יבול שיא
הרפת והחלב
דעות

דעת יחיד: על צמיחה כלכלית וצניחה סוציו-כלכלית

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

צמיחה כלכלית וצניחה סוציו-כלכלית: בראיון שנתן לא מכבר לתקשורת, טען שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, כי העשור שחלף היה "העשור הכלכלי הטוב ביותר בישראל מאז ומעולם" …. סתם ולא פירש: כדי "להשתכנע" עלינו לצלוח מספר מושגים בסוציו כלכלה ולפרש מצבים ריאליים ונתונים סטטיסטיים.

צמיחה כלכלית

המושג "תפוקה מקומית גולמית" מתייחס למדידת "הערך המוסף" שנוצר מאמצעי הייצור שעמדו לרשות כולנו יחד וכל אחד לחוד. תעשיין למשל רכש חומרי גלם וייצר מוצרים ברי מכירה. ההפרש בין העלות בפועל של חומרי הגלם הללו לפדיון תמורת המוצרים שנוצרו מהם הוא ערך מוסף מקומי. ייתכן שגם חלק מחומרי הגלם שנרכשו נוצרו בישראל אצל יצרן אחר וגם הם מגלמים בתוכם "ערך מוסף מקומי". המדידה הסטטיסטית אינה מבחינה בין ערך מוסף בר קיימא/יציב, לערך מוסף אקראי: לדוגמא ההבדל בין הערך המוסף של יצרן תוצרת חקלאי, או יצרן תוכנה וחמרה למחשבים, לערך המוסף שנוצר מפער התיווך של הזמנה קוניקטורלית אקראית גדולה של מכוניות פרטיות המיוצרות בחו"ל.

הצמיחה הכלכלית של ישות כלכלית לרבות מדינה, נמדדת על פי שיעור הגידול בערך המוסף – (התמ"ג)הנוצר בישות מדי פרק זמן (רבעון שנתי למשל). מידע על טיב הערך המוסף, מידת יציבותו לאורך זמן, וכמות נזקי הלוואי שמתלווים ליצירת ערך מוסף זה, כמעט ואינו נחשף לעיני הציבור. עלייה יציבה בערך המוסף לנפש (תמ"ג לנפש), מעידה על גידול מצרפי בהתעשרות ובפוטנציאל הרווחה ביישות הנמדדת, אך אינה מעידה על מידת שוויון ההנאה מן ההתעשרות/הרווחה של המשפחות החברות בישות זו.

הערך המוסף השלילי הבלתי נמדד  – אפקט מוצרי הלואי המזהמים

הערך המוסף השלילי מתהווה ממוצרי לוואי חופשיים של תעשיות מזהמות, "המוענקים" לציבור חינם חרף התנגדותו. הערך המוסף השלילי אינו נמדד לצורך ניכוי מהערך המוסף החיובי של מוצרי התעשיה המזהמת אשר מוצריה המוכרזים נמכרים בשוק הסחורות/השירותים. לדוגמה: אין מפחיתים מהערך המוסף הנוצר ביצור חשמל תוך שימוש בפחם, בדלק פחמני נוזלי, ואפילו בגז טבעי את נזקי "אפקט החממה" הנוצרים מפליטת פחמן דו-חמצני, וזאת לעומת חשמל ירוק (נקי מפליטת פחמן דו-חמצני)  המיוצר באמצאות פנלים סולריים פוטוולטאים  או באמצעות תחנות רוח. אין מנכים מערך מוסף שבייצור מוצרים מזהמי אוויר, את נזקי איכות האוויר- פגיעה באיכות החיים וקיצור משך חיי אדם. אין מנכים מן הערך המוסף של מוצרי מפעלי ים המלח, את מלוא הנזק הנגרם מיבוש ים המלח. ממשלת ישראל מצטיינת בהתעלמות מנזקי לוואי קשי מדידה ולמעשה אין לממשלת ישראל מדיניות יזומה של הפחתת/ מניעת נזקי לוואי של יצור תעשייתי הפוגע  באיכות ומשך חיי האוכלוסייה המקומית וכלל תושבי כדור הארץ.

גונבי הדעת הפוליטית נמנעים מלפרסם, כי יצור "אנרגיה ירוקה"  עמד על כ-2% מכלל ייצור האנרגיה בישראל בשנת 2015, בהשוואה לספרד 36.4% ב-2013 , דנמרק 45.7% ושוויץ 57.7% בשנת 2014. משיירד מחיר יצור קוט"ש חשמל סולרי נקי ל-0.15 ₪, מתכננת ישראל לייצר בשנת 2020 רק 10% מצריכת האנרגיה שלה בתהליכי יצור נקיים מפליטת פחמן דו-חמצני. בו בזמן מסתערות המדינות המפותחות במערב אירופה  על יעדי ייצור הכוללים את מרבית צרכי האנרגיה שלהן בתהליכים ירוקים נקיים .
ישראל, חרף היותה מדינת סטארט-אפ של טכנולוגיות חדישות, מפגרת משמעותית בפריון עבודה לעובד, בהיעדר עידוד ותמרוץ  תחלופה עבודת אדם בהון טכנולוגי (אוטומציה, מחשוב, בינה מלאכותית) והיעדר מדיניות לאומית ממשלתית של ייעול תהליכי העבודה והייצור.

מי נהנה אצלנו מפירות הצמיחה הכלכלית

בהיות ישראל מדינה המאופיינת בקפיטליזם אקראי ובלתי מרוסן ובהיעדר מדיניות ממשלתית ליצירת רווחה אוניברסלית שוויונית הממומנת במיסוי פרוגרסיבי עמוק של מדרגות ההכנסה הגבוהות של עשירון/מאיון/אלפיון העליון,  מצטיינת ישראל במדד אי-שוויון להכנסה נטו מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD .  כ-40% מאזרחי ישראל משתכרים שכר מינימום ומטה וכ-20% מבתי האב בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. מעורבות הממשלה בהגדלת מיומנות העובדים בשוק העבודה נמוכה עד זניחה בהשוואה למדינות צפון מערב אירופה.

ישראל מפגרת בתחומי יצירת ותחזוקת כוח האדם הרפואי, מתקני הטיפול הרפואי, בינוי ופיתוח מתקני אשפוז. גם הטיפול בצפיפות התחבורתית, בייעול ויצירת זמינות תחבורה ציבורית,, ובתקינות התשתיות הציבוריות, ירוד ביותר בהשוואה למדינות צפון מערב אירופה. מחדל אי-העשייה הממשלתית בנושאים חיוניים אלו מתורץ בהפניית משאבים לתקצוב  הביטחון – אמצעי לחימה באויבים החיצוניים. תירוץ שכיח נוסף – גלגול האשמה לפתחי  "השמאלנים":  העובדה ששלטון מפ"אי, המערך והעבודה, הסתיים לפני למעלה מ-40 שנה (למעט תקופות ביניים של ממשלות ברשות העבודה), אינה מרתיעה את הליכוד והימין מלצייר שדים על הקיר. הליכוד והימין מסיטים את המאבק הרעיוני פוליטי למישור האישי (הצלת המלך המושחת  נהנתניהו ) והלאומני (ארץ ישראל כולה שלנו) בלא מעט הצלחה. לזאת מתלווים פטפוטי הסרק של שרי ועסקני הליכוד והימין אודות "צמיחה כלכלית" שלא הייתה כמותה. צמיחה כלכלית וצניחה סוציו-כלכלית.

שיא של כל הזמנים במכירות התעשייה הקיבוצית: 46.8 מיליארד שקל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן