פסטיבל ימי ענף הזית, הוותיק והטוב בגליל, חזר בעוצמה רבה אחרי שנתיים ומציין שלושים שנה של מסורת, שלושים שנה של ארומה בימי המסיק, שלושים שנה של חיבורים אנושיים מרגשים בין תרבויות, משפחות ומבקרים מרחבי
בה הוענק "אות יקיר הארגון"- לחקלאים וחוקרים על תרומתם לקידום ענף הפירות במסגרת וועידת ארגון מגדלי הפירות בישראל, שהתכנסה לאחר שנתיים מאתגרות, לדיון בנושאים הקריטיים, הנמצאים בראש סדר היום של ענף הפירות והחקלאות בישראל,
צביקה ורפל מדבר על המצב ולא חוסך מילים קשות עד לפני שנתיים צביקה ורפל ואשתו דוריס ניהלו את הרפת המשפחתית הוותיקה שלהם במושב גבעת יואב. במהלך השנים, דוריס הייתה יותר דומיננטית בניהול כי צביקה
שיחה עם שושי רז, מנהלת רפת איילת השחר כבר שלושה עשורים ששושי רז עובדת בענף הרפת. היא בת 61, אמא וסבתא. כחברת קיבוץ תל קציר, וכבוגרת בית הספר החקלאי מאיר שפייה, אליו הגיעה בעקבות
מיכל מילגר1*, ד"ר ליאור רובינוביץ2, איציק אברבנאל3, ד"ר חיים ליבוביץ4, ד"ר שמואל גלילי5, יהל אפלבאום2 וד"ר אביב אשר2** 1תחום צאן, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון 2מכון המחקר מיגל/מו"פ צפון 3תחום גד"ש, שה"מ, משרד החקלאות
"יצאנו חבורה של 15 רפתנים ומנהלי רפתות (מרפתות קיבוציות גדולות מאוד ועד רפתות מושביות גדולות), וותיקים וצעירים בהזמנת חברת "פריון". ארגון הסיור בוצע ע"י חברת WWS האמריקאית (World Wide Sires), חברת הזרעה מהגדולות והחשובות
אשר נולד בשטרסבורג בצרפת וגדל בבלגיה. בגיל 18 אשר עלה לארץ במסגרת תכנית ההכשרה של תנועת בני עקיבא והגיע לקיבוץ לביא. כאשר נשאל איפה הוא רוצה לעבוד, ענה: "בכל מקום רק לא עם בעלי-חיים".
אומר ארז שמואל, מרכז הרפת בקיבוץ דפנה שפונה בתחילת המלחמה * שמואלי עם עוד שני עובדים והרבה מתנדבים המשיכו להפעיל את הרפת ולהוציא כל יום חלב לבית ישראל "לא נולדתי בדפנה, אני במקור מאופקים
