו בדרום הארץ, בית קמה, רעים ובחוות עדן בעמק בית שאן, החיטה נזרעה בתחילת נובמבר והציצה כבר באמצע החודש. כתוצאה מכך, שלב ההשתבלות הגיע מוקדם מהרגיל – כבר באמצע חודש פברואר.
- לעומת זאת, באזורי הצפון, גליל עליון, עמק יזרעאל ובקיבוץ גת, הזריעה הייתה בסוף נובמבר הנביטה התרחשה כשבועיים מאוחר יותר (אמצע דצמבר).
- המשמעות האגרונומית הייתה שחלקות בדרום, ובעיקר הזנים הבכירים שבהן, נקלעו לשלב מילוי הגרגר בחודש פברואר היבש, מה שהשפיע ישירות על המשקל הנפחי ועל משקל אלף גרגרים (שנפגעו במבחנים אלו). מנגד, מבחנים שנזרעו מאוחר יותר או זכו להשקיית עזר ייעודית (כגון בחוות עדן) שמרו על משקל נפחי ומשקלי אלף תקינים.
- באגמון החולה, למרות צמיחה מצוינת ומשקלי אלף גבוהים הדומים לעמק יזרעאל, גשמים מאוחרים שירדו על החיטה הייבשה והמוכנה לקציר, גרמו לירידה במשקל הנפחי שהייתה פוסלת חלק ניכר מהחיטה בבדיקות המסחריות בתחנות הקבלה של מלאי החרום.
3. בולטות הזנים והקווים במבחנים הארציים
תוצאות המבחנים באתרי הניסוי השונים הצביעו על מספר זנים וקווים בולטים:
- קו ס. 3095: קו חדש של רואי בן דוד ממכון וולקני, בלט במיוחד במתן יבול גבוה ונבדל סטטיסטית ממרבית הזנים והקווים האחרים במבחנים בצפון.
- זן יעקובי: זן חדש של מכון וולקני המשווק על ידי זרעי דליה, הוכיח עמידות ויכולת גבוהה בתנאי יובש קשים, ובלט בראש המבחן באתר בגת, לצד מתן יבול גבוה יחסית גם בתנאים המועדפים בצפון.
- זני הייחוס והביקורת המוכרים: זנים ותיקים כמו גדיש, רגב, עומר, גדרה, יובל, איתם, ו-סיון (רפ-5 ) ממשיכים להוות עוגן יציב ומותאם היטב לתנאי הארץ באזורי הגידול השונים.
- אחוזי חלבון: רמות החלבון בגרעין נמצאו תקינות ברוב המוחלט של אתרי הניסוי, למעט אתר בית קמה שבו התוצאות היו גבוליות ועשויות היו להפיק תועלת מיידית מדישון ראש מותאם.
4. החלטות מקצועיות והוצאת זנים מהבחנים
לאור סיכום תוצאות העונה, התקבלו במסגרת ועדות ההדרכה והמחקר בתאום עם החברות המטפחות, מספר החלטות לגבי המשך בחינתם של קווים מסוימים:
- הקווים של חברת "הזרע 39" – 300, 306, 307 ו-308 – הוצאו ממבחני ההמשך עקב רמות יבול נמוכות ומשקל נפחי לא מספק.
- הקו של חברת אגרידרה – 103 – הראה רגישות גבוהה לרביצה בשדה לא מומלץ להמשך אולם יבחן בחלקות של התנאים הקשים עקב בכירותו שיכולה לתת לו יתרון.
- הקו גיפ.1 של מכון וולקני לא עלה על זנים מסחריים קיימים בשוק, ולכן הוחלט לאחר שנתיים במבחן, שלא להמשיך את בחינתו.
סיכום זה מהווה נדבך מרכזי בהיערכות מקצועית לעונת הגידול הבאה, תוך למידה מתמדת מנתוני האקלים המשתנים בשטח והתאמת פרוטוקולים אגרונומיים למגדלי הפלחה בישראל.
