מטרת מאמר זה היא להפיץ מידע על המזיק נוכח חשיבותו הכלכלית לגידולים רבים בארצנו ונוכח העובדה שפורסמו עליו עד כה רק חלקי מידע. אשתדל לכרוך כאן את כולם יחד לטובת הצורך בהכרת המזיק לכלל
סיור מקצועי באתר העבודה של חברת "צמח תערובות" מרחיב את הלב. חברה ישראלית שמציגה קו ייצור של מזונות לבעלי חיים, רושמת שנה אחר שנה נתוני גידול נאים וצופה קדימה אל עתיד גדול עוד יותר,
"המיכלים מלאים ב- 2000 מ"ק מים, בקוטר של כ- 20 מטר ובעומק של 9 מטרים שקועים באדמה. כל מתקן כזה ייצר עד 15,000 טונות סלמון כל שנה" מעשה בישראלי, יליד ירושלים בירת ישראל ללא
"זה הגידול היחיד במדינה שעבר כולו לגידול תחת בתי רשת. כל השתילים מקורם בתרביות רקמה, והם נקיים מגורמי מחלה" – מחקרי בננות במו"פ צפון ענף הבננות נחשב היצרני בחקלאות ישראל. משתרע על פני שלושה
נשים בחקלאות: נורית בן הגיא – מזה 40 שנה מנהלת מעבדת שירות שדה של צמח ניסיונות, מקבוצת צמח מפעלים אני נורית בן הגיא, גרה במעלה גמלא בגולן ויש לי שורשים מאוד עמוקים גם בעמק
מה אתם יודעים על צמח המורינגה? ממתי הוא מוכר לנו? יודעים היכן תועד השימוש הראשון בו? מה מפיקים ממנו ואיך כל זה קשור לקוצ'ין? באחד מימי חופשת חנוכה, לפני המבול הגדול של אמצע השבוע
פתיחת השוק לייבוא חופשי של ירקות קפואים – מסמר נוסף בארון הקבורה של החקלאות הישראלית מגדלי הירקות פנו לאחרונה לשרי החקלאות האוצר והכלכלה בקריאה לעצור את הניסיונות לפתוח את השוק לייבוא מסיבי של ירקות
להיות עם חופשי בארצנו כך כתב מחבר "התקווה" נפתלי הרץ אימבר. הוא לא כלל את החקלאים שהפכו עם השנים לשק אגרוף. החקלאות כיום במצב של גסיסה וחיסול. מ-45,000 חקלאים בגיל ממוצע של 40 בשנת
"ייחודו של הפרויקט הוא שהפאנלים הסולאריים לא באים על חשבון החקלאות, אלא שני הצדדים חיים בסינרגיה ומגיעים לתוצאות מיטביות" קבוצת דוראל, שפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת ותשתיות סביבתיות בארץ ובעולם, מציגה פתרון חדשני שמשלב חקלאות
משק הירש הוא משק לתפארת במושב לכיש. משק מגוון ומוצלח אותו מנהלים ומתפעלים יחד איתי הדר ואביו חיימק'ה. בכל פעם שאני צריכה "להשוויץ" בחקלאים מסורים, רציניים עם תרבות חקלאית משובחת אני מזכירה אותם. במשק
צמחים חסכוניים במים גם עמידים להשקייה, בכתבה הקודמת דיברו על צמחים משביחי מים, "צמחים משביחי מים תפקידם להעביר חמצן מהאוויר לתוך בית השורשים בתוספת חומרים שונים, ומכאן הם מייצרים בית גידול מושלם למגוון גדול
לאחרונה פרסמה מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב פניה לציבור, בבקשה להשמיע את עמדתו בדבר הכוונה לקבוע את "כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), תשפ"א-2020" – לעניין הקצאת מים למטרות חקלאות וטבע לשנת רישוי 2021.
"החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו" שעוסק רובו ככולו באיכות התוצרת החקלאית של השוק המקומי. חוק זה אמור היה להיות אחיו התאום של "החוק לייצוא הצמח ושיווקו" שעיקר עיסוקו הוא באיכות התוצרת המיועדת לייצוא.
שלמה מייזליץ, אחד מוותיקי הפלחים בנגב, הוא סיפור מיוחד. לא בן קיבוץ שירש את אהבת החקלאות מבית אבא. שלמה הוא סיפור שונה לחלוטין. שלמה נולד בארגנטינה לפני 75 שנים. הוריו שלחו אותו לארץ לאחר בר
"אני מעסיק עשרה תאילנדים במשק החקלאי שלי. משלם להם משכורת כל עשרה בחודש. דואג להם למזון ומגורים ומה אני מקבל בתמורה? זלזול מוחלט בעבודה. הידרדרות בתפקוד שלהם. אין משמעת. צוחקים לי בפנים. אני מרגיש
חקלאי ישראל מימשו את זכותם ובחרו בנציגיהם במועצת הצמחים לארבע השנים הבאות. 37 קלפיות הוצבו באתרים שונים מהישובים הדרוזיים ברמת הגולן ועד הערבה הדרומית. יושבת ראש ועדת הבחירות, שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס שרה
במאמר הקודם (שני במספר) הוזכר כי השימוש בפלסטיק בחקלאות רחב וגדל כל שנה. פלסטיק הינו מרכיב מרכזי בצינורות השקיה, מגשי שתילה, עציצים, חיפוי קרקע, חיפוי צמחים, כיסוי בתי צמיחה, אביזרים שונים, כלים, מכלי אחסון,
גרשון קורנשטיין ממושב נווה ירק שבשרון, הוא מושבניק אמיתי, איש אדמה, חקלאי, במלוא מובן המילה. גרשון כבר חצה את גיל 70 אך שגרת יומו לא השתנתה הרבה מלפני 50 שנים. שיטוט אקראי בשבילי העפר
פריצת דרך במחקר של חברת האגריטק AgroCulture לייצור שתילי אבוקדו בשיטה חדשנית ומהירה הביקוש לפרי האבוקדו הולך ומתרחב, אך המשתלות בארץ ובעולם נותרו ללא שתילי אבוקדו מובחרים בשל שיטת ריבוי שתילים בעייתית. את הפתרון
אורי פייפר היה המומחה מספר 1 של מינהל המחקר החקלאי למדידות אלקטרוניות. בתחום הזה הוא האיש שביצע מהפך של ממש בשיטת המדידה. דוגמא: כח של טרקטור בעת ביצוע חריש. תרם תרומה חשובה לקידום אמצעי
מרים וון-טיין כותבת: נולדתי בשנת 1950 בעיר חיפה. בהיותי בת 14 נסענו אני ומשפחתי בימי הקיץ למושב לימן לבקר קרובים שעלו לארץ יחד עם הורי מפולין. שם פגשתי את עולם החקלאות, את הנוער במושב
ההנהלה החדשה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (מאז כניסת השר אלון שוסטר ב-17 במאי) יוזמת מהפכה של ממש בסימון ארץ המקור של תוצרת חקלאית טרייה ופנתה לעשרים ושבע רשתות שיווק לשתף פעולה; משתפת את משרד
התעלומה שליוותה אותנו בחודשים האחרונים באה על פתרונה. כן גידלו אורז בימת החולה, אחרי הייבוש. הפתרון נמצא אצל החקלאי אבנר קוזוינר במושבה ראש פינה. במסגרת בסוף הכתבה הוספנו מכתב למערכת המעיד על ניסיון גידול
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "החקלאות הישראלית המפוארת היא הצלחה עולמית, ומדינות רבות מגיעות ללמוד מאיתנו כיצד אנחנו מצליחים לפתח חקלאות ישראלית מתקדמת בתנאי מדבר. על מנת להשאיר את הענף בחוד החנית העולמי