מאבקם של בני-זוג להתקבל לחברות בקיבוץ אושה ולקבל מגרש בהנחה -פרק ב'

האם ישתכנע בית המשפט כי 182 החברים שהצביעו כנגדם עברו "שטיפת מוח"? 

תקציר הפרק הקודם 

בני זוג שטענו כנגד הליכי הקבלה והקליטה שלהם בקיבוץ אושה, ביקשו מבית המשפט המחוזי בחיפה לחייב את הקיבוץ לקבלם לקיבוץ "ללא הליך קבלה באסיפה", שכן לשיטתם, מקום בו לא מתנהל "הליך קבלה ראוי", אין מקום ל"הליך סרק של קיום אסיפה". הם סיפרו כי הקיבוץ ביקש ל"השחיר" את אישיותם, ומסר להם שועדת הקבלה לא תמליץ על קליטתם. עוד הם ביקשו "לשריין" עבורם מגרש מבין המגרשים שהוקצו לבנייה למועמדים לקבלה לחברות.   

אושה, באמצעות עורכי הדין יואב שימשי וספיר חזן (שלמה כהן ושות'), הכחישו את הטענה כי בעלי התפקידים בקיבוץ "הכשילו במכוון" את קבלת בני הזוג לחברות וטענו כי "הרשות היחידה המוסמכת להכריע בקבלתם לחברות בקיבוץ היא האסיפה הכללית".  

השופט שמואל מנדלבום, אמר שהגם חששם של בני הזוג "שמדובר במשחק מכור", אין לעקוף את ההליך של הצבעה באסיפה, ופסק על עריכת אסיפה שבסיומה תתקיים הצבעה בדבר קבלת בני הזוג לחברות. בנוסף, הורה השופט על הקפאת מגרש דו משפחתי אחד (מתוך 10 מגרשים דו משפחתיים שעמדו להקצאה) עד לאחר ההחלטה באסיפה (כפי שפורסם ב"זמן קיבוץ" משפט חברים, מתאריך 24/3/22). 

182 מתנגדים מול 17 תומכים 

האסיפה התקיימה. בקשת בני הזוג להתקבל לחברות נדחתה ברוב של 182 כנגד 17. הם מיהרו לשוב לבית המשפט ותארו שהליך הדיון וההצבעה בעניינם היה "בזוי, פסול, מבויים ונוראי".  

לדבריהם, לאחר שהם נשאו דברים באסיפה, נציגי הקיבוץ אמרו כנגדם "דברים מכפישים", מתוך "מסמך הכפשות" שהוקרא באופן נלעג ומבזה. בני הזוג שילבו בטיעוניהם "תיאורי צבע רבים" באשר ל"פעולות שנועדו להכפישם וליצור רושם קשה כלפיהם", באסיפה ואף קודם לה. הם טענו כנגד נציגי הקיבוץ ש"ערכו שטיפת מוח" לחברי הקיבוץ.  

התביעה הנוכחית, הבן הפעוט והמגרש "בהנחה" 

בשלב זה, בני הזוג, באמצעות עו"ד ארז סרי (בן הזוג), ביקשו מבית המשפט "לקבוע כי החלטת האסיפה בטלה" ולהאריך את תוקף "הקפאת המגרש" בעניינם עד לסיום ההליך המשפטי. עוד ביקשו להוציא צו שימנע מהקיבוץ להוציא את בנם הפעוט (בן 4) ממערכת החינוך בקיבוץ, וסיפרו שילדיהם מתחנכים במערכת כבר 20 שנה.  

הקיבוץ התרעם כנגד הטיעון שהציג את החברים שהתנגדו לקבלת בני הזוג, "כחיילים של נציגי הקיבוץ" ואת "התנהלות הקיבוץ כעולם תחתון". הקיבוץ תהה מה פסול מצאו בני הזוג בכך שחברי קיבוץ ביקשו מהם במהלך האסיפה הבהרות שונות, ומצא בכך חיזוק לעמדתו "עד כמה הם אינם מתאימים להיות חברים בקיבוץ". הקיבוץ התנגד להמשך "הקפאת המגרש" ואמר שהדבר מונע ממנו "לקבל החזר עלויות תשתית בכדי חצי מיליון שקלים".  

אשר להוצאת הבן ממערכת החינוך, הסביר הקיבוץ שאין מדובר בהחלטה אישית כנגד בני הזוג, אלא "בהחלטה רוחבית לא לקבל 'ילדי חוץ' לגן שאליו בנם של בני הזוג אמור היה להצטרף בשנה הבאה. הקיבוץ ציין שבחוזה עם בני הזוג (שתוקפו לשנה אחת), נכללת הבהרה שהקיבוץ אינו מחויב לקלוט את הבן, בכל שנה מחדש, למסגרות החינוכיות שלו. 

עוד התברר כי בסבב הקליטה הנוכחי אלה שיקבלו את המגרשים המוצעים "יזכו" בהנחה של  33 אחוז מדמי החכירה שיהיה לשלם עבורם, ומכאן גם טענת בני הזוג בדבר הנזק הכספי שייגרם להם אם לא "יוקפא" עבורם מגרש כבר עתה.  

סיכויים נמוכים להצליח בתביעה 

בשלב זה של ההליך בבית המשפט שדן בסעדים זמניים, בית המשפט אינו פוסק "קביעות מוחלטות בנוגע להתנהלות האסיפה ותוצאות ההצבעה, אך הוא כן בוחן את סיכויי התביעה ואת הנזקים שייגרמו לצדדים, אם לא יינתנו צווי המניעה המבוקשים.  

"התערבות בהחלטות אגודה בקבלת חברים לשורותיה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד", חזר וציטט השופט את פסיקת בית המשפט העליון, וציין כי נמוכים סיכויי בני הזוג לשכנע שזהו אחד המקרים המצדיקים כי בית המשפט יכפה על הקיבוץ את קבלת המבקשים לחברות". 

תוצאות ההצבעה מלמדות על התנגדות גורפת של חברי הקיבוץ לקבלת בני הזוג לחברות. כדי להצליח בתביעתם, הסביר השופט, הם עומדים בפני "משוכה עובדתית ומשפטית לא פשוטה לשכנע את בית המשפט כי 182 חברי קיבוץ הצביעו לאחר שעברו 'שטיפת מוח' או תחת איומים ולחצים שהופעלו עליהם כדי שיצביעו נגד בני-הזוג". אמנם הוצגו "התבטאויות קשות שנאמרו כנגד בני הזוג בפומבי", אך הם לא הניחו תשתית המצביעה על כך שאלה "תגובות חריגות ופסולות שאינן במסגרת השיח הפתוח והלגיטימי, שעשוי להיות טעון ונוקב, וצפוי להתרחש בעת שעולה לדיון באגודה שיתופית שאלת קבלת משפחה לחברות, שלגבי קבלתה קיימים סימני שאלה".   

"בהעדר ראיות זועקות", המצביעות באופן ברור על מעשים חריגים במיוחד של הקיבוץ ונציגיו, ולאור העיקרון של התערבות מצומצמת ביותר של בית המשפט בשאלות קבלה לחברות באגודה", הדגיש השופט, סיכויי בני הזוג להצליח בתביעה שתחייב את הקיבוץ לקבלם לחברות הם נמוכים.  

סוף דבר? 

השופט דחה את הבקשה לחייב את הקיבוץ לקלוט את הבן למערכת הגנים בקיבוץ גם בשנת הלימודים הבאה והסביר שלא רק שאין לבני הזוג זכות לכך לפי החוזה עם הקיבוץ, אלא שהדבר יקנה להם "זכות יתר על פני כל יתר ילדי החוץ המבקשים להתקבל לגנים בקיבוץ", ולכך אין הצדקה. גם לא נמצא שייגרם נזק מיוחד לבן אם יעבור למסגרת חינוכית אחרת.  

השופט ביטל את הצו שהקפיא מגרש לטובת בני הזוג, בשלב הנוכחי, אך הוציא צו מניעה חדש לפיו "ככל שהקיבוץ ישווק שלב בנייה נוסף, אחד ממגרשי המגורים באותו שלב ישוריין לטובת בני הזוג, עד להכרעה בתביעתם". במקרה בו תביעתם תתקבל בהמשך, ויימצא שנגרם להם נזק כתוצאה מכך שלא קיבלו מגרש בהנחה, הם יוכלו לתבוע את שיעור הנזק הזה מהקיבוץ, הסביר השופט.  

בשלב זה, חייב השופט את בני הזוג בהוצאות המשפטיות של הקיבוץ בסך של 8,000 שקלים, תוך שהוא משלב בפסיקה "הצעה" לבני הזוג לשקול שלא להמשיך בהליכים, ולבקש למחוק את תביעתם ללא חיוב בהוצאות נוספות. במקרה כזה, אמר השופט שימליץ לקיבוץ להסכים לכך. האם יקבלו בני הזוג את "ההצעה"? נדמה שלא. הם כבר הודיעו על כוונתם לערער וביקשו מבית המשפט לעכב את ביצוע החלטתו. המשך יבוא.