אומר מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, בתגובתו המפורטת לשלל הטענות שהעלה מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי עופות בכתבה "למגדלי העופות נמאס", שפורסמה ב"קו למושב", גיליון 1091 (התגובה לא פורסמה בכתבה כיוון שנשלחה מאוחר מידי לעיתון)
הנדון: מענה לשאלות שהופנו לדוברת משרד החקלאות בתאריך 07/07/2019 בעקבות טענותיו של מר מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות
רקע:
ביצה הינה מוצר צריכה בסיס כמו לחם על כן קבע המחוקק כי מחיר הביצה לצרכן יהיה בפיקוח. את הביצים צורכים כמעט מידי יום גם מבוגרים, ילדים ומוחלשי חיסון. על כן אחריותנו שהביצה תהיה, מבחינה בריאותית, ברמת איכות טובה ולהקטין את החשש מזיהומים והעברת מחלות.
לצערנו, חלק משמעותי מהלולים שבהם המטילות מטילות ביצים מכונים על ידנו "לולי זבל", לולים שנבנו לפני כ-40-60 שנה, הסבירות היא שביצה שהוטלה בלול ישן כזה יש סיכון שחלקן מזוהמות. אכן, בשנים 2017/8 נמצאו כ-30% מהלולים מזוהמים בסלמונלה כש-4% מתוכם היו מזוהמים בסלמונלה "אלימה". בשנה 2017 אף הושמדו כ-800 אלף תרנגולות שהיו חשודות שנגועות במחלות, בשנה האחרונה צומצמה הנגיעות בלולים.
למעלה מ-10 שנים מנסים משרדי הממשלה "לשכנע" את מגדלי ההטלה להרוס את הלולים הישנים ולבנות לולים מודרניים מחוץ ליישובים לולים, אשר עומדים בתנאי בטיחות ביולוגית טובה, אך מגדלי ההטלה מתנגדים למהלך זה ודורשים מהממשלה לסייע להם כספית בעלויות בניית הלולים החדשים. אכן, לפני כשנה וחצי הציעו משרד החקלאות ומשרד האוצר ל-1800 מגדלי ההטלה סך של 340 מלש"ח (!) למעבר ללולים החדשים, אך חלק מנציגי מגדלי ההטלה סירבו לחתום על ההסכם. לאור זאת, פעלה הממשלה לבצע פיילוט בעלות של 50 מלש"ח כדי לבנות מכספי המדינה בסיס ללולים המודרניים מחוץ ליישובים. אך גם למהלך זה התנגדו חלק מנציגי המגדלים.
משכך, לא נותרה לשירותים הווטרינריים ברירה, אלא לחייב את בעלי הלולים לעמוד בדרישת של התקנות המחייבות ולשפץ את הלולים הישנים, כך שמגדלי ההטלה יחויבו להתקין רצפות בטון בלולים הישנים, קדמה לכך החלטתם לחייב הצבה של רשתות למניעת כניסת בעלי חיים נושאי מחלות אל תוך הלול, אך גם למהלך של ביצוע רצפות בטון בלולים הישנים יש מתנגדים מקרב נציגי המגדלים, דרישות אלו נועדו בראש ובראשונה להקטין את החשש לביצים מזוהמות ונושאי מחלות המשווקות לצרכנים.
לעומת זאת, תנאי הגידול של ביצי ייבוא הינם ברמה גבוהה, וכל "מכולה" של ביצי ייבוא המגיעה לנמלי
ישראל נבדקת ב"שבע עיניים" כך שקיימת סבירות שאיכות ביצי הייבוא המשווקים בארץ גבוהות מאיכות הביצים שהוטלו ב"לולי הזבל" בישראל.
באשר לנקודות הספציפיות עליהם ביקשת התייחסות:
בנוגע לסעיף 1 ההתייחסות כאילו יש 3000 מגדלי הטלה הינה מטעה, זהו מספר מעניין כי בפועל יש כ-1800 מגדלי הטלה, חלק ניכר מבעלי מכסות הביצים "משכירים", או "מוכרים" את מכסות הביצים שלהם ומשתמשים במכבסת המילים "גידול משותף". כל מי שעוסק בענף ההטלה יודע שזו "הרעה החולה" ובנושא זה חלק נציגי המגדלים שותקים והשאלה היא למה?
המדינה נותנת מכסות ביצים למגדל על מנת שמי שזכאי למכסה זו, יעבוד בענף ההטלה, המדינה מעניקה מכסות ותוספת למכסות בעיקר למגדלים ביישובי הצפון, הקרובים לגבול הצפון (להלן: "הצפון") מאחר והמדינה מעוניינת שתושבי הצפון יתפרנסו בכבוד, המדינה לא התכוונה לתת מכסה לגידול ביצים לאדם אשר יסחור במכסתו ויקבל "רנטה" חודשית. אם המטרה הייתה לתת "רנטה" למי שזכאי למכסת ביצים, הרי שהמדינה הייתה נותנת שיק לזכאי למכסה, ולא מכסת לגידול תרנגולות להטלה. לצערי, התוצאה היא שיש בעלי מכסת הטלה שבפועל לא מגדלים תרנגולות להטלה, מקבלים תוספות למכסה ואף מקבלים מענק מכוח חוק הגליל ולא עובדים בפועל כמגדלים.
"נשאתי דברים בכנס שהיה ב'מלון גליליון' בנושא 'הקבינט להרחבת ההתיישבות בפריפריה', בפני נציגי חקלאים ומובילי דעת קהל באזור הצפון, אמרתי כי אני מציע לנציגים החקלאים להציג את החקלאים בתקשורת וכלפי הרשויות במדינה כמצליחים כמרוויחים וכחדשניים ובכך יקבלו סיוע ותמיכה כספית גדולה יותר מהמדינה"
בנוגע לסעיף 2 – להגיד שיש משבר בענף ההטלה זה סיסמא שצריך להוכיח אותה. עצם אמירתה לא הופכת ענף ריווחי לענף במשבר. מניתוח מקצועי שאני עורכים, מגדלי ההטלה הרוויחו יפה בשנת 2018 וטוב שכך, אני שמח בריווחיהם ואף מאחל להם רווחים יותר גדולים!
ולראיה, מר שמעון ביטון, נציג מגדלי ההטלה, דיבר בכנס של מגדלי ההטלה ביום חמישי 04/07/2019 במושב נטועה ואמר "אי אפשר להגיד שלא מרוויחים היום".
אכן, ביקשתי להחליף את חברי וועדת המכסות מידי שנה. אין לי ספק שבקשתי מקובלת על כמעט כל מגדלי ההטלה. ועדת המכסות שבידיה עוצמה כלכלית גדולה ראוי שתהיה בה תחלופה שלא גורמת לחששות שקיימים בקרב המגדלים. כמו כן, דרשתי שיהיה ריענון של שומרי הסף, דהיינו, היועץ המשפטי והמבקר, כפי שמקובל בכל החברות הממשלתיות (וכפי שנדרשו גם יתר מועצות הייצור הסטוטוריות ולאו דווקא במועצה לענף הלול). בחלק מהמועצות או מהחברות הממשלתיות כשמחליפים שומר סף, עלות השכר שמשלמת המועצה ליועץ המשפטי חדש הינה נמוכה מקודמו וכספי ההיטל שמשלם המגדל יכולים להיות מופנים לתועלות רבות יותר כגון מחקר, ולא לשכר של היועץ המשפטי והמבקר, באשר לסיום כהונתו של מנכ"ל המועצה, הרי שגם כאן ישנה חשיבות בחילופי גברי אשר יכולים לסייע למועצה ולמגדלים.
פרסום על ידכם שניהול המשרד על ידי נועד כדי "להציק למגדלים" הינו פרסום לשון הרע, ואם יתפרסם אגיש נגדכם תביעת לשון הרע.
בנוגע לסעיף 3 – העובדות בסעיף 3 אינן נכונות, לו הלשכה המשפטית במשרד החקלאות הייתה חושבת שיש לערוך שימוע היה הדבר נכתב בתשובתו של ד"ר גושן. למשפט של מר אלקבץ "…הוא יצא בכתבה בעיתונות ב'ישראל היום' ש"אנו מרוויחים ואנחנו בכיינים" העובדות אינן נכונות:
לא יצאתי בכתבה בעיתון 'ישראל היום'. נשאתי דברים בכנס שהיה ב"מלון גליליון" בנושא "הקבינט להרחבת ההתיישבות בפריפריה", בפני נציגי חקלאים ומובילי דעת קהל באזור הצפון, אמרתי כי אני מציע לנציגים החקלאים להציג את החקלאים בתקשורת וכלפי הרשויות במדינה כמצליחים כמרוויחים וכחדשניים ובכך יקבלו סיוע ותמיכה כספית גדולה יותר מהמדינה.
הצגת ציבור כ-"פושטי רגל", מייצרת מציאות בה המדינה מסייעת באופן סמלי למי שמציג את עצמו "פושט רגל", כך גם הצגת ציבור החקלאים כפושטי רגל הינה טעות, ויש להציגם כפי שהם באמת – מצליחנים, מרוויחים וחדשניים, לכן, הצגת ציבור שמרוויח כפושט רגל הינה – בכיינות.
כתב 'ישראל היום' היה נוכח באירוע וכתב חלקים מדברי בכנס, להציג את החקלאים כפושטי רגל.. ההפך מהעובדות הינה בכיינות, ישנם מדדים אובייקטיבים שהחקלאים מרוויחים, הן מדיווחי חקלאים למס הכנסה על ריווחיהם לאורך השנים האחרונות והן מדיווח של בנק ישראל על הרביות שהבנקים נותנים לענף החקלאות, שכן הם אינם רואים ענף החקלאות "ענף בסיכון" ולכן כמות האשראי שניתנת לחקלאים גדלה ואף בריבית סבירה, המשמעות של דבר זה הינה כי הבנקאים רואים בחקלאות ענף ריווחי.
וגם כל מי שקורא את העלונים המקצועיים של ענפי החקלאות יראה שם כי חקלאים מצהירים על כך שהם מרוויחים(!). חיזוק לכך ניתן לראות גם בסקירת ענפים במשרד החקלאות לשנת 2018 ממנה עולה כי היתרה לחקלאי לאחר קיזוז הוצאותיו עלתה ב-2.8% ביחס לשנת 2017.
בנוגע לסעיף 4 – תיאור מצב ריווחי החקלאים והמלצה להציג את עצמם כ"מצליחנים" ולא כ"פושטי רגל" אינה השתלחות פרועת רסן נגד חקלאי ישראל, אלא תיאור עובדתי.
בנוגע לסעיף 5 – התיאור העובדתי של מר אלקבץ, כי "הוא מזרים לשם (ליהודה ושומרון) כספים גדולים, הקים ישיבות מכספי משרד החקלאות באריאל" הינו הצגת עובדות שאינן נכונות ואם יפורסמו אתבע אתכם על לשון הרע. התיאור העובדתי שאני "משקיע באמצעות החטיבה להתיישבות כספים ביהודה ושומרון שאנחנו יכולים רק לחלום עליהם" אינה נכונה עובדתית ופרסומה יביא לתביעת לשון הרע.
בנוגע לסעיף 6 – אכן דרשתי את שקודמי בתפקיד ביקשו, והוא שנציגי הממשלה יהיו רוב בוועדת המכסות על מנת לשמור על האינטרסים של המדינה בחלוקת מכסות הביצים. למותר לציין, שנציג משרד החקלאות חתם על הסכם הרפורמה המדובר, אך הרפורמה לא יצאה לדרך מכיוון שחלק מנציגי המגדלים וחלק מראשי המועצות האזוריות סירבו לצרף את חתימתם לחתימת יתר נציגי המגדלים.
בנוגע לסעיפים 7+15 – בסעיף 7 צוטט כי "ראשי המועצות נפגשו עם השר… יצאו ללא הבטחה, ללא התייחסות אוהדת ואפילו זכו להתייחסות מזלזלת לגבי הפניה שלהם…" תיאור העובדות המתייחסות לפגישת ראשי המועצות אינו נכון, פרט לכך "שיצאו ללא הבטחה" שכן, השר אינו יכול להבטיח להם דבר בנושא כיוון שבהתאם להסדר למניעת ניגוד העניינים שלו, הוא יכול לשמוע את הבקשה אך אינו יכול לתת להם הבטחה.
בנוגע לסעיף 9 – דברי מר אלקבץ "וזה לא מעניין את השר ואת מנכ"ל משרד החקלאות… מנכ"ל משרד החקלאות שמייצר את כל הרעה הזאת…" אבקשכם להימנע מפרסום זה, שהינו בגדר לשון הרע, במידה ויפורסם אפעל בהתאם.
בנוגע לסעיף 10 – האמור אינו נכון. לא אמרתי אף פעם כי אני מעדיף לצרוך ביצים המיובאות מטורקיה. אכן, אמרתי כי אני מעדיף להמעיט באכילה של ביצה שהוטלה "בלולי זבל" בישראל ואני מעדיף לאכול ביצה שיובאה מחו"ל מאחר והבדיקות של ביצי יבוא נעשות ב"שבע עיניים" לעומת הבדיקות של הביצה הישראלית. וכאמור בדברי הרקע לתגובתי זו, בדבר הסיכון הבריאותי מאכילה של ביצה שהוטלה ב"לול זבל", אך מעולם לא התייחסתי לביצים שמיובאות מטורקיה, שכן לאורך השנים וגם היום אסור לייבא ביצים מטורקיה.
מאחר ואני מתייחס בכבוד לחקלאים שאוחזים ומעבדים את הקרקע ומרוויחים, אני מתייחס לחלק מנציגי החקלאים שמציגים את החקלאים כפושטי רגל – כבכיינים, כאשר בפועל מרבית החקלאים הינם מצליחנים, ריווחים וחדשניים.
בנוגע לסעיפים 12+13 – בתשובה לעתירה בבג"ץ בנושא היתר לייבא ביצים פתורות ממכס לרבעון השני של שנת 2019 שללו גורמי המקצוע את טיעונו של מר אלקבץ, ביחס לחיי המדף של ביצים מייבוא. אכן, צודק מר אלקבץ שנמצאו חיידקי סלמונלה בלולים חדשים, אך משום מה נשמט מדבריו עמדתם של אנשי המקצוע במשרד החקלאות, כי הימצאות הסלמונלה בלולים אלו היו עקב מיקומו של מכון מיון ביצים בצמוד ללולים אלו והסבירות היא בביצים שהובאו מ"לולי זבל" לתחנת המיון הם אלו אשר זיהומו את הלולים החדשים.
לסיום, מתן במה למקבץ גדול מאוד של עובדות שאינן נכונות ולהשמצות שהינם פרסום לשון הרע חייבו אותי להתייחס לכל סעיף וסעיף כפי בקשתך. השמטה של חלק מתשובתי הנ"ל לא תהווה הגנה בתביעה שאגיש נגדכם על פרסום לשון הרע, לכן אבקש לפרסם את תגובתי ככתבה וכלשונה.
בברכה,
המנהל הכללי
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
