במרץ יעלה על במת תיאטרון לוגון, האופרה הקלה של הנגב, המחזמר המקורי The Broadway Cure. בין המשתתפים יהיו אריק אייזקסון (70) ונכדתו אליה (12) מקיבוץ עלומים, שמצטרפת אליו בפעם הראשונה
ד"ר אד שפיץ, מומחה לאלרגיות וזמר תיאטרון, ייסד ב-1981 את האופרה הקלה בנגב
LOGON – The Light Opera Group of the Negev, תיאטרון קהילתי המעלה מדי שנה מחזמר באנגלית. בכל הפקה משתתפים 24 חברי הלהקה, שחקנים, זמרים ורקדנים חובבים, כולם תושבי אזור הנגב והדרום, שביומיום עוסקים ברפואה, היי טק, הוראה ועוד. המבוגר שבהם בן 88 והצעירה בת 12.
עלילת המחזה המקורי שכתב ג'ף משל, מתרחשת בעתיד הקרוב, עם הכחדתו של נגיף הקורונה. המחלקה האחרונה של טראומה פסיכולוגית פוסט-פנדמית (PPPT) עומדת להיסגר וד"ר בוב הנוירולוג, שתפקידו להכין את המטופלים המנותקים חברתית חזרה לעולם האמיתי, עומד מולם חסר עצות. מי שעוזרת לו למצוא את הכלים לריפוי היא לא אחרת מהמנקה, שבעזרת המוזיקה, הריקוד והלהיטים הגדולים של ברודווי תביא להחלמת המטופלים. המופע הסאטירי הרומנטי, העוסק בכוחה של המוזיקה לרפא את הנשמה הפגועה מהקורונה, הוא דרך מקורית לציין 40 שנות פעילות (בניכוי שנת הקורונה).
הכל נשאר במשפחה
שניים מהמשתתפים במחזה, אריק אייזקסון (70) שהוא חלק מהתיאטרון מעל 20 שנה, ונכדתו אליה בת ה-12, מגיעים מקיבוץ עלומים שבנגב. אריק עלה לארץ בגיל 20 ממנצ'סטר, אנגליה, ומאז הוא בקיבוץ עלומים שבעוטף עזה. "מהמרפסת שלי רואים את הרצועה" הוא אומר. בקיבוץ עבד משך כמעט 30 שנה כחקלאי "גידלו תפוחי אדמה, גזר, אבוקדו, פריות הדר. יש רפת ולול, קיבוץ שמבוסס על חקלאות", ב-20 השנים האחרונות עסק בתרגום ולאחרונה יצא לפנסיה. לתיאטרון הצטרף לפני יותר מ-20 שנה. "חיפשתי לעשות משהו שיעניין אותי. הכרתי אנשים שהיו בתיאטרון, הכרתי מה זה מיוזיקל, אמרתי ננסה שנה אחת. התיאטרון הוא רב גילי ומיד הרגשתי כמו בקיבוץ, בבית. לאורך השנים שאני שם למדתי איך לשחק, לרקוד ולשיר". בכל שנה מעלה התיאטרון מיוזיקל, הצגה מוזיקלית אחרת, והשיא מבחינתו של אריק היה כשהעלו את המחזמר "כנר על הגג". הוא שיחק את טוביה החולב ובתו, שהייתה אז סטודנטית לרפואה, הגיעה להשתתף בהצגה בתפקיד בתו של טוביה.
השנה ביקשה נכדתו הבכורה, כמעט בת 12, להצטרף לחוג דרמה. "הצעתי לה שתעשה יחד אתנו את ההצגה. זה לקראת חגיגת בת המצווה שלה וזו חוויה מיוחדת של סבא ונכדה. זה חיבור מיוחד לשנינו ובשבילה זו פעם ראשונה להופיע על במה וגם לעבוד עם אנשים מבוגרים שיש להם ניסיון בימתי. יש בלהקה אנשים ממקומות שונים ומאורחות חיים שונים. אני מגיע מקיבוץ דתי ויש פה חבר מקיבוץ להב, שבצורה עדינה אפשר לומר, מאוד לא דתי. אנשים מגיעים מרקע שונה, ממקומות עבודה שונים. מי שמשחקת את המנקה היא סטודנטית לרפואה. זו חוויה מיוחדת ולא 'חוג' של שעה בשבוע. הרב-גילאיות יוצרת אווירה מיוחדת, במיוחד השנה שהיה אתגר של כתיבת הצגה מקורית. בתור בן 70 יותר קשה לי ללמוד את הצעדים ולעמוד בקצב, הנכדה שלי לומדת מהר ולפעמים אני פונה אליה שתזכיר לי איפה אני צריך לעמוד".
החזרות השנה החלו באיחור קל בשל כתיבת המחזה. מאוקטובר נפגשים השחקנים והשחקניות שלוש פעמים בשבוע למשך שלוש שעות בערב לחזרות: לומדים את הטקסט, מתרגלים את הצעדים והכוריאוגרפיה ומפזמים את השירים הלקוחים ממחזות זמר מוכרים. בינואר-פברואר התווספו חזרות לקראת עליית ההצגה במרץ. ההצגה, שמוצגת באנגלית עם תרגום כתוביות לעברית, פונה בעיקר לקהל דוברי האנגלית שאוהב תיאטרון ומחובר לז'אנר. הצוות המקצועי המפיק את ההצגה ומלווה את התיאטרון שנים רבות כולל את הבמאי יעקב אמסלם, שהוא גם שחקן במקצועו ועובד בכל אזור הנגב, הכוראוגרפית קשת מרגלית-שטיין והמנהל מוזיקלי דיוויד ולדמן.
"יש פה חוויה שונה מחיי היומיום" אומר אריק. "חוויה מיוחדת עבור קהל שלעיתים לא נולד בארץ ויש כאן חיבור לשפה אחרת, לתרבות אחרת. זו חוויה של נתינה לקהל, שרובו חוזר שנה אחרי שנה. זוג שבא ואחרי זה מגיע עם הילדים ובהמשך עם הנכדים. אני לא משתתף בהצגות כדי להבליט את עצמי, חשובה לי חווית הנתינה ואני נהנה מזה".
ההצגה תעלה ברחבי הארץ במהלך חודש מרץ:
14.3 אולם תרבות אשכול, 21.3 תיאטרון ירושלים, 23.3 אולם מיכאל סלע רחובות
28.3 מודיעין היכל התרבות, 30.3 באר-שבע המשכן לאומנויות הבמה וב-7.4 יד לבנים ברעננה
