שוש גרץ

בקיבוצים רבים פועלים ממלאי תפקידים, הנהלות וצוותים קהילתיים בתוך מציאות מתמשכת של מעברים בין שגרה לחירום ובין חירום לשגרה, כאשר חלק מהקיבוצים עדיין מצויים בשגרת חירום. סדנה חדשה, “מחזקים את העוגנים”, מציעה מרחב ממוקד

סיפורנו מתחיל בנגן כינור מתוסכל שהפך למורה לזמרה, ומסתיים בזמר חובב מתוסכל שהפך לסבא מומחה לשירי ערש לאחרונה התחלתי לשיר. עבור מי שהכיר אותי בילדות, בבית הספר היסודי, בבית הספר התיכון ובתנועת הצופים, זוהי

מוניה וייסמן (97) ממייסדי קיבוץ סער, זוכר את העיירה שבה גדל וגם את היום שבו החלו ההפגזות. אביו, אימו וסבתו מתו בתלאות הדרך והוא שרד עם אחותו. איכר גוי נתן לו עבודה ומזון, גם

מאיזה חלון רואים הכי טוב את זירת הפשע? סיפור של מישהי מבארי:  ״זה לא סיפור מורכב בכלל. יצאתי מהקיבוץ לטיול. ליד השער ראיתי בחור צעיר עם כובע טמבל ופאות. הוא ניגש אלי ושאל: סליחה,

הלכה לעולמה אפרת שלם מבית השיטה, כתבת "זמן קיבוץ" *תמונה ראשית: אפרת שלם. הייתה מעורבת ביוזמת המפגשים עם קיבוץ כפר עזה לאורך "הסבבים"  אפרת שלם נולדה בבית השיטה בחורף 1944 לטלילה ולשלם מזרחי, אחות בכורה

"מאותו בוקר שבו יצאנו מהחלון של הממ״ד אין לנו באמת בית". איתי שאבי מבארי, על היום הנורא ההוא ועל הימים שבאו אחריו ועל השאלה "האם תחזרו?", שנותרה עדיין ללא תשובה *תמונה ראשית: איתי שאבי. צילום פרטי