על מי חלה האחריות כאשר נושאי משרה בקיבוץ מעבירים החלטות לידי האסיפה? אילו חובות חלות על ההנהלה לפני העברת ההחלטה לאסיפה? החברים שואלים, המדור משיב החברים שואלים: על אחריותם של נושאי משרה בקיבוץ שמענו
חבר יסעור תבע מאות אלפי שקלים בטענה שפוטר שלא כדין ולא שולמו לא זכויותיו. מה פסק הבורר? חבר יסעור שימש בתפקידים שונים בקיבוץ משנת 1990, ובהם תפקידי ניהול, עד להפסקת העסקתו בשנת 2017. בשנת
"כללי השיוך מדברים בעד עצמם ואינם זקוקים לפרשנות יצירתית" קבע השופט שטיין. הדיון בכך "נערך מעבר לנדרש" לאחרונה, פסק בית המשפט העליון בעניין כללי השיוך בקיבוץ נאות מרדכי. בית המשפט (השופט אלכס שטיין, בהסכמת
בית המשפט קבע כי רשומות הקיבוץ הם ראייה לגבי יתרת ימי החופשה של החבר ועליו חובת ההוכחה אם נפלה ברישומים טעות פדיון ימי חופשה שתי חברות קיבוץ כפר הנשיא הועסקו כעוֹבְדוֹת-פְּנִים בקיבוצן בשנים 2002
בורר פסק כי ניתן להעביר עודף פנסיוני של חבר שהיה עובד חוץ, ולהשלים בעזרתו את הקצבה הפנסיונית המגיעה לבת זוגו, חברת הקיבוץ שני בני זוג, חברי קיבוץ, יצאו לגימלאות. בת הזוג, בדומה לחברים אחרים
נדחה ערעורם של קיבוצים בגליל העליון על חיובם בהיטל השבחה לפי החלטה 751. המשמעות: חברי קיבוצים ישלמו יותר. מסע משפטי. הסבר וביקורת האם מצפון נפתחה הרעה? "יוזמה מקומית", כך נדמה, מצד הוועדה המקומית לתכנון ובניה
בתקופת הקורונה, הייתה הרשאה זמנית של רשמת האגודות השיתופיות לאפשר קיום אסיפת חברים (שיחת קיבוץ) באמצעות Teams/Zoom בלבד, וללא חובת התכנסות פיזית. האם הוראה זו עדיין בתוקף? אכן ההוראה בתוקף. באופן מעניין ההנחיה הראשונה
מה ההבדל בין "פרשנות" של החלטות אסיפה ובין "שינוי" שלהן? שאלה: האם למזכירות או ועדה, יש סמכות לשנות, לתקן, לפרש, להוסיף, לגרוע סעיף כלשהו בתקנון שהוחלט עליו באסיפת החברים? במונח "תקנון" כוונתי באופן גורף
האישה הגיעה לקיבוץ לפני למעלה מ-40 שנה בעקבות בנה (שבינתיים עזב), הקיבוץ טען כי אין דין "הורה של חבר" כדין "חבר", גם אם הוא רשום בפנקס החברים תושבת שער הגולן (היא – התובעת), ילידת
בית המשפט: מודל שינוי לתקופת ניסיון טעון אישור ברוב מיוחס. וגם פרק חובה במשפטים: האם ניתן לקבל צו מניעה זמני כשלא נגרם נזק לתובע קיבוץ שיתופי עם החלטות של מתחדש בשדות ים, שלפי תקנונו הוא
האם ישתכנע בית המשפט כי 182 החברים שהצביעו כנגדם עברו "שטיפת מוח"? תקציר הפרק הקודם בני זוג שטענו כנגד הליכי הקבלה והקליטה שלהם בקיבוץ אושה, ביקשו מבית המשפט המחוזי בחיפה לחייב את הקיבוץ לקבלם
בית המשפט המחוזי בנצרת פסק מתי הסכם בין חבר לקיבוץ תקף גם אם הוא סותר את התקנון, והבהיר מחלוקת לגבי סעיף הבוררות בתקנון מחלוקת בין קיבוץ לחבר הובילה לפניית החבר לבית המשפט המחוזי בנצרת
מחלוקת בין יורשים של שני בתי אב בבית קמה לבין הקיבוץ בדבר זכאותם לשיוך דירות הגיעה לפתחה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). במענה נקטה הרשות עמדה עקרונית שנויה במחלוקת באשר למועד הקובע לשיוך דירות.
חבר שהתגורר כ-20 שנה מחוץ לקיבוץ, תבע פיצוי בגין ביטול זכאותו לשיוך דירה. המחלוקת הובאה בפני בוררת חבר קיבוץ ש"התעקש" שלא לחזור ולגור בפועל בקיבוצו, ואף מסר "הודעת עזיבה" לקיבוץ, "הפסיד" את זכאותו לשיוך
אינטרסים מנוגדים: פירוק שיתוף בדירת המגורים בקיבוץ מול טובת הילדים הקטינים גירושין בקיבוץ המתחדש ופירוק השיתוף בבית המגורים "המשויך" לצד קביעת מקום המגורים של הילדים הקטינים מציב אתגר לבית המשפט שמחפש דרך "לפירוק השיתוף'"
הקיבוץ הפקיד כספים בקרן השתלמות בשם חברת הקיבוץ שנפטרה. למי שייכים הכספים, ליורשת או לקיבוץ? בית המשפט הכריע על שמה של חברת קיבוץ יזרעאל שהלכה לעולמה הייתה קרן השתלמות שהקיבוץ פתח עבורה, כחלק מהסדרים
טיפול מסור אינו מהווה בהכרח השפעה בלתי הוגנת אסורה על מי שרוצה לערוך צוואה לטובת המטפל חבר קיבוץ ערך צוואה, עליה חתם בפני שני עדים, בה ציווה את רכושו: "כספים בבנקים", "דירה בקיבוץ או
חייל משוחרר, בן 24, עבד כרפתן ברפת מעוז חיים. הוא סיפר כי "ביום התאונה, לאחר שהכניס קבוצת פרות למכון החליבה, ירד במדרגות שיורדות מהמשטח העליון בפתח המכון". הוא נעל מגפיים ש"החליקו על צואת הפרות
בלא מעט קיבוצים קיים נוהל ביקורת פנימי ולפיו ועדת הביקורת היא גוף עצמאי, ולכן לכאורה בסמכותה למנות מבקר ובסמכותה גם להעבירו מתפקידו. איך זה יכול להתנגש עם "תקנון הביקורת" הפנימי בקיבוץ? ומה עושים במקרה
"הַסִּיכּוּי הַלִּכְאוֹרִי" שבית המשפט יתערב בהחלטת ועדת הקבלה או ועד ההנהלה של קיבוץ אושה שלא המליצו על קליטת בני זוג ויורה על קליטתם לחברות, מבלי שהאספה דנה בכך, הוא נמוך ביותר. אמר השופט שמואל
במסגרת הליכי "פשיטת רגל' או "חדלות פירעון" לאדם שנקלע לחובות שאינו יכול לשלמם, נקבעת לחייב תכנית פירעון. זו מעין "תכנית עסקית", שנועדה לאפשר לחייב שנקט הליכי פשיטת רגל לפרוע את חובותיו לאורך זמן, בחלקם
איך הפך מגרש בו זכתה חברת קיבוץ לוויכוח נדל"ני? ומה פסק בית המשפט בתביעה של גבר לזכויות במגרש של חוֹתַנְתּוֹ-לשעבר? בני זוג שנפרדו הגיעו לאולמו של השופט רן ארנון, בבית המשפט לענייני משפחה בקריית
באוגוסט 2021 קיבלה השופטת תמר שרון נתנאל, מבית המשפט לעניינים מינהלים בחיפה, את עמדת המדינה לפיה יש לאזן את זכות הגישה לנחל האסי עם זכויות ניר דוד, ועל המדינה להסדיר זאת. בנוסף, השופטת התייחסה
בן קיבוץ יפעת (הוא – התובע) שב לקיבוצו לאחר שירותו הצבאי, התקבל לחברות, ויצא בהמשך ללימודים. לאחר שסיים שנת מכינה ועוד שלוש שנות לימוד נודע לו שהקיבוץ חדל לשלם שכר לימוד עבורו, כך שנמנע
