לא הכרתי אותם, אך היה לי ברור שהם שייכים למקום * יום שישי בצהרים, בית הקברות בנהלל *תמונה ראשית: סרן רעי בירן ז"ל. צילום מסך באתי לפקוד את קברי הורי, סבי וסבתותי בנהלל, במלאת
יערה קידר, היסטוריונית אופנה, מרצה ואוצרת תערוכות אופנה בעולם, מציגה בתערוכתה "גיבורות" את יצירתיות הנשים באחת התקופות החשוכות ביותר, בעת מלחמת העולם השנייה ואחריה * קידר, במקור מרמות השבים, מספרת כיצד רכשה את האהבה
מגשר הזיו, דרך "מנהטן דיי סקול" וארון התורה, חסמב"ה ומנהרת הזמן ההפרטה והמחאות שגררה ועד בית הכנסת החדש בקיבוץ. זכרונות מימים אחרים *תמונה ראשית: בית כנסת מסורתי ספרדי בגשר הזיו. צילום: דרו ג'רביס לכל אחד
אחרי שספר הביכורים שלה, "חג המשק", הצליח והפך לרב מכר שנתן קונטרה קלילה והומוריסטית לספרות המבכה את מכאובי הלינה המשותפת, שני הדר, בת החותרים, ניצבה בפני חובת ההוכחה של הספר השני. אלא ש"שדות גולדברג",
קסם של צבע וסיפור אהבה בארמון של מולי ברמת הכובש *תמונה ראשית: זה כל הקסם. הארמון מבפנים. צילום: באדיבות "הארמון של מולי" את פנינו מקבלת דמותה הססגונית של בעלת הארמון, הלא היא אופירה, באנרגיות
אחרי שנתיים בהם שהו עם חברי קהילת רעים בתל אביב, רעות קרפ וילדיה, שאביהם ובת זוגו נרצחו ב-7 באוקטובר, חוזרים לביתם בקיבוץ. "שום דבר שהיה עד הנקודה הזו הוא לא אותו דבר כיום" היא
על אף הגמישות והיצירתיות שגילתה התעשייה הקיבוצית שאפשרה את הפעלת המפעלים לאחר הפגיעה הקשה של 7 באוקטובר, חושש דגן ילין מקיבוץ צרעה, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, שהגלגל מתהפך ופורש את האיומים והאתגרים תמונה ראשית:
איך הבין הדי בן עמר שכבר לא יהיה לוחם קונג פו או צייר מקצועי ולמה זה בעצם ממש לא משנה? התשובה בסוף בתחילת שנות האלפיים יצאתי עם אבי, אז בן 87, לטיול שורשים במדינת
