יבול שיא
הרפת והחלב
A9R1ikfglw 14koc5n dn8

ריאיון החודש עם עובד נור, ראש המועצה האזורית הגלבוע ויו"ר הוועדה החקלאית

8 דק' קריאה

שיתוף:

עובד נור ראש המועצה האזורית הגלבוע: ״אני רואה בחקלאות אלמנט משמעותי בעיצוב אישיותי. החלטת מרכז המועצות האזוריות למנות אותי ליו״ר הוועדה החקלאית, היא ביטוי לפועלי בתחום עד כה״ ״כצעד משמעותי ראשון אבקש לקדם חקיקת חוק יסוד החקלאות בדומה לזה הקיים במדינות מתקדמות ומתוקנות כארה״ב, אוסטרליה ובמדינות רבות באירופה״
״בכוונתנו להעצים ולבסס את תערוכות ״יבול שיא״, בדומה ״לפורום קיסריה", שהפך לכנס מרכזי להתוויית מדיניות כלכלית לאומית״

עובד נור ראש מועצה אזורית גלבוע: מרכז המועצות האזוריות בישראל בחר בראש המועצה האזורית הגלבוע, עובד נור, לתפקיד החקלאי הבכיר ביותר במרכז המועצות האזוריות: יושב ראש הוועדה החקלאית. עובד נור, בן 48, שנבחר לראשונה לראש מועצת הגלבוע בשנת 2015, אחרי שראש המועצה דני עטר נבחר ליושב ראש קק"ל, הצליח גם בבחירות שלאחר מכן והוא היום ראש מועצת הגלבוע בזכות עצמו בבחירות דמוקרטיות.
המינוי החדש של עובד נור שכל כולו חקלאות הוא הגורם המאיץ עבורנו לקיים עמו את ריאיון החודש. נתחשב גם בעובדה ש-80 אחוזים מ-250 אלף הדונם של שטחי המועצה האזורית הם אדמה חקלאית מעובדת.
בריאיון הזה התייחס עובד נור גם לתערוכת החקלאות השנתית המסורתית "יבול שיא" והצהיר בפנינו בגלוי כי ישדרג את מעמדה של התערוכה ויהפוך אותה לאירוע החקלאות המרכזי של מדינת ישראל. מכאן נעבור לריאיון עם עובד נור.

מתוקף תפקידך נתמנית גם לשמש כיושב ראש הוועדה החקלאית במרכז המועצות האזוריות. תפרט בבקשה על מה אתה אחראי ומה בבסיס פעילותך זו?

הוועדה החקלאית במרכז המועצות, פועלת לחיזוק החקלאות והמרחב החקלאי בהיבטים אזוריים וארציים. מטרות הוועדה מגוונות וחשובות. בכוונתי להתמקד בקידום החקלאות כערך וכדרך חיים – חינוך לערכים ואהבת הארץ, חקלאות מזינה, מיישבת ומקיימת. זהו בסיס פעילותי, וממנו נגזור יחדיו את תכניות הפעולה לשימור המרחב הכפרי עם אופי חקלאי, העוצמה והשימור של דור המשך, ומיצוב החקלאות כמנוע צמיחה משמעותי, וכשומרת השטחים הפתוחים.

מהי קרבתך לחקלאות? והאם אתה גם מגדל מוצרי חקלאות להנאתך?

כנער בקיבוץ עסקתי רבות בחקלאות הן בעבודה בדיר והן בעבודה בגידולי השדה (גד"ש), ואני רואה בחקלאות אלמנט משמעותי בעיצוב אישיותי. החלטת מרכז המועצות האזוריות למנות אותי ליו"ר הוועדה החקלאית במרכז, היא ביטוי לפועלי בתחום עד כה. אני רואה בתפקיד זה זכות גדולה ומכיר באחריות הרבה שהוא נושא עמו. הקשר בין החקלאות לגלבוע, הוא ברור וחזק והחל עוד מימי ראשית ההתיישבות בארץ. כמי שעומד בראש אחת המועצות הגדולות בשטחיה החקלאיים, הרי שהחקלאות היא לי, לנו, ערך ודרך.

כשאומרים לך את המילה חקלאות – מה זה אומר לגביך?

ביטחון, פרנסה וקשר למולדת. הערכים הבסיסים המרכיבים את החקלאות בישראל, הן אבני ייסוד עליהם נוצקה המדינה, והם שזורים לאורך כל שנות עצמאות ארצנו. במדינה שאין מוציאים בה לחם מן הארץ, אין תורה, אין תרבות ואין תקומה לעם היושב בה. חקלאות חזקה משמעותה קודם כל ביטחון ושורשים בארץ! לצד הבטחת אספקה שוטפת של גידולים לשווקים; החקלאות היא חלק בלתי נפרד מתפיסת הביטחון הישראלי והיא מממשת במעשיה את האחיזה בקרקע והשמירה על השטחים הפתוחים, תוך ביסוס מנוע צמיחה ותעסוקה לפריפריה הכלכלית והחברתית.

 

”אני פועל במטרה לשנות את המגמה בממשלת ישראל, ולבסס את החקלאות במועצות מול משרדי הממשלה ובכל המוסדות החקלאיים. אני מאמין במהלכי עומק שיסדירו את עקרונות החקלאות הבסיסיים, ויגנו על החקלאות ועל החקלאים מפני תמורות כלכליות פתאומיות, מפני סכנות התמוטטות, ולא פחות מכך מפני פוליטיקה פופוליסטית מזיקה”

 

האם אתה מנחה מקצועי של יושבי ראש הועדות החקלאיות ב- 52המועצות האזוריות או שתפקידך מוגדר אחרת?

בהחלט כן, אבל פחות מעניין אותי לעסוק ב-את מי אני מנחה. מה שחקלאי ישראל זקוקים לו היום יותר מכל, וזאת בכוונתי ליישם בתפקידי החדש – יציבות רגולטורית, ותכנון ארוך טווח! אני פועל במטרה לשנות את המגמה בממשלת ישראל, ולבסס את החקלאות במועצות מול משרדי הממשלה ובכל המוסדות החקלאיים. אני מאמין במהלכי עומק שיסדירו את עקרונות החקלאות הבסיסיים, ויגנו על החקלאות ועל החקלאים מפני תמורות כלכליות פתאומיות, מפני סכנות התמוטטות, ולא פחות מכך מפני פוליטיקה פופוליסטית מזיקה. חקלאי ישראל המסורים, הפכו להיות שקופים והם כולם בני ערובה של פקידי ממשל ופוליטיקאים, קורבן למדיניות אינסטנט שטחית ומסוכנת, המובילה את החקלאות וההתיישבות בעקבותיה – לכיליון!

מהי המשימה הראשונה שנטלת על עצמך בקבלת התפקיד הזה?

כצעד משמעותי ראשון אבקש לקדם חקיקת חוק יסוד החקלאות בדומה לזה הקיים במדינות מתקדמות ומתוקנות כארה"ב, אוסטרליה ובמדינות רבות באירופה. רק בחקיקת יסוד נגן על הפעילות החקלאית המתקיימת על פי חוק ונייצר עוגנים לתמיכות ממשלה באופן מוסדר. רק חקיקה תבטיח את הביטחון התזונתי הראוי למדינתנו ולכל התעשייה העצומה הנלווית לחקלאות תוך יצירת תכניות ארוכות טווח למשק הישראלי. במקום מדיניות פופוליסטית המחריבה את תשתיות היצור במדינה ומחלישה משמעותית את עמידתה של ישראל ואחיזתה בקרקע, ואת פרנסתם של מאות אלפי משפחות המתפרנסות בכבוד מחקלאות, ומכל הפעילות המוּנעת ממנה, הרי שבפנינו ניצבת הזדמנות (בכנסת הקרובה), לקדם אמירה רגולטורית ברורה יותר, אשר תבטיח את קיומה ויציבותה של החקלאות. מדינה "שמגדלת" הייטק ומייבאת חקלאות, שלא תתפלא שבניה גולים מן הארץ.

כיום יש נתק בין הפקידות הבכירה במשרד החקלאות לבין התנועות המיישבות, הארגונים החקלאיים וההתאחדויות השונות. האם אתה שוקל לנסות ולהתערב בתחומים אלה. אם לא, מדוע שלא תנסה להתערב?

יש נתק כי החקלאים שקופים אבל יש גם אחריות עלינו. פיצול השורות בקרב החקלאים, מעקר במידה רבה את המאבק. זה חייב להיעצר. זה הזמן לסולידריות מעשית ולהעמדת האחריות לעתיד החקלאות במדינה, לנגד עינינו. יש לנו צעדים משמעותיים ומורכבים להוביל ועלינו להימנע מכל פיצול.

אין זה סוד שהחקלאים בתחום המועצות האזוריות קובלים על כך שראשי מועצות אינם משקיעים די בהיבט החקלאי הצר. מה דעתך?

לדעתי המצב השתנה. הייתה לי זכות גדולה להוביל ביחד עם עוד ראשי מועצות, מכל הארץ, את מאבקי החקלאים הגדולים בארץ. במלוא הצניעות, אומר שללא מעורבותנו, המאבק היה נראה אחרת לגמרי. הוקצו לכך משאבים רבים, ובין השאר רתמנו את תושבינו, לרבות הנוער, מכיוון שראינו במאבקים הללו, כמאבקים של כולנו, על ערך ההתיישבות ועתיד המדינה! ההתנהלות הפופוליסטית של פקידי האוצר מבטאת הרס שיטתי ומתמשך של החקלאות והפריפריה, וברור לנו הצורך הדחוף לעצור זאת ולהפוך את המגמה, למען הבטחת עתיד המדינה.

 

הענקת אות התקווה הישראלית לרשויות. מימין לשמאל: עובד נור, ראש המועצה האזורית הגלבוע נשיא המדינה ראובן ריבלין, שמואל אבואב מנכ"ל משרד החינוך ויאיר ילובסקי ראש מינהל החינוך בגלבוע. צילום: מארק ניימן לע"מ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חקלאות וחינוך קרובים לליבו

עובד נור ראש המועצה האזורית הגלבוע, יליד מאי 1971, הוא ראש המועצה האזורית הגלבוע. נשוי לדורית, מרכזת אזור העמקים בעמותת "אלווין", עמותה שעוזרת לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים להשתלב בקהילה, ואב לשלוש בנות – תום, אור ושיר. עובד, הוא תושב היישוב הקהילתי גן נר, יליד קיבוץ עין חרוד איחוד. בהשכלתו, בעל תואר ראשון בחינוך ולימודי ארץ ישראל. את שירותו הצבאי מילא כקצין וכמפקד ביחידה מובחרת (רב-סרן במילואים).
נור נבחר לראשות מוא"ז הגלבוע בבחירות מיוחדות שנערכו בשנת 2015, כאשר התמודד תחת הדגל של "מנהיגות אחרת בגלבוע", והציג אלטרנטיבה שעיקרה: השקעה מסיבית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, שיפור השירות והקשר הישיר עם התושבים, העצמה וחיזוק היישובים והנהלותיהם תוך דגש על ניהול תקין, שקיפות ושיתוף הציבור.
מוא"ז הגלבוע מתפרשת על פני כ- 250 אלף דונם, כש- 80% מהם שטחי חקלאות. ברור מכאן שהחקלאות קרובה לליבו של נור והיא מהווה מרכיב חיוני ומנוע צמיחה מרכזי במועצה. לאור זאת הוביל נור את המאבק הארצי כנגד העלאת מחירי המים לחקלאים, פעריי התיווך, וכנגד הוזלת היבוא תוצרת חקלאית בכלל והדגה בפרט. נור פועל בתחום זה מול מקבלי ההחלטות בממשלה. במקביל הוקמה במועצה ועדה חקלאית רחבה המסייעת לחקלאי הגלבוע ומקדמת את צורכיהם ברמת המועצה וברמה הממשלתית. בנוסף, גובשה וקודמה תכנית הפרוגרמות המבססת את האחיזה של תושבי הגלבוע בקרקעות ומגדילה את נחלותיהם החקלאיות. במהלך כהונתו שם נור דגש רב על השקעה במערכת החינוך מתוך אמונה כי "החינוך הוא התשובה לכל השאלות". הדבר זיכה את המועצה, באותות ופרסים בתחום החינוך, החינוך הבלתי פורמלי והספורט, המרכזי בהם הוא אות הנשיא לתקווה ישראלית בחינוך לשנת 2017. הפרס מוענק לרשויות המובילות בעשייתן למען קידום וביסוס החינוך לשותפות בין המגזרים השונים בחברה הישראלית, והוא מהווה הכרה בפעילות למען החיים המשותפים בגלבוע מאת נשיא המדינה.
כמועצה חקלאית וירוקה, פעל נור לקידום החקלאות ושמירה על איכות הסביבה והשטחים הפתוחים. לאור זאת מקדמת המועצה, בשיתוף התושבים, תכנית אב לשטחים פתוחים על מנת לשמר את אופייה הכפרי והירוק גם לדורות הבאים. כמו כן הובילה המועצה בראשותו תהליך ייחודי, שטרם נראה בארץ, במטרה לבחון את כל מיזמי האנרגיה המתוכננים בגלבוע. לאחר אישור מליאת המועצה, גובש בגלבוע מסמך מדיניות פורץ דרך, המשקף תהליך בו רשות מקומית בוחרת בעצמה לקיים תהליך עמוק של למידה ובחינת החוזקות וההשלכות של כל מיזם ומיזם, בשיח פתוח תוך שיתוף כל הגורמים הרלוונטיים.

איזה עוד נושאים שאתה כיושב ראש הוועדות החקלאיות מעוניין לקחת לידיים ולטפל בהם?

ישנם נושאים נקודתיים המבטאים את מגמת הפגיעה המצטברת בחקלאים: טיפול במחירי המים לחקלאים והלאמת אגודת המים, טרור חקלאי, יבוא פרוע ומופקר, האכיפה הבררנית והמוגברת, גודל הנחלות, מפגעים חקלאים, וכמובן פערי התיווך. אבל לפני הכול חייבים להבין שבלי חקלאות יציבה לא תהא לישראל תשתית כלכלית חברתית. נקודה. דרושה חקיקת יסוד על מנת לקבוע את החקלאות כעוגן יסוד בחוקי היסוד שיהפכו בעתיד לחוקה.

“אסור להסתכל על החקלאות בפריזמה הכלכלית בלבד. מדינה המנסה לראות את המציאות דרך טבלאות האקסל, מוצאת את בניה פזורים ברחבי תבל, מפוררת את איתנותה החברתית והכלכלית ומאבדת את אחיזתה בקרקע”
לאחרונה עיירות הפיתוח והערים החלו לנגוס בצורה רצינית בשטחים חקלאיים במועצות האזוריות לטובת הערים. כיצד הנך מתכוון לפעול יחד עם ראשי המועצות האחרים בתחום הזה?

גם כאן אנו עדים להתנהלות שטחית וכושלת. ראשית, אנו מבינים את מצוקת הדיור בישראל, ועל כן, המועצות האזוריות בישראל ושטחיהן, הן אינן הבעיה, אלא הפתרון! המועצות מחזיקות בכ־85% משטחי מדינת ישראל, אך פחות מעשרה אחוזים מהאוכלוסייה בישראל מתגוררים בשטחן. חשוב להבין שהפוטנציאל הכולל של הבנייה באזורים שלא מומשו עד כה, הוא דרמטי. זה הכול בידי המדינה ורשויות התכנון. ככול שימהרו לשחרר חסמי בניה בקיבוצים, במושבים ובישובים הקהילתיים, ניתן יהיה להגדיל את יישובי המועצות האזוריות בכ־ 90%ביחס למצב הקיים!
לצד זאת, יתכן וישנם שטחים חקלאיים במרכז הארץ, אשר שינוי ייעודם לדיור יכול לעזור לצמיחת הערים. אדרבא, במסגרת חקיקת היסוד שאני מבקש להוביל, וקביעת מדיניות רב-שנתית לחקלאות במרחב הכפרי – יש מקום לדון על הכול אבל הדיון צריך להיות משותף עם ראשי המועצות, תוך הבטחת מימוש פוטנציאל צמיחת הישובים המחזיקים בקרקע זו.

 

די להרס ההתיישבות

 

 

 

 

 

 

"נשדרג את תערוכת "יבול שיא" לאירוע החקלאות המרכזי של ישראל"
בחודש אוקטובר נקיים בשטח המועצה האזורית הגלבוע את התערוכה השנתית המסורתית שלנו "יבול-שיא". מה יש לך לומר על עצם קיום תערוכה חקלאית בגלבוע ובמיוחד תערוכת "יבול שיא".

תערוכת יבול שיא במעיין-חרוד, התבססה כמסורת חשובה שלא במקרה מתקיימת בגלבוע, רשות בה כ-80% מהשטחים הפתוחים הינם שטחים מעובדים במיטב תוצרת הארץ, המהווה מקור פרנסה משמעותי של תושביה. אין כאן אקראיות או מקריות – זו מהות קיומנו במרחב הכפרי, וללא המרחב הכפרי בישראל, יצומצם קיום המדינה לגבולות ת"א. אנו מוקירים את החקלאים בכל הזדמנות, ורואים בהם כחלוצים וכעוגן המדינה במרחב הכפרי, תוך שהם שומרים על השטחים הפתוחים ומתריעים מפני מגפות.
בכוונתנו להעצים ולבסס את תערוכות יבול-שיא, בדומה "לפורום קיסריה", שהפך לכנס מרכזי להתוויית מדיניות כלכלית לאומית (נקרא היום כנס אלי הורביץ). כך, יש בכוונתנו להפוך את "יבול-שיא", כאירוע המרכזי השנתי במדינת ישראל בנושא החקלאות, הכולל דיונים ונציגים מכל העולם, וזירה להצגת ההישגים הבולטים בחקלאות. כל זאת ועוד, ובשיתוף החקלאים, במטרה לקדם את תחום החקלאות ויצירת אקלים ציבורי מעודד ותומך לחקלאים, כפי שראוי.

על רקע תכניות דרמטיות של הנהגת משרד החקלאות שפוגעות באופן ישיר בחקלאי ישראל, מהי עמדתך בעניין?

ראשית, יש לראות את התכניות הללו כעוד ביטוי מתסכל לכך שמשרדי הממשלה לא יורדים לעומקם של הבעיות במועצות האזוריות, ואינם מכירים את ההתמודדויות של המרחב הכפרי. כראש רשות אני נתקל בכך כמעט בכל מפגש עם משרדי הממשלה. אין הבנה מה זה שלטון דו-רובדי, וכמה חשובה העצמתן של המועצות האזוריות והנהגות היישובים. במובן הזה גם התכניות של משרד החקלאות משקפות ניתוק. דווקא עם דרגי השטח אנו פועלים בשיתוף פעולה טוב, ואני חש שהם מכירים את צרכי החקלאים, אבל כבולים ביכולתם למלא את שליחותם. בגלבוע למשל, התברכנו בכך שמשרדי המחוז יושבים בתחומי המועצה, ואנו שמחים כל פעם מחדש למצוא את האנשים שם כבעלי ידע רב ורצון אמיתי לקדם פתרונות.

מי לדעתך צריך להיות שר החקלאות הבא? מה הוא אמור להביא לתפקיד הממלכתי הזה?

אין לי יומרות לקבוע מי יהיה שר החקלאות, אבל כולנו תקווה ששר החקלאות הבא יהיה מודע למרכזיותה בקיום המדינה, תוך שהוא פועל כשליחם של החקלאים ולמען פיתוח המרחב הכפרי, בשונה ממה שקרה בשנים האחרונות.

בעוד שנה מהיום – מה אתה מאחל לעצמך בתפקידך החדש?

שינוי המגמה והבנת מרכזיות החקלאות בישראל.
לא חושב שנצליח לעשות זאת בשנה, אבל מקווה שנייצב את פריצת הדרך באופן מהותי, לפיו אסור להסתכל על החקלאות בפריזמה הכלכלית בלבד. מדינה המנסה לראות את המציאות דרך טבלאות האקסל, מוצאת את בניה פזורים ברחבי תבל, מפוררת את איתנותה החברתית והכלכלית ומאבדת את אחיזתה בקרקע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הלל למתנדבים בחקלאות במלחמת חרבות ברזל את אנשי ארץ ישראל היפה פגשתי במסיק זיתים באחד המושבים בדרום הארץ. אלו הם המתנדבים. היו ביניהם צעירים ומבוגרים, שהגיעו לבדם, עם בני/בנות זוג, עם ילדיהם, או עם
10 דק' קריאה
בכנס אגרו סולארי שנערך בקרית שדה התעופה, השתתפו מעל 500 חקלאים חברי קיבוצים ומושבים, מדריכים ואנשי חברות. עדות לכך שהנושא תופס תאוצה והתעניינות רבה. בכנס ניתנו הרצאות ופאנלים בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות, מנכ"ל חברת
8 דק' קריאה
בית הקפה החדש 'החצר האחורית' במושב עין הבשור שבחבל אשכול הוא הוכחה שאפשר לשלב חקלאות ותיירות, ובעיקר להגשים חלום. כך לפחות כשמדובר בחדווה קבסה (48), שמאז השבעה באוק' החליטה לשנות כיוון מעט בענף החקלאות ולשלב בית קפה בתוך בית אריזה שברשותם במושב. "אנחנו
2 דק' קריאה
מטע האבוקדו בקבוץ רבדים השייך לאגודה השיתופית צבר-קמה, הינו חלוץ בתחום האגר-וולטאי, כאשר זהו הגידול המסחרי הראשון בו הותקנה מערכת סולארית לייצור אנרגיה הכנס הארצי לאגרו-סולארי היה מרשים מאוד, וכבר למחרת שמתי פעמי דרומה
3 דק' קריאה
ראיון עם רענן אמויאל – מנהל האגף לתכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות ובטחון המזון בנושא אגרו-וולטאי "צריך להוביל חזון של חקלאות מתקדמת המשלבת בין שני תחומים חשובים לעתיד: אנרגיה מתחדשת ובטחון המזון, כאשר אין
3 דק' קריאה
ראשת אגף מו"פ ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות, ד"ר יעל הרמן, מדברת על הפרויקטים החדשניים המשלבים אנרגיה סולארית מעל גידוליים חקלאיים, על המכשולים שעמדו בדרך ועל ההזדמנות להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן