לאחרונה רוב עסקאות מכר נחלות ומשקי עזר המבוצעות במשרדנו הינן "עסקאות נטו". מדובר בעסקה בה מוכר הנחלהאו משק העזר מגדיר את הסכום שהוא מעוניין שיוותר בידו וכל תשלומי החובה החלים עליו על פי דין
במובן הכללי, גם אני תומכת בתיחום של גבולות משך הזמן שמוקדשים להליכי ההסדרים המשפחתיים. אבל, יש מקומות שבהם הצבת הדד־ליין לא רק שאינה תורמת לתהליך, היא אף עשויה להזיק לו או להאריך את משכו
ההורים בוחרים ב"בן הממשיך" עוד בחייהם, בין היתר, נוכח יחסי האמון שבין הבן להוריו. בבחירת הבן הממשיך ניתנת למעשה לבן הממשיך הזכות לבנות את ביתו בחצר הוריו ולרוב גם לטפל במשק המשפחתי על כל
האם יכול ההורה הכשיר לקבל החלטה באופן עצמאי על מינוי "בן ממשיך" או על העברת המשק במתנה לאחד מילדיו, כאשר בן או בת זוגו אינם כשירים? גלעד שרגא, עורך דין ונוטוריון אפוטרופוס מינוי בן
מפתיע עד כמה הדברים שהוסכמו בעל פה או אפילו נחתמו באמצעות מסמך בנקודת זמן אחת, עשויים להרחיק את המעורבים מכוונתם המקורית ככל שהזמן חולף יש לי חברה שמדביקה את הביטוי "לעת עתה" לכל הכרזה
בפסק דין חסר תקדים אישר בשבוע שעבר כב' בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו בוטלו זכויותיהם של בעלי נחלות בנחלתם במושב כפר טרומן והם נדרשו להשיב את הנחלות לרמ"י
לפעמים הייתי שמחה לו הייתה לי מכונת מסע בזמן, שאליה יכולתי להזמין אנשים לנסיעה ולביקור קצר בעתיד – בעוד חמש או עשר שנים, רק כדי שיוכלו להתפקח מדעתם הנוקשה באותה נקודת זמן. אין ספק
כמשפחה אנחנו נוטים לחשוב על עצמנו כיחידה מגובשת, אבל במציאות לא פעם האינטרסים של בני המשפחה מתנגשים. וכך, כשבאים לקבל החלטה מכרעת וחשובה על עתיד המשק והנחלה – אין הסכמה בין הצדדים. לעתים, בני
חסרונה של הצוואה – הורשת נחלה לפי רצון הבטחת ההורים כי אחד מבניהם ירש את המשק מכח צוואה, והכנת צואה שכזו הניתנת בידי אותו הבן, אינה יוצרת "התחייבות מחייבת" מצד ההורים ולא מקנה בטחון
כל אחד מאתנו הופתע בחייו כששמע שזוג חברים שלו החליט להתגרש. הקושי הכרוך בפרידה שכזאת מלווה את המעגל המשפחתי הקרוב, אך משפיע גם על מעגלי החברים סביב בני הזוג. זה גרם לי להיזכר במשפט
אחרי שנטשנו בחוסר ברירה את הזירה המשפחתית הזו למשך שנה ארוכה, נפרדנו מארוחות השבת והחגים, אירועים, שמחות או טיול רב משתתפים – מסתמנת חזרה כלשהי לשגרה. יש את אלו שמייחלים לחזרה לימי השגרה ויש
החוק אינו מחייב הורים לדון עם ילדיהם על צורת חלוקת הירושה ואין עוררין על כך שהם "בעלי המאה" מבחינה משפטית. לכן המנדט המלא להחליט מה הולך למי מהילדים שלהם נמצא בידיהם. מניסיוני ארוך השנים,
לא יכולתי שלא לשאול שאלות שמשתמעות מתוך המעגליות הכאובה הזו: האם עיבוד האדמה הוא באמת ובתמים יסוד המשפחה? האם בכל מחיר חייבת השושלת הזו להמשיך באותה דרך? והיכן נמצא קו הסיום שיכריע ויגרום להם
נדיר אומנם להיתקל במשפחות שמאמצות ילדים, אבל מספיק לפגוש רק אחת, על מנת שהנושא יטביע את חותמו לזמן רב. בשבועות האחרונים נושא האימוץ מסתובב סביבי ומופיע ממספר כיוונים, וגורם לי לחשוב על הדילמות המורכבות
בהמשך לפנייתה של תנועת המושבים למשרד החקלאות בעניין הקמת מבנים סגורים (מבני Indoor) לגידול קנאביס בשטחים חקלאיים, התקיימה פגישה בנושא בהשתתפות עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל התנועה, ועו"ד מיכל בוסל, מנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות,
"חשבתי שהמבול כבר מאחורינו," פתחה בכעס מאופק נאווה את שיחת הטלפון שלה אליי, והתכוונה לקרע החדש שנוצר בינה ובין אחותה. "אבל אז היא הייתה צריכה לשלוף עוד ארנבת מהכובע, וזה החזיר אותנו לנקודת ההתחלה",
אני יודעת שאתם אוחזים בעיתון של אחרי יום כיפור, אבל אני כותבת את הטור עוד לפניו ואני מלאת מחשבות וחששות, איך ייראה יום כיפור הזה עם הסגר וכל ההנחיות. הקשבתי לתפילה שנקראת הווידוי הגדול
למרות נהלי רשות מקרקעי ישראל, לפיהם לא ניתן לרשום משק על שם שני אחים ורישום המשק יהא על שם אח אחד בלבד, נפסק כי המשק נרכש על ידי שני האחים במשותף בשנת 2007 נרכש
תקופת החגים היא זמן נהדר לעצור את מרוץ החיים; ולהתבונן לאחור על מה שהיה, להביט מסביב ולראות את מה שמתחולל כאן ועכשיו ולחשוב מחשבות בנוגע לעתיד – והשנה אף סדרו לנו סגר להרהורים. אז
הסכם מכר בוצע בניגוד לחוק ההתיישבות ובוטל לאחר 25 שנים בשל היותו בלתי חוקי. הרוכשים שנדרשו להתפנות קיבלו החזר עבור התמורה ששילמו ועבור השקעתם במקרקעין חוק ההתיישבות, במסגרת הסכם המשבצת, אגודת מושב בית הלל
מאבקי הירושה בסיפורי התנ"ך בראש השנה נקרא בקריאת התורה את סיפור לידתו של יצחק וגירושו של ישמעאל, בהתאם לדרישת שרה, אמו של יצחק: "וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר
בסופו של דבר, מה שמתועד הופך להיות המתווה המשפחתי. בהסכם אולי לא נכתיב את כללי ההתנהלות עם מצרכי המזון שבמזווה, או מי רשאי לקפוץ על הטרמפולינה שקנה הבן שמתגורר במשק, אבל ההסכם הוא הצהרה
אין סיכוי שהלול יעבור לידיים זרות! לעתים אנחנו כל כך בטוחים בהחלטה – אין סיכוי שמשהו אחר יתקיים, ויש אמירות חריפות יותר שמדגישות עוד יותר את ההחלטיות, כמו; "ייהרג ובל יעבור" . יש אנשים
האם בן שמתגורר עם אימו בחלק האחרון של חיה, הוא הצהרת אהבה שצריכה להעיב או לבטל את אהבתם של שאר הילדים, שעזבו את הבית כדי להקים משפחה? חלקות הנחלה: "את כל מה שיש לי