יבול שיא
הרפת והחלב
הזוכות באליפות ישראל באקרובטיקה

נועה כספי – אלופת ישראל באקרובטיקה!

3 דק' קריאה

שיתוף:

אלופת ישראל באקרובטיקה: בסוף השבוע האחרון נערכה בהדר יוסף אליפות ישראל באקרובטיקה. הצוות של נועה כספי, תושבת מטה יהודה, קטף את המקום הראשון והבנות הוכתרו כאלופות ישראל לשנת 2020. הניקוד המצטבר העניק להן את הכרטיס לאליפות העולם באקרובטיקה, שתערך בג׳נבה שוויץ. הצלחנו לשוחח עם נועה, לפני שהיא נעלמת לתחרות בפורטוגל

נועה כספי עומדת ראשונה מימין אלופת ישראל באקרובטיקה
נועה כספי עומדת ראשונה מימין אלופת ישראל באקרובטיקה

אלופת ישראל באקרובטיקה: נועה כספי, בת 18, ילידת מושב כרמי יוסף ותושבת קיבוץ הראל, שבמועצה האזורית מטה יהודה, מתאמנת כבר 8 שנים בנבחרת האקרובטיקה של מועדון ע.ל.ה ג׳ימנסט במזכרת בתיה. שגרת האימונים של נועה כוללת 5-6 אימונים בשבוע – עד כתשעה אימונים בשבוע לפני תחרויות!

בשלוש השנים האחרונות פועלת נועה בצוות, המונה שלוש מתאמנות – והן מתחרות בדרגות בין לאומיות. בשנה שעברה השיג הצוות קריטריון לאליפות אירופה שהתקיימה בישראל, במסגרתה העפילו לגמר וסיימו במקום ה-6 באירופה!

השנה, הצוות הכולל את נועה כספי, רותם זליגר וליה קורקוס, מתחרה בקטגוריה הבכירה – ג׳וניור 13-19. בחודש האחרון קיבלה נועה מלגה, במסגרת ערב הוקרה לספורטאים מצטיינים, במועצה האזורית מטה יהודה, בנוכחות עוזי כחלון, מנהל ענף הספורט.

אלופת ישראל באקרובטיקה

בסוף השבוע האחרון נערכה אליפות ישראל באקרובטיקה, באולם הספורט בהדר יוסף – והצוות של נועה כספי קטף את המקום הראשון(!) – הבנות הוכתרו כאלופות ישראל לשנת 2020. בנוסף, הניקוד המצטבר בתרגילים העניק להן את הקריטריון לאליפות העולם באקרובטיקה, שתערך בחודש מאי השנה בג׳נבה שוויץ. עד האליפות – הצוות יתחרה בתחרויות מקומיות ובתחרות בין לאומית בחודש מרץ הקרוב בליסבון, בירת פורטוגל.

בשיחה עם נועה ועם אביה, עידוא כספי, אני מנסה להבין מה נדרש כדי להפוך לאלופי ישראל באקרובטיקה. "נעה מתאמנת כבר 8 שנים," מסביר עידוא ומציין כי הקריירה של נועה החלה כחוג של ילדה בת 10, שהתגלתה כמוכשרת באקרובטיקה. "הדרישות עבור מתאמנת באקרובטיקה, כוללות מעטפת שלמה של תזונה נכונה ומותאמת אישית, מעקב קבוע של משקל וגובה, פיזיותרפיה תומכת, ו-5 עד 9 אימונים בשבוע, כאשר כל אימון נמשך בין ארבע לשש שעות.

"אנחנו כהורים, נרתמנו לעניין עם נסיעות מורכבות לאימונים הלוך וחזור, עם מימון של החוג ורכישת ביגוד בעלויות גבוהות במיוחד בכול שנה. כהורים, חשוב לנו לממש את הכישרון של נועה. המעמד של נועה כספורטאית מצטיינת וההישגים שלה שווים את הכול. מלבד זאת, אנחנו בטוחים שנעה מרוויחה מזה באופן אישי, בלי קשר להישגים שלה כספורטאית.

"חשוב לי לתת קרדיט לצוות של מועדון ע.ל.ה גימנסט מזכרת בתיה ולמאמנים: נירית לאופר, ענת גרוס, אור לוי, נופר שווימר, אלכס חוסיד והילה ברקין. מבחינתנו הם חלק בלתי נפרד מההצלחה של נועה."

נתראה בז'נבה

על האימונים לקראת תחרות אליפות ישראל באקרובטיקה מספרת נועה: "יש לי תחרויות ברמה בינלאומית ויש תחרויות ברמה ארצית. אני כרגע מתחרה בתחרויות בינלאומיות בכול מיני מקומות בעולם. בארץ יש אליפות ישראל מידי שנה – ובנוסף מתקיימת פעם בשנתיים אליפות עולם.

"ב-2019 הייתה אליפות אירופה שהתקיימה בישראל, בחולון, מה שהיה מאד מוצלח מבחינת האיכות. הצוות שלי הגיע לאליפות אירופה ועלה לגמר. בתחילת שנת 2020 זכיתי במקום הראשון באליפות ישראל. הצוות שלי הגיע למקום הראשון וקיבל מספר נקודות מצטבר, שהעלה אותנו לתחרות אליפות העולם, שתיערך בז'נבה, שם אתחרה."

איך משלבים בין תחרויות אקרובטיקה ללימודים בבית הספר ולימוד לבגרויות?

"בהחלט מדובר בהתארגנות לא פשוטה. אני תלמידת י"ב שנבחנת לבגרויות. יש לי חמישה ימי לימוד בשבוע. אני מסיימת ללמוד ב-16:00 וב-16:30 אני מתחילה אימון, מה שמצריך השלמת בחינות במועד ב'. אבל אני עושה את כל המאמצים כדי להצליח בבחינות."

איך מגיבים הילדים בבית הספר להצלחה שלך?

"אני משתדלת להיות צנועה, לכן הילדים כלל לא מכירים את ההישגים שלי, אבל אולי זה טוב שידעו שאני עוסקת בתחום הזה, כי אקרובטיקה היא ספורט אנונימי בארץ ולקידומו דרושה חשיפה. לעיתים, עליי לוותר על השתתפות בפעילויות חברתיות למען האקרובטיקה. בצבא אני רוצה לשרת בתפקיד משמעותי והגשתי בקשה לקבלת ספורטאית מצטיינת. עם זאת, אני ממשיכה בשיבוץ רגיל."

המטרה: להתחרות

על ההתרגשות לפני תחרות מספרת לנו נועה: "אני מאד אוהבת להתחרות, משום שאני אדם תחרותי שמתחרה ספציפית בענף האקרובטיקה. בנוסף לזה שהספורט הזה מאד יפה, הוא בעיקר עוסק בתחרויות. אנחנו עושים אותו כשהמטרה היא להתחרות. תחרויות זה דבר מאד מלחיץ, כי הכול יכול להתמוטט ברגע. בעת התחרות אפשר להיפצע וכול טעות שנעשית היא כזאת שמבחינים בה. אפילו הטעות הקטנה ביותר יכולה להבדיל בין מקום ראשון לשני.

"אני מאד אוהבת את הלחץ לפני תחרויות, וכיף לי להיות בצוות של מתאמנות שתומכות אחת בשנייה. אנחנו מבינות שכולנו בלחץ והלחץ דווקא הופך את התרגיל להיות מוצלח. כשאני זוכה בתחרות זאת התחושה שלמענה אנחנו עובדות. אין דבר כיפי יותר מלעבוד קשה לקראת התחרויות. לפני התחרות אנחנו מדמיינות את השמחה של אחרי הזכייה, וחושבות על הרגע שנסיים את התרגיל בצורה הכי טובה שאפשר – מה שמדרבן אותנו מאד!"

כמה מדליות יש לך?

"הפסקתי לספור," נועה צוחקת ומסבירה, "יש לי מעמד בחדר שעליו נמצאים הפרסים. מי שרואה את הפרסים מפרגן. גם הילדים בכיתה מאד שמחים בשבילי אבל לצערי, הם לא ממש יודעים איך הענף נראה ואיך הוא עובד, אבל הם לגמרי תומכים ומאד שמחים בהצלחה שלי."

ומה בעתיד?

"מכיוון שאקרובטיקה אינו ספורט אולימפי (בעיקר בגלל שהספורט מערב ילדות וילדים מתחת לגיל 15 ובאולימפיאדה אסור להתחרות מתחת לגיל 18), אז לא אזכה להתחרות בתחרות הכול כך חשובה הזאת. לגבי העתיד, עשיתי קורס מאמנים באקרובטיקה קלה וסביר להניח שאחרי הצבא אעסוק בתחום. יש לי שנה עד הגיוס

רן יוחאי, נערה בת 17 ממושב שדי חמד: רוכבת מצטיינת עטורת פרסים בספורט מוטורי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן