למעלה מ-120 מציגים הציגו בתערוכה שהתקיימה בגן לאומי מעיין חרוד 20–21 באוקטובר 2026. להלן רשמים מהכנס
*תמונה ראשית: תערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2026 במעיין חרוד. צילום: נתי חדד
דברי פתיחה וברכות: רוח של מאבק, חזון והנהגת משק המים
יו"ר הכנס: חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון-מיגל
אלפי חקלאים ואנשי מקצוע העוסקים בענף החקלאות, כמו גם בני נוער רבים, ביקרו בתערוכת החקלאות השנתית "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2026, שהתקיימה ב-20 וב-21 באוקטובר במעיין חרוד. בתערוכה הציגו מעל ל-120 מציגים בתחומים שונים של ענף החקלאות, החל מזרעים, דרך חומרי הדרה, השקיה, טפטוף, שנים, וכלה במיכון חקלאי ועוד ועוד.
מושב הפתיחה של הכנס נפתח בשורת ברכות והרצאת מפתח שעמדו בסימן האתגרים הלאומיים, חשיבות ההתיישבות העובדת והניהול האסטרטגי של משאבי הקרקע והמים בישראל.
ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל, הדגיש בדבריו את השותפות ארוכת השנים בין קק"ל לחקלאות הישראלית – החל מהכשרות הקרקע בשנות ה-30, דרך הקמת מאגרי המים (שכבר כונו בעבר כ"אקוויפר הרביעי") המאפשרים את אגירת מי השיטפונות והחורף לטובת השקיית קיץ, ועד למהפכת המחקרים בחקלאות מקיימת ותמיכה במו"פ האזורי. מרקל ציין כי קק"ל מובילה כיום תמיכה חסרת תקדים בגליל ובנגב בסך של כמיליארד שקל, לצד קידום חזית המחקר באגרו-וולטאי – שילוב בין פאנלים סולאריים לחקלאות פעילה תחתיהם.
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, העביר מסר חד וברור על הצורך בהחלפת מדיניות, בדגש על המאבק בחוקי ההסדרים, המאיימים שוב להפוך את החקלאים לשעיר לעזאזל של יוקר המחיה. תוך שהוא מצטט מדבריו ההיסטוריים של יצחק שדה, על חובת הנוער להשליך עצמו על כף המאזניים ברגע האמת, הדגיש שמחה כי המאבק אינו רק כלכלי אלא מאבק על האתוס הציוני והאחיזה בתלם האחרון: "אין חקלאות עד התלם האחרון – זו חקלאות בתלם האחרון".
מניעת כשלים בהתנהלות משק המים הלאומי
איתן ברושי, יו"ר "מים לישראל" – אגודת על של כ-100 אגודות מים עצמאיות ברחבי ישראל, פתח את סדרת ההרצאות בהתייחסות דרמטית למצבו של משק המים ולעיתוי הקריטי לקראת תקציב 2027 וחוק ההסדרים. בדבריו הדגיש כי הבעיה המרכזית בישראל אינה מחסור פיזי במים, אלא "ניהול כושל" היעדר תכנון וביצוע לקוי מצד רשות המים, אשר פוגעים ביכולת לנצל את פוטנציאל המים המושבים וההתפלה.
ברושי הציג את המהלך ההיסטורי של אגודות המים בהובלת חקיקה פרטית (תיקון 31 לחוק המים), שהעמידה תקציב פיתוח של 3.5–4 מיליארד שקלים להוזלת מחירי הקולחין ולהרחבת תשתיות המים לחקלאות. הוא הזהיר מפני עליית מחירי המים השפירים, היעדר ייצוג לחקלאים במוסדות הניהול, ועיכוב בפיתוח מאגרים המונעים שימוש נרחב בקולחין (כולל השקיית יערות קק"ל). ברושי קרא להחלפת תפיסת הניהול ברשות המים, להגדרת מאגרי הקולחין כתשתית לאומית, ולגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית שתבטיח מים זמינים במחיר הוגן כתנאי בסיסי לביטחון המזון ולשמירה על קרקעות המדינה.
היום הראשון: 20 באוקטובר 2026:
מושב טכנולוגיות במטעים
יו"ר המושב: חיה רק יהלום (מנהלת מו"פ צפון מיגל)
* אקלים, צינון וטכנולוגיות ציפוף במטעים: המושב התמקד במחקרים יישומיים מבית מו"פ צפון מיגל שהציגו פתרונות להתמודדות עם השינויים האקלימיים והתייעלות המשק. נדונו פריצות דרך בהתאמת זני אבוקדו לתנאי אקלים משתנים, שיפור צבירת צינון חורפי במטעים באמצעות רשתות שחורות (מניסוי ליישום בשטח), ויישומי מודל "קיר פירותי" במטעי נשירים, מנגו והדרים למיקסום היבולים והקלה על הקטיף.
* אגרו-וולטאי ומיזמי אנרגיה בחקלאות: חלק מרכזי במושב הוקדש לשילוב בין גידולים חקלאיים לייצור חשמל סולארי. נסקרו מחקרי האגרו-וולטאי של קק"ל לצד היבטים סטטוטוריים והסדרת חלקה ב' אצל החקלאים בהובלת הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות במשרד החקלאות ובטחון המזון.
מושב דישון והדברה
יו"ר המושב: ניצן כהן, מדריך בכיר להגנת הצומח בעמק המעיינות, שה"מ.
הגנת הצומח וחדשנות אגרונומית: המושב התמקד באתגרים הבוערים של הגנת הצומח וטיפוח הזנים. הועלו פתרונות מתקדמים למניעת עמידות עשבים רעים (מהמחקר החקלאי נווה יער), יישום הדברה ביולוגית באמצעות צרעה טפילית נגד פסילת ההדרים (ווקטור מחלת הגרינינג), בחינת ביוסטימולנטים לשיפור גודל הפרי וחיי מדף, פיתוח זני בננות עמידים למחלת הפוזריום, וחידושים בתכשירים אגרונומיים מבית "אדמה".
היום השני: 21 באוקטובר 2026:
מושב בעלי חיים במשק
יו"ר המושב: גל פלג (שה"מ, משרד החקלאות ובטחון המזון)
* יעילות ניצולת המזון ורווחת בעלי החיים: המושב התמקד בחדשנות ומדע בענפי הבוקר והחלב. נדונו דרכים לשיפור יעילות ניצולת המזון ברפת החלב בראייה עתידית, לצד מחקר פורץ דרך על השפעות זיהום אור על יצרנות, בריאות ורווחת בעלי החיים ברפת ובדיר.
* אתגרי המרעה ומקסום הכנסות: בנוסף, הוצגו האתגרים הייחודיים עמם מתמודדים מגדלים בשטחי המרעה, ונדונו מודלים כלכליים למיקסום הכנסות מבשר ברפת החלב כנדבך מרכזי ביציבות המשק.
מושב מדינה, התיישבות וביטחון אישי
יו"ר המושב: חיה רק יהלום (מנהלת מו"פ צפון מיגל)
* פאנל מובילי דעה – שיקום ההתיישבות והמשימות לממשלה הבאה: במרכז היום השני נערך פאנל מרכזי בהנחיית גיא ורון, כתב חדשות צפון N12, בהשתתפות ראשי הארגונים והמערכת החקלאית וההתיישבותית: עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחידות חקלאי ישראל, דובי אמיתי, מנכ"ל התאחדות החקלאים ויו"ר נשיאות המגזר העסקי אורי דורמן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי בן-הרצל, מנכ"ל מכון המחקר מיגל, ירון בלחסן, מזכיר ארגון מגדלי פירות בישראל ושי גולני, חקלאי ואגרונום מקיבוץ מלכיה.
הדיון עסק בתוכנית חירום לשיקום ההתיישבות החקלאית באזורים הפגועים בצפון ובדרום, והגדרת דרישות המדיניות החקלאית לקראת הממשלה הבאה.
* המאבק בפשיעה החקלאית ושילוב סטארט-אפים: המושב הציף דיון נוקב ובלתי מתפשר על המאבק בפרוטקשן ובפשיעה החקלאית, מפי יריב בן עמי, יו"ר ומייסד תנועת "עד כאן" הנאבק בתופעת הפרוטקשן, ונחתם בסקירה על שילוב פיתוחים טכנולוגיים חדשניים וחברות סטארט-אפ ישירות במשקי החקלאים ככלי לצמיחה והתייעלות.
סיכום ותובנות מרכזיות
התערוכה וכנס "אגרו ישראל – יבול שיא" 2026 במעיין חרוד הוכיחו שוב כי החקלאות הישראלית אינה רק ענף כלכלי, אלא קו המגן הקדמי של ביטחון המזון, הגבולות והאתוס הציוני. השילוב בין מדע יישומי מתקדם (מבית מו"פ צפון, מיגל ושה"מ), טכנולוגיות אגרו-וולטאיות, הסדרת משק המים והתלכדות של ראשי ההתיישבות – מסמן את הדרך להבטחת עתיד הענף אל מול מכלול האתגרים הביטחוניים והאקלימיים.
