גיל פלוטקין חקלאי ויזם, דור שלישי למייסדים הממציא עצמו מחדש כל הזמן, מגדיר את עצמו באופן מקורי כ"נביא לדעת" את העתיד הצפוי ובהחלט לא ברור של החקלאות, ואם לא נביא אז לפחות חוזה מטבעות זרים, והכי הכי מהמר. גיל קורא לעצמו מהמר, "מאחר
קצת אחרי ראש פינה וחצור הגלילית, דרך כביש כפרי עם נוף עוצר נשימה, על גבעה יפה המשקיפה על הרי רמות נפתלי, ממוקמת חוות ואדי ינשוף – חוות פרמקלצ'ר ויער מאכל, אותה מפעילה טל סבן בן סירא (59), בעלה דניאל ובנה שם. אני מגיע למבנה חקלאי
עמק יזרעאל מייצג בתרבות ובהיסטוריה הלאומית של ישראל את ערש ההתיישבות הציונית השיתופית, ולכן אין זה מפתיע שכבר בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמה בעמק אל"צ – אגודה שיתופית חקלאית שתכליתה לעבד ולקצור ביעילות את גידולי השדה במספר
בגיל גבורות ממשיך האלוף (במיל') אורי אור, תושב מושב חופית, להיות פעיל מאוד. הוא מכהן כיו"ר המועצה לשימור אתרים בהתנדבות ורץ בקבוצות ריצה של גמלא ורמות, למרות שכל המשתתפים צעירים ממנו בהרבה. בזכרון הלאומי תמיד יזכר כמח"ט השריון
גסטון פוקרסה עירוני שנולד בארגנטינה, עלה ארצה עם הוריו ובהמשך בחר בחקלאות. "החקלאות האורגנית בנויה על ערבות הדדית ביני כמגדל והלקוח," אומר פוקרסה שהוא חקלאי, איש עסקים וגם ציוני נלהב – שילוב די נדיר במקומותינו גסטון פוקרסה הוא בחור בשנות הארבעים
עסקי גידול זיתים, והפקתם לשמן זית מקובלת ומוכרת במושבים רבים. אראלה ואבנר אשד מוותיקי מושב מגשימים, בחרו בעוד מועד לעסוק בתחום זה, אך החידוש מבחינתם הינה העובדה שקבעו, שזה יהיה עיסוקם בשנות הפנסיה שלהם. כל השנים המשיכו להתגורר במושב (פרט לשנתיים שהיו בארה"ב תקופת השהות בארה"ב, בשליחות עבודתו
יערה סולימני, עובדת סוציאלית ממושב כנף, עבדה שנים רבות ביחידה למתבגרים, במניעת התנהגויות סיכון בקרב בני נוער, במועצה האזורית גולן. גם רעיה בן נעים, ממושב מיצר, עבדה שנים במועצה בליווי יישובים בתחום החינוך הבלתי פורמלי. איכשהו יצא
אם לפני עשור היה ניתן ב-2,000 שקלים לחודש לגור בדירת שני חדרים במושב ולהנות מדירת קרקע עם גינה ופרטיות ואיכות חיים, הרי שכיום ב-2,000 שקלים לא תמצאו אפילו דירת חדר במושב סטנדרטי, שאינו מרוחק יותר מ-30 קילומטרים ממרכזי ערים גדולות. תשתיות מפותחות, כבישים מהירים, מרכזים מסחריים, כמו גם
כרם פרימו, בת 16 ממושב אודים, עשתה היסטוריה ובאוגוסט האחרון זכתה באליפות אירופה בג'ודו לקדטים וקדטיות 2021! כרם ניצחה חמישה קרבות בפחות משלוש דקות במצטבר. חודש קודם לכן היא ניצחה בתחרות אירופה הפתוחה בבוקרשט רומניה. בזכותה של כרם כל ספורטאי הג'ודו באירופה מכירים
"למדתי שמאחוריי כל ביטוי אלים של כעס קיימת תחושה קשה של האדם, שלא רואים אותו ולא מקשיבים לו. למדתי שכעס הוא חלק מהחיים אבל יש דרכים לתת להם ביטוי והם מיטיבות," אומר צחי הררי,
כביש 10 הכביש שלאורך גבולה הדרום מערבי של ישראל, בין הנגב לסיני, הוא אחד מהכבישים היפים בארץ, אך למרבה הצער סגור ברוב ימות השנה. השנה באופן חריג ייפתח הכביש למבקרים הן בראש השנה והן בחג הסוכות.
בגינוסר הובילה עם מירוות עיסא, אמנית פסיפס בינלאומית, פרויקט משותף לסטודנטים ערבים ויהודים. בבית הגפן בחיפה יצרה קבוצת נשים יהודיות וערביות פסיפס מרהיב על העיר חיפה וב-2019 הובילה פרויקט של נשים ובני נוער מכעבייה ומאלון הגליל בנחל ציפורי דליה גרוסמן אמנית פסיפס
ארבעה עשורים מחכים תושבי הצפון להרחבת כביש 65, בקטע שבין עפולה לצומת גולני – כביש מהיר בעל נתיב אחד לכל צד, עליו נוסעים כ-30 אלף כלי רכב ביום, שכבר גבה עשרות קורבנות ואלפי פצועים בתאונות דרכים.
עופר עטר בן 48 מושב אביטל נשוי, אב ל-4 בעל ומנכ"ל עטרה ושוקיט מה דעתי על הרפורמה המוצעת? "יש מיתוס שצריך להפריך אותו: היבוא לא באמת תורם להורדת המחירים. הרפורמה זה צעד אחרון. הצעד הראשון הוא לבחון איזו תשתית תמיכה
אילנה יוגב, חיה עם משפחתה במשק שהקימו הוריה. במרוצת השנים אילנה עסקה בחינוך ותרבות במועצה האזורית באר טוביה ובתנועת המושבים, בדגש על פיתוח קהילתי בעזרת התרבות המקומית. תוך כדי התמודדות עם מצב רפואי מאתגר החליטה המשפחה להמשיך לפתח את
עדינה בר-אל שמעה מפיה על תחושת השליחות של מקצוע זה, ועל המהפך שהביאה הקורונה לחיינו מיטל יסעור בית-אור נולדה בשנת 1976 בראשון-לציון להוריה שרה'לה ז"ל, שהיתה מתכנתת מחשבים במכון וייצמן למדע ברחובות; ואביה אברהם יבדל"א, שהיה רב חובל ועסק בהובלה
זהר טל ענבר הנותנת ביטוי ביצירותיה למציאות הישראלית הקשה, הוא סיפור מרתק. זוהר נולדה לאבא גרמני, שערק מהצבא הגרמני לאחר שמצא בו עוד יסודות נאציים – הגיע ארצה, הצטרף לקיבוץ, שינה את שמו לבן טל – וברבות השנים הפך
השריפה הגדולה שאיימה לכלות בשבוע שעבר שישה מושבים ובית חולים בהרי ירושלים לא הכתה ביום בהיר. התופעה חוזרת כמעט מידי שנה, לרוב בממדים מצומצמים, אולם במאי 2019 שרפו הלהבות את כל מושב מבוא מודיעים.
אלישע רובינוף מתימורים הינו אמן יוצר ומורה ל"חריטה בעץ". ידי זהב, כישרון, מקצועיות ואישיות מיוחדת ממגנטים אליו כ-120 תלמידים. דווקא בתקופת הקורונה נוספו לו תלמידים חדשים מכל רחבי הארץ וכולם מתנקזים לחדר "הסדנה" – הממוקם במרתף בית העץ אותו בנה במו ידיו להגיע לבית העץ של אלישע רובינוף מושב תימורים, דווקא בימים אלו, זה משהו שמעורר שאלות ותהיות רבות: האם בתי עץ
לפני כשנתיים נפתחה מרפאה להתמודדות עם הפרעות אכילה בגני הדר. בשונה ממרפאות המתמודדות עם נושא זה במגזר הציבורי, פרופ' מוריה גולן מובילה קו חשיבה אחר לאופן ההתמודדות עם מחלה זו, אצל הנערות והנערים הסובלות
בעקבות פטירתו של המורה יעקב מתתיה מאבן ספיר בשבוע שעבר, אנחנו מפרסמים שוב את הטור שכתבה בו אודותיו דפנה מאור, ממושב רמות בשנת 2013 ב"קו למושב". יעקב היה מורה ומחנך בכפר זכריה, ראש פינה
ב-1954 הגיעו נבטים 26 משפחות מקוצ'ין בהודו וברבות השנים הפכו את המושב לפנינה זוהרת. את מורשתם בקוצ'ין החליטו כבר אז להנציח ולשמר במרכז למורשת קוצ'ין – רעיון שהפך למציאות רק בתחילת שנות ה-90'. לכאורה פרויקט לא כלכלי, אבל ההתמדה והרצון לשמר
הגענו, בן-זוגי ואני, למושב נבטים שנמצא בנגב הצפוני, כשמונה קילומטר מזרחית לבאר-שבע. נסענו בכביש הכניסה ואני הבטתי סביבי. ראיתי בתים קטנים בצבע בהיר וחצרות מסודרות. לכאורה כמו בכל מושב. אבל אני חשתי מין תחושה
את הבקרים של ימי שישי בחצי השנה האחרונה מתחילה עדי רוזן, יזמית בעלת מספר עסקים ותושבת נתיב העשרה, בחנייה שמול השוק של נתיבות. לאט לאט מתאספים ומגיעים מכל רחבי הארץ האנשים שהסתקרנו, ברי המזל
