מרכז המחקר והמידע של הכנסת בהשתתפות הלמ"ס ערכו בכנסת כנס בו נדונו סוגיות המעסיקות את תושבי הפריפריה והוצגו נתונים השוואתיים לגבי חלוקת משאבים בין מרכז לפריפריה. הקיבוצים לא הוזכרו בו
"פריפריה במרכז": לפני שבועיים, עוד לפני שהכנסת ה -22 פיזרה את עצמה, ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת כנס רב משתתפים תחת הכותרת "הפריפריה במרכז" בהשתתפות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
ייעודו של המרכז הוא לכנסת, לחברי הכנסת ולוועדותיה, מחקרים, מסמכים, נתונים ותוצרי רקע על פי בקשת חברי הכנסת לצורך עבודתם השוטפת. המרכז מתגאה בכך שמאז הקמתו בשנת 2,000 נכתבו בו כ-6,500 מסמכים, מדי שנה מופנות אליו כ-500 בקשות ונכתבו בו כ-300 מחקרים.
הכנס "פריפריה במרכז" ביקש להתמקד בנקודת המבט של תושבי הפריפריה הגיאוגרפית עלב על צרכיהם והמענים הדרושים להם. בין היתר הוצגו בו שאלות ביחס לאתגרים הייחודיים לפריפריה וקבוצות האוכלוסייה המתגוררות בו, מה הם היתרונות והחסרונות של מגורים בפריפריה, מידת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה, השלטון המקומי והמגזר השלישי ומה הן התכניות הממשלתיות ברמה הלאומית המותאמות לצרכי הפריפריה.
בכניסה לאולם רוטשילד בכנסת חולק למשתתפים חומר רב שכלל נושאים שנדונו בכנס, כמו למשל החוברת "חלוקת משאבים בין המרכז לפריפריה בתחום התרבות – מדיניות ממשלתית ונתונים. הנתון המרכזי שפורסם בחוברת הוא מ-2017, לפיו 50% מהתמיכה הממשלתית למוסדות שנבדקו הועברו למוסדות תרבות במחוז תל אביב ו-25% למוסדות תרבות בירושלים. פחות מ-10% למוסדות תרבות במחוז הדרום ופחות מ-5% למוסדות תרבות בצפון. "תמונה זאת לא השתנתה באופן מהותי בין השנים 2013 עד 2017", לשון המחקר.
מטבע הדברים חיפשנו נתונים או התייחסות למוסדות תרבות ולפעילות תרבותית של קיבוצים בפריפריה. כל מה שמצאנו הוא בנספח לפרסום, בו נכללה רשימת מוסדות התרבות הנתמכים על ידי משרד התרבות והספורט שביניהם גם מוסדות קיבוציים בפריפריה ובמרכז, כמו מוזיאון לוחמי הגטאות, צוותא תל אביב, הקאמרית הקיבוצית, להקת המחול הקיבוצית ועוד.
368 עמודים מכיל הספר-חוברת "פני החברה בישראל – פערים
בין מרכז לפריפריה בו שפע של נתונים בנושאים של הפריפריה מול המרכז: רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים, עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, חינוך והשכלה, רווחה, בריאות, תחבורה ותאונות דרכים, פשיעה ומשפט, איכות הסביבה ועוד. בכל הנושאים האלה נערכו מחקרי עומק ורוחב, אך לא מחקר אחד שהוקדש לקיבוצים ככאלה, כקבוצה ייחודית באוכלוסייה הפריפריאלית. שורה אחת הוקדשה לקיבוצים בסקירה על רמת הפריפריאלית בשנת 2017, הנמדדת לפי מרחק היישוב מתל אביב, לפיה נמנו 267 קיבוצים מהם סווגו 43 כפריפריאלים מאד, 153 פריפריאלים, 43 בין פריפריאלי למרכזי, 24 מרכזיים ו – 4 מרכזיים מאד. גם בחוברות נוספות שחולקו בכנס לא נמצא זכר למקומם של הקיבוצים.
שורה ארוכה של דוברים השתתפו בכנס "פריפריה במרכז": עו"ד הודיה קין , מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי בלמ"ס, עמית יגור-קרול, ראש תחום מדדי איכות בלמ"ס, חבר כנסת יצחק כהן, סגן שר האוצר, חברי כנסת וראשי מועצות מקומיות ואזוריות. כולם הדגישו את הפערים ההולכים וגדלים בין הפריפריה למרכז, כשהם מדגימים זאת בנתונים החדשים שנאספו. ושוב, אף מילה מפי הדוברים על הקיבוצים שבפריפריה.
פנינו להודיה קין, מנהלת המחקר והמידע בכנסת בשאלה על היעדר הקיבוצים מהנתונים. היא הייתה מופתעת מהשאלה ואחר כך התנצלה בלשון רפה ותרצה זאת יותר מחוסר תשומת לב ומחשבה לנושא. בחיפוש אחרי קיבוצניקים בכנס הצלחנו למצוא את זאביק גרינברג מקיבוץ יפתח, ראש החוג לשירותי אנוש במכללת תל חי, שיחד עם חברו ינאי פרחה, מרצה בחוג לכלכלה וניהול במכללה, הציגו את עבודתם האקדמאית בנושא "מאפייני עסקים זעירים בפריפריה והשפעת הרישות העסקי שלהם על פוטנציאל הצמיחה". גרינברג מציין שבעבודתם, שכללה את אזורי הגליל העליון והגולן, נכללו גם העסקים הקטנים בקיבוצים ולפני מספר שנים נערך מחקר השוואתי בין עסקים קטנים בקיבוצים בגליל העליון והתחתון מול אלה שבמושבים. הוא משתף פעולה עם המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה ולדעתו היעדרם של הקיבוצים כיחידה נפרדת ממחקרים בלמ"ס ובמחקרי הכנסת נובעת גם מסיבות פוליטיות, עקב ירידת קרנם של הקיבוצים בחברה הישראלית בכללותה וגם משיווק לא מספיק של הנושא מטעם התנועה הקיבוצית.
מי השתתף בכנס
"פריפריה במרכז": בכנס השתתף גם אלון שוסטר (מפלסים), ח"כ מ"כחול לבן", בעבר ראש המועצה האזורית שער הנגב, אבל לא כחבר קיבוץ, אלא כדובר ברב שיח בנושא ייצוג הפריפריה בתקשורת, בהנחיית שמוליק דהן דובר הכנסת.
כדי לקבל תשובה על הסיבות להיעדר הקיבוצים כקבוצה ייחודית במחקרים ובנתונים של הלמ"ס ובמרכז המחקר והמידע של הכנסת, פנינו לד"ר שלמה גץ העומד בראש המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, שהצביע על שלוש סיבות עיקריות לכך: הקיבוצים מהווים היום קבוצה קטנה של כ-1% מאוכלוסיית ישראל, הם לא נתפסים כקבוצת אוכלוסייה השייכת לפריפריה והסיבה השלישית היא שאיכות החיים בקיבוצים גבוהה יותר מהאוכלוסייה הכללית בפריפריה. גץ פוסל סיבה פוליטית לחוסר במחקרים ביחס לקיבוצים בלמ"ס או בכנסת ומזכיר שמכוני המחקר של הקיבוצים מספקים נתוני מחקר רבים בנושאים שונים. כשהוא נשאל ביחס לשיתופי פעולה בין מכוני המחקר השונים הוא מסביר ששיתופי הפעולה נעשים בין החוקרים עצמם ולאו דווקא בין מוסדות המחקר.
