משפט חברים

חבר שהתגורר כ-20 שנה מחוץ לקיבוץ, תבע פיצוי בגין ביטול זכאותו לשיוך דירה. המחלוקת הובאה בפני בוררת  חבר קיבוץ ש"התעקש" שלא לחזור ולגור בפועל בקיבוצו, ואף מסר "הודעת עזיבה" לקיבוץ, "הפסיד" את זכאותו לשיוך

חייל משוחרר, בן 24, עבד כרפתן ברפת מעוז חיים. הוא סיפר כי "ביום התאונה, לאחר שהכניס קבוצת פרות למכון החליבה, ירד במדרגות שיורדות מהמשטח העליון בפתח המכון". הוא נעל מגפיים ש"החליקו על צואת הפרות

בלא מעט קיבוצים קיים נוהל ביקורת פנימי ולפיו ועדת הביקורת היא גוף עצמאי, ולכן לכאורה בסמכותה למנות מבקר ובסמכותה גם להעבירו מתפקידו. איך זה יכול להתנגש עם "תקנון הביקורת" הפנימי בקיבוץ? ומה עושים במקרה

"הַסִּיכּוּי הַלִּכְאוֹרִי" שבית המשפט יתערב בהחלטת ועדת הקבלה או ועד ההנהלה של קיבוץ אושה שלא המליצו על קליטת בני זוג ויורה על קליטתם לחברות, מבלי שהאספה דנה בכך, הוא נמוך ביותר. אמר השופט שמואל

במסגרת הליכי "פשיטת רגל' או "חדלות פירעון" לאדם שנקלע לחובות שאינו יכול לשלמם, נקבעת לחייב תכנית פירעון. זו מעין "תכנית עסקית", שנועדה לאפשר לחייב שנקט הליכי פשיטת רגל לפרוע את חובותיו לאורך זמן, בחלקם

איך הפך מגרש בו זכתה חברת קיבוץ לוויכוח נדל"ני? ומה פסק בית המשפט בתביעה של גבר לזכויות במגרש של חוֹתַנְתּוֹ-לשעבר?  בני זוג שנפרדו הגיעו לאולמו של השופט רן ארנון, בבית המשפט לענייני משפחה בקריית

באוגוסט 2021 קיבלה השופטת תמר שרון נתנאל, מבית המשפט לעניינים מינהלים בחיפה, את עמדת המדינה לפיה יש לאזן את זכות הגישה לנחל האסי עם זכויות ניר דוד, ועל המדינה להסדיר זאת. בנוסף, השופטת התייחסה

בן קיבוץ יפעת (הוא – התובע) שב לקיבוצו לאחר שירותו הצבאי, התקבל לחברות, ויצא בהמשך ללימודים. לאחר שסיים שנת מכינה ועוד שלוש שנות לימוד נודע לו שהקיבוץ חדל לשלם שכר לימוד עבורו, כך שנמנע

נדחתה תביעת חבר קיבוץ, עובד מטעים, להכיר בו כנפגע בעבודה   חבר קיבוץ לקה בפרקינסון. באמצעות עו"ד רונן אבניאל הוא תבע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בו "נפגע מעבודה" (כדי

האגודה השיתופית "כפר רופין חקלאות" מקיבוץ כפר רופין משווקת דגי נוי ללקוחות בחו"ל. ביוטי פיש בע"מ מגדלת, במכלים סגורים, דגי נוי מסוג קוֹי (ממשפחת הקרפיונים, בגוני זהוב, לבן ועוד). 'ביוטי פיש' (התובעת) ו'כפר רופין'

פרק חובה למעסיק המיישם תוכנית הבראה והתייעלות   "דורות גידולי שדה" היא אגודה שיתופית חקלאית של קיבוץ דורות, ועוסקת בגידולי שדה, במיון ואריזה של גזר ושום. עובדת שכירה שהועסקה שם משך 20 שנה, טענה להתעמרות

כללי "איזון המשאבים" לגבי "בית משויך" ו"איגרת חוב" שמחזיק חבר קיבוץ המתגרש מאישה שאינה חברה  כמה שווה בית בקיבוץ בעת גירושין, בני הזוג נדרשים גם לחלוק בנכסים המשותפים שלהם. אלה אמורים להתחלק, עקרונית, באופן

הדיוק בנוסח מכתב התנצלות ערעור על החלטת רַשֶּׁמֶת ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין שניתן נגד חבר בקיבוץ הסוללים, מציג סיפור על "לשון הרע" שתחילתו בתביעה פיצויים שהגישו חבר הסוללים יחד עם האגודה "סול

תביעת לשון הרע שהגיש חבר קיבוץ צרעה נגד חבר אחר בסך 300,000 שקלים נדונה בבית משפט השלום בבית שמש, בפני השופט שמואל הרבסט. הדיון התקיים בימים ש"בין כסה לעשור", תאר השופט, "כאשר ראש השנה

חבר דגניה ב' (התובע) החנה את רכבו בקיבוץ בסמוך לעץ ברוש. בסערה שהתחוללה נפל העץ על הרכב וגרם לו נזק. על העץ טיפס צמח גדול שהתפשט עליו כמו "מפרש", שיצר התנגדות מוגברת לרוח. עצים

האם מו"מ לחתימת הסכם שכירות השתכלל להסכם שמחייב את הצדדים, גם כשאינו חתום?  השופט ויסאם חיר, מבית משפט השלום בעפולה, דן בתביעת פינוי שהגיש קיבוץ בית השיטה כנגד בית השיטה תעשיות בע"מ (הנתבעת).   הקיבוץ הוא חוכר ומחזיק במשבצת הקרקע בה מצויים גם ארבעה מגרשים המשמשים לחנייה, ואשר בהם נתן

האם זכותו של היורש בדירת הירושה כפופה להחלטות הקיבוץ? ואילו זכויות קנייניות יש ליורש עד להשלמת הליך השיוך?  שיוך משדות ים ועד בית קשת מזה שני עשורים, מאז שהליכי שיוך הדירות בקיבוצים החלו לתפוס תאוצה,

עוזבת קיבוץ קיבלה קצבה גבוהה ממה שהגיעה לה למעשה, בשל טעות של הקיבוץ. היא תבעה את המשך התשלום הגבוה  בית משפט השלום בבית שאן דחה תביעה שהגישה עוזבת קיבוץ אשדות יעקב מאוחד כנגד קיבוצה לשעבר בה תבעה תוספת לקצבת הפנסיה שקיבלה מהקיבוץ.    התובעת הפסיקה את חברותה

 האגודה השיתופית "תיירות ניר דוד גן השלושה" תבעה פיצוי של 200,000 שקלים מתושב בית שאן שמנהל את קבוצת הפייסבוק "משחררים את האסי" בגין העלאה של סרטון תדמית ששייך לאגודה  לסתום את פיות המתנגדים "תיירות ניר דוד" (התובעת), שמנהלת את עסקי התיירות של קיבוץ ניר

תוכנו הכתוב מחייב את הצדדים גם אם היו הסכמות אחרות בעל פה במשך 19 שנים היתה מערכת יחסים עיסקית בין קיבוץ ברקאי לבין בני זוג שהתגוררו בקיבוץ והפעילו בו, באמצעות חברה בבעלותם, עסק של ניהול אורוות סוסים. בינם לבין הקיבוץ נקשרו הסכמי שכירות, לגבי

בני זוג, חברי קיבוץ בצפון, התגרשו לפני ב-20 שנה, לאחר כ-30 שנות נישואין. האישה עזבה את הקיבוץ. האיש נותר לגור בקיבוץ ולפני מספר שנים הלך לעולמו. כעת תובעת האישה מהביטוח הלאומי להכיר בה כידועה בציבור של החבר המנוח, לצורך קבלת קצבת שאירים מהביטוח הלאומי.  באמצעות עורכי