המשימה של השמאל הציוני היא לבדל את עצמו, מצד אחד מן המרכז המתון, ומצד שני מהשמאל הלא-ציוני. מי המנהיג שיוביל את המהלך? יש לברך על הודעתה של מירב מיכאלי, בה הבהירה שלא תתמודד על
הביקורת שהשמאל מותח על הדרג המדיני והימין הקיצוני אינה יכולה לבוא במקום ביקורת עצמית בתגובה למאמר "'אני נולדתי לשלום שרק יגיע', לו יהי" שכתבה ענת מאור ("זמן קיבוץ" 14.12.23). הביקורת שהשמאל מותח על הדרג
האם יהיו בנו, התנועה הקיבוצית, העוז והמנהיגות לעמוד באתגר? אחד המאפיינים הבולטים של תולדות הציונות, הוא יכולתה לצאת מהקשים שבאסונות והחורבנות מחוזקת ונרתמת לתקומה. גל הפוגרומים בדרום מערב האימפריה הרוסית בשנים 1882-1881, המכונה "סופות
מי שיזמו את חוק הלאום ביקשו להצהיר כי הזכויות הלאומיות של בני העם היהודי גוברות על הזכויות הלאומיות של מיעוטים אחרים. מבחינת הדרוזים זו יריקה בפרצוף לאחרונה, בעקבות נפילתם של מספר חיילים דרוזיים בקרבות
ההרס, החורבן והמשבר שאליו נקלעו קיבוצי העוטף, מצריכה התגייסות של צעירים מבני הקיבוצים הנפגעים בשנת 2019 ובמסגרת שליחות מקצועית לאפיון פרויקט חקלאי ברואנדה נחשפתי למהלך שיקום מופלא שהגו, יזמו, הובילו ועדיין פעילים בו, קבוצת
לאחר הטבח של חמאס-דעאש איננו מדברים על שלום עכשווי אלא על בניית הסדרים מדיניים הדרגתיים עם הרשות הפלסטינית. תגובה למאמרו של יענקל'ה הלפרט, "הוזי השלום" ("זמן קיבוץ" 23.11.23) תמונה ראשית: ויויאן סילבר, בארי. נרצחה. צילום:
יש קווי דמיון מעטים בין הקרבות בגוש עציון בתש"ח לפוגרום ביישובי העוטף בשמחת תורה תשפ"ד, למרות שבשניהם הגנו חברי הקיבוצים על ביתם בחירוף נפש מאז הפוגרום הנורא בשמחת תורה תשפ"ד (7.10.2023), ביישובי עוטף ישראל
האם תושבי הדרום והצפון יכולים לסמוך על ממשלה שבזמנה פקד אותנו אסון ה-7 באוקטובר, ממשלה שמעלה בתפקידה להגן על שומרי החומות? שפתי הדלה לנוכח המציאות המטלטלת, האסונית, חייבה אותי להתלות בדברי ענקי הדור. חזרתי
הקיבוצים קיבלו מעמד שלא היה להם מאז קום המדינה האם תושבי העוטף יוכלו לחזור ליישוביהם ולבתיהם? זו שאלה שמתייחסת לשני היבטים מרכזיים. ההיבט הקהילתי בוחן האם נותרה קהילה לאחר ה-7 באוקטובר. בקיבוצים, הקהילות חוזרות
עבר יותר מחודש ימים ואנחנו ממשיכים לספור את המתים, לדאוג לחטופים ולבכות את הרס היישובים. אנחנו המומים מתאוות הרצח, מתעבים את הרוצחים ואת אספסוף הבוזזים שנלווה אליהם, ואיננו יכולים להשלים עם המחדל הנורא והבלחי
להביס את חמאס ולרדוף את אנשיו עד קץ הימים וגם ליצור קואליציה בין לאומית שתשקם את עזה, תפרז אותה, ותקים בה שלטון שפוי במהלך ימי המלחמה יצא לי לשמוע ברדיו אזרחית שדיברה בענייני השעה.
כמעט ושכחנו על מה רבנו אך לפני מספר שבועות ועל מה הנפנו דגלים והפגנו. השאלה היא אם האחדות הזאת תמשך גם אחרי המלחמה אירועי אסון ה-7 באוקטובר דחקו את הרפורמה המשפטית לפינה מרוחקת. אפשר,
התנועה הקיבוצית צריכה להתייצב בגאון ולפנות לחברי הקיבוצים של העוטף ולהגיד להם "חברים יקרים, מי מכם שלא יהיה מעוניין לכונן מחדש את ביתו בעוטף, אנחנו נעזור לו. נעזור לו לבנות בית במקום אחר" אני
כי את נפשי עדיין אינני יודע, אבל חשבון כלשהו דוחק בי להיעשות. צורך נפשי להתחיל לאסוף את קרעי המפה ולנסות להרכיב מהם דרך בטלוויזיה ובעיתון ההלם הראשוני המלווה בתיאורי הזוועות מתחיל לפנות מקום לניתוחים
החרדים צריכים להיות חלק אינטגרלי מצה"ל, נתניהו צריך לקחת אחריות ולהתפטר במהלך המלחמה, ולא צריך לזלזל בהפגנות במגידו. תובנות בעקבות ה-7 באוקטובר יום שבת ה -7 באוקטובר מוקדם בבוקר, אני צמוד לרדיו, שומע כיצד
המעמד הרעוע של התנועה הקיבוצית בציבור, הכוח הפוליטי שנשחק, האמונה בערכים הקיבוציים שנשחקה. על הנהגת התנועה, הנוכחית וזו שתבוא אחריה לסמן יעדים משותפים כדי לשנות את המציאות בקיבוצים, בתנועה ובמדינה לקראת בחירת מזכיר התנועה
בלעדי החילוניות לא הייתה קמה מדינת ישראל אז איך יתכן שהסדרה "חילוניות" העוסקת בנושא לא חקרה כלל את תורתם של מעצבי התרבות החילונית? לענת זלצר שלום וברכה, אני מניח שקיבלת הרבה דברי הערכה על
שלום מר אלוהים, סלח לי שאני פונה אליך ישירות. יש לי מספר שאלות שרציתי לשאול כבר מזמן אני פונה אליך כעת, לאחר שנוכחתי שלאחרונה גובר והולך מספרם של מי שמתיימרים לדבר בשמך, ומודיעים בראש
כדי שמערכת פוליטית תוכל להתמודד על השלטון ולהשיג תמיכה ציבורית רחבה דרושים חזון, מסלול מעשי למימושו ומנהיגות חזקה וכריזמטית. האם אנחנו באמת ערוכים ומוכנים להציע אלטרנטיבה שלטונית? המציאות הנוכחית בארץ מייצרת אינסוף פטפטת ודאגה
אי ההסכמה (או אי ההבנה) על מהותה של הדמוקרטיה, היא שמביאה כל אחד מהצדדים לטעון שהוא זה שמגן על הדמוקרטיה. אז מי באמת עושה את זה כמו שצריך? מתברר שוב ושוב שגם בגילנו המתקדם
אם מדינת ישראל תבטל את הגדרתה כמדינה יהודית – לא אראה בה מדינה שלי. לא אציית לחוקיה, לא אשלם לה מיסים. אך לא ארד מהארץ בהספד על אימי, לאחר פטירתה ב-1988, כתבתי: "הערך של
האם הממשלה הנוכחית תוסיף לשלוט? איך נמנע ממנה לחזור? המושג "דמוקרטיה מתגוננת" הוא ממשי וכתבתי עליו בעבר ב"זמן קיבוץ". בין השאר כתבתי שם ש"מדינת ישראל היא מקרה שונה וייחודי של דמוקרטיה מתגוננת. […] כאן
ראש הממשלה שהשיג את הסכמי אברהם הוא גם פוליטיקאי מושחת, סכסכן כרוני ומסית. האם הוא כשיר להמשיך להנהיג? הכותרת איננה מקורית. ראשיתה באמירה המיוחסת למלך לואי 14, שליטה האבסולוטי של צרפת. מאז, במהלך למעלה
מה הקשר בין חקר החלל ומצב כדור הארץ לתפיסה הסוציאל דמוקרטית? התפיסה הקפיטליסטית הקלאסית דוגלת בהפרטה מרבית – "יעסוק כל פרט במה שהוא בוחר/מעדיף, והתחרות החופשית תייעל ותיצור את שיווי המשקל הנחוץ לשקט חברתי".