הגלריה השיתופית בכברי הפכה לבסיס צבאי. המוזיאון בהזורע הציע לארח את אומניה, יהודים וערבים, כהצהרה לשותפות הגורל *תמונה ראשית: הגלריה בכברי. הפכה לבסיס צבאי. צילום: מהאלבום הפרטי מאז השבת השחורה שינה הקיבוץ הפסטורלי כברי
צוות מתנדבים ומתנדבות מקיבוץ משמרות והסביבה, הקימו יחד, עם פרוץ המלחמה, את מרלו"ג מנשה לתמיכה בחיילים, משפחות של מפונים, מגויסים ועוד. לפני כחודש יצא לדרך פרויקט חבילות ח"ח, חיזוק לחזית, שפועל מתוך קיבוץ משמרות.
תנועות הנוער והבוגרים של המחנות העולים, השומר הצעיר והנוער העובד והלומד-דרור ישראל הקימו 90 מוקדי פעילות עבור 15 אלף ילדים שפונו מבתיהם לאחר המכה הקשה שספגה החברה הישראלית בכלל ויישובי הדרום בפרט, אחת מנקודות
ה"צבע אדום" של השבעה באוקטובר הפריד אותי מפיקאסה, החתולה שלי, שהייתה בעשור האחרון אם הבית של הסטודיו שלי ומקור השראה לציורי החתולים בעיתון 232 ("ככה זה"). ניסיתי למצוא אותה רגע לפני שיצאנו ל"גלות" וזה
רגע קבלת הבשורה על השחרור, המפגש בבית החולים והנכד שזוכר את כל הפרטים מהמקומות בהם הוחזקו. ורדה גולדשטיין מכפר עזה, שבנה ונכדתה נרצחו וכלתה ונכדיה חזרו משבי חמאס, משתפת בהתרגשות ובחששות וקוראת להביא את
שיתוף הפעולה הראשון בין כפר עזה לשפיים היה חפירת קברים. אחרי שחווינו את המעשה המופלא והנשגב הזה יחד, מה זה עבורנו קבלת שבת משותפת? אילנית סוויסה, חברת כפר עזה, יוצרת תאטרון וקולנוע כמעט חודשיים
טלי אופנהיימר מדינה, מנהלת הרפת באורים, הייתה עם ילדיה בביתה הלא ממוגן, תוך שהיא מתפעלת מרחוק את החליבה תחת נפילות טילים ומתכתבת עם בעלה חיים שיצא לרכוב ונורה עם טלי אופנהיימר מדינה (52) מנהלת
האם תושבי הדרום והצפון יכולים לסמוך על ממשלה שבזמנה פקד אותנו אסון ה-7 באוקטובר, ממשלה שמעלה בתפקידה להגן על שומרי החומות? שפתי הדלה לנוכח המציאות המטלטלת, האסונית, חייבה אותי להתלות בדברי ענקי הדור. חזרתי
מובילאיי אנושי ו"הסגברה". הדי בן עמר מנסה להתמודד עם כל המהמורות שבדרך יצאנו מבית החולים כרמל בחיפה. השעה הייתה שתיים בלילה, או בבוקר, וכשעלינו על כביש החוף בדרכנו ליד חנה, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים שאלה: "אתה
