יבול שיא
הרפת והחלב
תירס לבן

התגובה שלא באה

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

התגובה שלא באה: מזה שבועיים שני ממתין לתגובה כפי שציפיתי מהנהלת קיבוץ להבות הבשן אך היא לא באה,  (כוונתי לכתבה על גוגה קוגן ב"ידיעות הקבוץ" 16.08). בליבי היה נוח לי לחשוב שאולי הנושא נסגר בהבנה הדדית אך לא פורסם, וגם זה לטובה. האם האווירה בארץ היא זו שהופכת כל נושא לסוגיה משפטית?  האם המתיחות לקראת הבחירות מחריפה את טון הדיבור? לעתיד הפתרונים.

לעניין: אני מסכים עם כל מילה של עלי קדם בעיתון הקודם וחושב שלא יכולתי לנסח טוב ממנו את הרגשתי. לכן אוסיף מעט בתקווה שישנם עוד רבים החושבים כמונו. על עובדה אחת אין חולקים: ההומור מעיר את כל הנוגעים בדבר ובכך מוכיח את כוחו. האם ההערה על  "…איפה שמתי את מפתח הרכב החדש…" היא זו שהקפיצה את מנהל הקהילה?  למה לא התייחס לרעיון החברתי על העלאת המיסוי באותה נחישות?

התגובה שלא באה

מבלי להיות חבר בלהבות הבשן, אך חבר קיבוץ למעלה מ-60 שנה,  אני יכול לשער בביטחון, שאצלנו זה לא היה קורה. גם לחץ ואיומים, כפי שדווח בכתבה, לא היו עוזרים להנהלה ושתי השיחות האחרונות בקיבוצי הוכיחו זאת. כאן אסתכן בהערכה, שחברי להבות הבשן אינם צריכים להתרגש מהתפטרותו של ירון לינדמן. המדינה מלאה במועמדים טובים. לתומי חשבתי שהמנהל המתפטר יסתייג מביטויו של עוה"ד על דברי גוגה  כ"הגיגים נאלחים".  גם כאן טעיתי? אני מצטרף לקריאתו של עלי קדם לחברי להבות להגיב ולתמוך בגוגה. לכולנו יקר הביטוי – ערבות הדדית,  גם אם היא נשמעת כבר בקרבנו יותר מ-80 שנה. ויפה שעה אחת קודם.

אלי בראל, גזית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עינב קרנר, מכפר אביב, עיתונאית, כתבת הצרכנות והתעופה של גלי צה"ל, מופיעה לעיתים קרובות בערוצי הטלוויזיה * את לימודי העיתונות התחילה בגיל 37 עם משפחה וילדים – והגשימה מאווים כמוסים מילדות * למרות שרבים
9 דק' קריאה
לא עשיתי שיעורי בית והתעניינתי בנושאים אחרים. אם מלכה הייתה מבקשת ממני לקרוא מהמחברת, הייתי קורא בעל פה "על ריק" – כי המחברת שלי היתה ריקה. עד סוף ימיה של מלכה לא ידעתי אם
4 דק' קריאה
מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "גם ב-7 באוקטובר וגם במחנות ההשמדה בשואה, גורלם של הנרצחים הוא נורת האזהרה שלנו. אנחנו פה להדגיש את התקומה של העם היהודי להרים ראש, להילחם על עתידנו ולומר –
3 דק' קריאה
התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן