יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה טריטו3

Treetoscope: טכנולוגיה ישראלית מסייעת להתמודד במחסור במים ומשפרת יבול במטעים ברחבי העולם

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיחה עם גיל הוניגסמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי

*תמונה ראשית: הנתונים מוזנים לאלגוריתם חכם, שמעבד ומנגיש אותם לחקלאי דרך אפליקציה

בעולם שבו משבר האקלים והבצורת הולכים ומחריפים, ניהול מים יעיל הוא קריטי. מגדלים מתמודדים עם אתגר כפול: עליהם לספק מזון לאוכלוסייה גדלה תוך שימוש מושכל במשאבים יקרי ערך. חברת Treetoscope הישראלית מציעה פתרון טכנולוגי חדשני שנועד לענות בדיוק על האתגר הזה. החברה פיתחה מערכת המבוססת על טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך, הכוללת חיישן ייחודי ושימוש בכלי AI מתקדמים. מערכת מספקת לחקלאים מידע מדויק בזמן אמת על צריכת המים של העצים שלהם, ומאפשר להם לקבל החלטות השקיה מדויקות.

טכנולוגיה מהאקדמיה הופכת לפתרון תעשייתי

"השאלה המרכזית שמעסיקה את החקלאים היא מתי וכמה להשקות", מסביר גיל הוניגסמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה. "במקרים רבים, חוסר הידע גורם לבזבוז עצום של מים ואנרגיה, ולפגיעה באיכות היבול. הפתרון שאנחנו מציעים הוא שירות מקיף לחקלאי, שמנגיש לו את כל הנתונים הדרושים בפלטפורמה אחת פשוטה".

ליבת הפתרון היא חיישן פטנט המבוסס על טכנולוגיית Sap Flow, שהייתה בעבר בשימוש בלעדי של חוקרים באקדמיה. החיישן מוחדר לגזע העץ ומודד באופן ישיר את כמות המים שעוברת בתוכו. "החדשנות שלנו הייתה לקחת את הטכנולוגיה מהאקדמיה, ולהנגיש אותה לעולם החקלאי. "כל אחד, גם ללא ידע מקצועי, יכול להתקין אותה בעצמו תוך דקות ספורות" אומר הוניגסמן.

כדי לספק תמונת מצב מלאה, הנתונים מהחיישן משולבים עם מידע נוסף: סוג הקרקע, מד מים, נתונים מטאורולוגיים ומידע לוויני. כל הנתונים מוזנים לאלגוריתם חכם, שבאמצעות כלי AI ו- Machine learning מתקדמים מעבד אותם ומנגיש אותם לחקלאי דרך אפליקציה או אתר אינטרנט. החקלאי יכול לקבל המלצות מדויקות לכמה זמן לפתוח את הברז, ביחידות מידה נוחות כמו שעות, מילימטרים או קוב, ואף לראות את צריכת המים של העצים במטע שלו, ואת רמות העקה בהן מצויים העצים.

כל הנתונים הללו מאפשרים לחקלאי לקבל פידבק בזמן אמת ויכולת להשפיע על בריאות המטע והיבול. 

תמונה טריטו1 1
החיישן מוחדר לגזע העץ ומודד באופן ישיר את כמות המים שעוברת בתוכו
תמונה טריטו2
התקנת החיישן תוך דקות ספורות

פשטות, יעילות וחיסכון כלכלי

המערכת תוכננה בקפידה כדי להיות פשוטה ונגישה. נדרשים רק שלושה חיישנים לכל חלקת השקיה, ללא קשר לגודלה (בין אם מדובר ב-30 דונם או 200 דונם). ההתקנה מהירה וקלה, והמערכת עצמאית לחלוטין. הוניגסמן מדגיש כי תחזוקת המערכת היא מינימלית: "בגלל שאין לנו חלקים נעים בטכנולוגיה, התחזוקה היחידה הנדרשת היא החלפת סוללה אחת לשנתיים. גם בפעולות אגרסיביות, לדוגמא בניעור שקדים. היחידה נשארת על העץ ללא צורך בפירוק והתקנה מחדש"

אחד היתרונות הבולטים הוא שהפתרון מתאים למגוון רחב של מטעים וגידולים, כולל ענבי מאכל ויין, זיתים, הדרים, תפוחים, אבוקדו, פקאנים, שקדים ותמרים. החיישן מותקן בגזע בצורה שאינה מפריעה לטכנולוגיות אחרות, כמו מנערות שקדים בארצות הברית.

דיוק המערכת אושר במספר רב של מחקרים אקדמיים שבוצעו במכוני מחקר מובילים כמו מכון וולקני ואוניברסיטת בן-גוריון בישראל, ואוניברסיטאות בג'ורג'יה ווושינגטון. כל המחקרים הראו דיוק של למעלה מ-90% בהשוואה לכלים מדעיים כמו הליזימטר.

התוצאות בשטח מרשימות: חקלאים המשתמשים במערכת דיווחו על חיסכון של עד 30% במים, שיפור משמעותי באיכות וגודל היבול, וצמצום עלויות האנרגיה והדשנים.

שיתופי פעולה גלובליים ועתיד החקלאות

החברה, שהוקמה בשנת 2020, הגיעה להישגים מרשימים בזמן קצר. נכון להיום, יש לה קרובל-200 לקוחות ברחבי העולם והיא מנהלת אלפי חלקות השקיה במאות אלפי דונמים. שווקי היעד העיקריים הם ארצות הברית, מקסיקו, ספרד, טורקיה וישראל.

Treetoscope יצרה שותפויות אסטרטגיות עם שחקנים מובילים בתעשייה, ביניהם נטפים, שהפכה למפיצה גלובלית של הטכנולוגיה, ו-Nutrien, חברת הפצת הדשנים הגדולה בעולם. בשנת 2023 אף זכתה החברה בפרס החדשנות היוקרתי בארצות הברית בקטגוריית השקיה.

במבט לעתיד, הוניגסמן חושף כי החברה בוחנת כיווני פיתוח נוספים המבוססים על יישומים נוספים לנתונים הרבים שאוספת החברה. בין היתר, נבחנים יישומים לתחום האגרו-וולטאי וניטור קשירת פחמן על ידי עצים, מה שיאפשר לחקלאים לסחור בפחמן בעתיד. "המוצר שלנו הוא יותר מסתם כלי השקיה. הוא נותן לחקלאי ביטחון אמיתי בהחלטות שלו, מאפשר לו לייעל את העבודה ולתרום לעולם של קיימות", הוא מסכם.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בין הרי ירושלים הירוקים והפסטורלים, מתחת למלון 'לוגוס' – שוכן דיר עזים מיוחד במינו: דיר יד השמונה. העיזים בדיר חיות במרחב פתוח ונעים ומטופלות ע"י מספר משפחות מהישוב.  מחלב העיזים, מייצרות המשפחות יוגורט וגבינות
5 דק' קריאה
דנה מיניס מנהלת רפת נצר סרני, מספרת על ניהול רפת הקיבוץ דנה מיניס מקיבוץ נצר סרני, מנהלת כבר שמונה שנים את רפת הקיבוץ. הרפת, שהוקמה בשנת 1948, והיו בה שתיים – שלוש פרות בלבד,
7 דק' קריאה
עדי בכר1, ניר רודולר1 וגל פלג-אריאל2 1המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, השירותים הווטרינריים, 2שירות ההדרכה והמקצוע פורסם באתר משרד החקלאות וביטחון המזון https://www.gov.il/he/pages/25-bluetongue-disease רקע מחלת כחול הלשון היא מחלה ויראלית הנגרמת על ידי נגיף (BTV),
4 דק' קריאה
ד"ר גבי עדין1; גל פלג-אריאל2 1מנהל אגף בע"ח בשה"מ בדימוס 2 תחום בקר לחלב, שה"מ התמונות צולמו ברפת מיצר, צילום: גל פלג-אריאל הרפתנים מבינים את חשיבות גידול דור המשך ברפת. העגלות הצעירות טומנות בחובן
6 דק' קריאה
גידול עגלות תחלופה מהווה מרכיב מרכזי בבניית דור ההמשך ברפת, ומהווה בסיס למימוש הפוטנציאל הגנטי הטמון בכל עגלה. אובדן עגלה במשק הוא משמעותי, ולכן יש לשאוף לשמור על תמותה נמוכה במיוחד בתקופת ההמלטה. על-פי
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן