הלך לעולמו בגיל 104 אשר פרגמנט, ממייסדי קיבוץ גליל ים
אשר פרגמנט עלה לארץ לבדו בגיל 16, לאחר שמשפחתו נספתה בשואה. הוא היה דייג, איש הגנה, מכונאי, מנהל במפעל מדגל, איש ספר וחובב שחמט, מוזיקה וריקודים.
אשר נולד וגדל בברלין, ובגיל 16, ימים ספורים לאחר ליל הבדולח, עזב את בית הוריו בברלין ועלה לארץ במסגרת עליית הנוער. הוא הותיר מאחור את הוריו ואת אחותו רות. בני משפחתו נספו בשואה, והוא נותר לבדו בארץ, בתחילתם של חיים חדשים בארץ לא מוכרת. כמעט תשעה עשורים לאחר מכן, כשנפטר בגיל 104, הותיר אחריו משפחה גדולה, זיכרונות רבים וסיפור חיים שנקשר בסיפורו של קיבוץ גליל ים.
לאחר עלייתו ארצה הגיע לשכונת בורוכוב בגבעתיים, שם התגבשה קבוצה שהייתה בין ראשוני גליל ים ושאפה להקים קיבוץ עירוני.
הוא למד בבית הספר המקצועי מקס פיין, ובמקביל השתתף בלימודי תעופה מטעם ההגנה. לאחר שהפעילות נחשפה למשטרה הבריטית, הופסקו הלימודים והנערים נשלחו לקיבוץ ההכשרה אפיקים. אשר חזר לקבוצה בבורוכוב והצטרף לחברים שעסקו בדייג. בשנת 1943 עלתה הקבוצה להתיישבות וקיבלה את השם גליל ים. ב-1945 טבעה ספינת הדייג שבה עסקו.
בהמשך עבר לעבוד במוסך הקיבוץ, שם עבד 12 שנים. במקביל היה פעיל בהגנה ושימש מפקד קשר אזורי בשרון. הוא לחם עם חברי גליל ים בהגנה על רמת הכובש, גויס להנדסה הקרבית במלחמת סיני ובהמשך, במלחמת יום הכיפורים, שירת בבסיס חיל האוויר בתל נוף.
אשר היה חלק מדור המייסדים שבנה את הקיבוץ ואת מוסדותיו, לא רק ברוח ובחזון אלא גם בעבודה היומיומית. הוא שימש כמרכז משק ובהמשך עבר למפעל מדי המים של גליל ים, שלימים נקרא מדגל, וניהל את מחלקת הפלסטיקה במשך 13 שנה. לאחר תקופה שבה עבד במשקי הקיבוץ המאוחד, חזר לתפקיד אחראי האחזקה והקיטור בקיבוץ. ב-1987 שב למדגל, עבד באחזקה ובתבניות, והמשיך לעבוד עד גיל 90.
במהלך השנים נישא אשר ללאה, ניצולת שואה אף היא. השניים היו נשואים במשך 72 שנים, הקימו משפחה ונולדו להם שלושה ילדים. בהמשך זכו לשבעה נכדים ול-21 נינים ונינות.
אשר כמעט שלא דיבר על השואה במשך שנים רבות. לדברי נכדתו, רק לאחר מותה של אשתו החל לשתף יותר בחוויותיו ולספר על עברו.
הוא היה איש ספר שאהב מוזיקה קלאסית ושחמט, ובאותה מידה נהנה מבדיחות, מריקודים ומכוסית וויסקי.
