היא מנהיגה אמיתית המאמינה בהעצמת נשים וקידומם לתפקידים בכירים, כפי שהיא פילסה את דרכה, תחילה כמנכ"לית עיריית כפר סבא ואחר כך כראשת המועצה האזורית דרום השרון, בה כ-60% נשים בתפקידי ניהול מגוונים. סיפורה של אושרת גני גונן, מנווה ימין, המנהלת ביד רמה 22 מאבקים בו זמנית אל מול מוסדות הממשלה, ראשי הערים הגדולות וטייקוני הנדל"ן שלוטשים עיניים לאלפי דונמים של האדמות הכי יקרות כיום בישראל
במבט על מאה השנים האחרונות, כשמדברים על מנהיגות ארצית ומקומית, הגברים הם אלו השולטים בכיפה. לא סתם שההיסטוריה ברובה היא His story. בעשורים האחרונים ההיסטוריה הזו מתחילה להשתנות ונמצא יותר ויותר Her story. אושרת גני גונן היא אחת הנשים שמכניסה את מנהיגות הנשים בשלטון המקומי להיסטוריה של כולנו.
אושרת גני גונן היא בת מושב נווה ימין, מעולם לא עזבה את המושב. במשק החקלאי של הוריה גידלו כבשים, אווזים, תרנגולים ופרדסים. שני אחיה הגדולים ממשיכים בחקלאות ולמרות שהיא לא עסקה בחקלאות בחייה הבוגרים, הזיקה העמוקה למרחב כפרי, היא אחד המאפיינים המרכזיים באישיותה. "לא פשוט להיות חקלאים היום," היא אומרת.
שנת הקורונה עזרה לכולם להבין את תרומתה של החקלאות לחוסן הלאומי וגם להחזיר את התפיסה שנשחקה שחקלאות שווה ציונות: "במועצה שלנו אני נלחמת על חשיבות הפעילות החקלאית. במרכז הארץ המלחמה על הקרקעות אל מול תהליכי האורבניזציה וכרישי הנדל"ן היא קשה במיוחד."
אושרת מושבניקית גאה, הייתה חניכה בתנועת בני המושבים ולאחר מכן מד"צית, שרתה בצבא כמשקית חינוך וחזרה למושב כמד"בית ורכזת הנוער במועצה האזורית דרום השרון.
היא למדה תואר ראשון בחינוך המשיכה לתואר שני ביעוץ חינוכי. ניהלה את מחלקת הנוער, צעירים וקהילה בעריית כפר סבא, עברה לניהול מחלקת משאבי אנוש בעירייה ובשנת 2015 מונתה למנכ"לית העירייה והייתה למנכ"לית הראשונה של העיר כפ"ס מאז הקמתה. כבר אז העלתה את מספר הנשים המנהלות בעירייה ל-60% ומינתה לראשונה מהנדסת עיר אישה, תפקיד שהיה הכי מזוהה עם מהנדסים גברים באופן מסורתי. היא זכתה לשבחים רבים על מילוי תפקידה אותו עזבה לטובת התמודדות לראשות מועצת דרום השרון.
הכל התחיל בבית
אושרת היום בת 50, גאה מאד בהוריה ניצולי שואה שעלו מיוון והקימו את המושב. הוריה מהווים מודל עבורה. היא מספרת עליהם בגאווה איך שרדו את השואה כילדים ללא הורים, אמה ברחה והתחבאה למשך תקופה ארוכה ונאלצה להתמודד כילדה צעירה עם אתגרי ההישרדות. אביה הצטרף כילד צעיר לפרטיזנים ונלחם עמם, ובגיל 15, כשעלה לארץ, זייף את גילו כדי להילחם במלחמת העצמאות.
היא מספרת: "הוריי היו מהראשונים במושב נווה ימין, הם ייבשו ביצות, עבדו קשה בבוקר בחקלאות ובערב שמרו מפני החדירות מקלנסואה שאפיינו את ימי הקמת המושב. תמיד התנדבו בקהילה והיוו מודל עבורי של עשייה, חריצות וחיבור לקהילה. אמא נתנה לי את האופטימיות, ואת המשפחתיות. אבא העביר את המסר ש'אין דבר כזה אי אפשר' והיווה מודל עבורי לנחישות."
אושרת מתארת משפחה יוונית חמה, הורים שמחים בית פתוח: "גרנו באותו הרחוב עם המשפחה המורחבת, הרבה בני דודים, אהבתי מאד את הארוחות המשותפות המוזיקה, הדלתות הפתוחות והשולחנות שיוצאים החוצה," היא מתארת ילדות מאושרת ומוסיפה: "אלו הם היסודות של החיבור העמוק שלי למושב ולמועצה."
האתגרים
אושרת מנהלת ביד רמה מאבקים גדולים מול משרדי הממשלה השונים והערים הסמוכות, לשמירה על הריאות הירוקות האחרונות באזור המרכז. 22 מאבקים בו זמנית אל מול ראשי הערים הגדולות וטייקוני הנדל"ן שלוטשים עיניים לאלפי דונמים של אדמות שנחשבות להכי יקרות כיום בישראל. כפי שהיא מעידה על עצמה: "אני השיאנית של הועדות הגיאוגרפיות".
לכל אחד מהמאבקים יש משמעות ארוכת טווח עבור תושבי המועצה. המאבק נגד הקמת מוסך רכבות בן 400 דונם של המטרו בגוש דן; המאבק נגד הקמת שתי תחנות כוח מזהמות בלב השרון; התמודדות חסרת פשרות נגד טרור חקלאי בשל הקרבה לקו התפר והפרצות בגדר – והמחבר בין כולם הוא המאמץ לשמירת צביונה הכפרי-חקלאי של דרום השרון.
המועצה האזורית דרום השרון מאגדת בתוכה 20 מושבים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים ואת המרכז האקדמי בית ברל. היא משתרעת על שטח של כ-95 אלף דונם וגובלת ב-22 (!) רשויות אחרות.
במועצה בניהולה של אושרת כ-60% נשים מכהנות במגוון תפקידי ניהול ומשרתים לצידה הסגנית ליטל רהב מצור יצחק והסגן צפי פלד מהקיבוץ אייל. איזון בין סוגי היישוב השונים. על האיזון המגדרי אומרת אושרת "אני לא עושה מזה עניין, האדם המתאים לתפקיד יימלא אותו".
מאז הבחרה לראשות המועצה, קידמה את פיתוחו של פארק עסקים ותעשיות,שיהווה עוגן לחוסנה הכלכלי של המועצה ויזמן הזדמנויות תעסוקה ופיתוח כלכלי. כל זאת תוך דגש על בניה ותפעול ירוקים אשר יטיבו עם הסביבה.
מהם המהלכים המשמעותיים ביותר שעשית עד כה?
"הכי גדול הוא מאבק הקרקעות שהזכרתי, כדי לשמור על הצביון של מועצה חקלאית, כפרית קהילתית. זו הזדמנות להודות לעמית יפרח על הליווי והתמיכה המקצועיים ברמה הארצית והמקומית בכל הועדות, בהתמודדות על פל"ח, על תיקון 116 ובכל ההתמודדויות מול רמ"י."
אושרת לא הפסיקה להרעיף שבחים על תנועת המושבים ועמית יפרח, העומד בראשה – על שתוף הפעולה בתחום התרבות פרויקט ה"חברותא בחמש" לוותיקים, קורסים לחקלאים, על הפעילות ברמה הלאומית כנגד יבוא חקלאי מחו"ל ועל הרוח הגבית שמעניקה התנועה והמקצועיות בכל תחום.
הנושא השני שאושרת מספרת עליו בגאווה הוא קידום החינוך: "תלמידי דרום השרון מובילים באחוז הזכאות לבגרות, המועצה שומרת על ממוצע של 98.5% זכאות לבגרות, כמו כן כ-30% מבני הנוער שלנו מתנדבים למכינות קדם צבאיות ולשנות שירות. 98% מהם מתגייסים לשירות משמעותי לצה"ל," היא מציינת.
כאמור, אושרת גאה מאד בשימור הצביון הכפרי גם בחינוך, אחד הפרויקטים החשובים לה בחינוך הוא הקמת החווה חקלאית: "ראיתי בעיני רוחי תמונה של חיבור האדם לאדמה, החיבור לחקלאות. היה לי חשוב להכניס למערכת החינוך את הביקור של התלמידים בחווה החקלאית כבר בשנתיים הראשונות בתפקיד."
הנושא השלישי הוא חיזוק האיתנות הפיננסית של המועצה. זה נשמע לא פשוט אל מול רדיפה מתמדת של רמ"י, אך אושרת נחושה לאפשר מנעד רחב של עיסוקים חקלאיים וסמי-חקלאיים ולאפשר פרנסה נגישה לתושבי המועצה.
הנושא הרביעי שהיא מקדמת במרץ, הוא איכות הסביבה. ישנה המלחמה נגד תחנות הכוח, בנוסף היא פועלת במרץ בנוגע לאמנת האקלים, קידום לוחות סולריים, וגאה בכך שכבר התקינו לוחות על מוסדות החינוך ומבני ציבור נוספים.
ניהול נשי
"ימי הקורונה," אומרת אושרת, "הם תקופה מאתגרת בכל הרשויות המקומיות בהיעדר משילות, שבאה לידי ביטוי בראש וראשונה בארבע מערכות בחירות ונגזרות של תקציב וקבלת החלטות.
המועצה היא אחת הרשויות היחידות בישראל שמאז תחילת משבר הקורונה שומרת על היותה מועצה ירוקה. פה ושם יש ישובים צהובים, אך כמועצה נשארנו ירוקים כל הזמן. הקמנו מתחם בדיקות קבוע, נשמרנו ויחד עם זאת היה לי חשוב לדאוג לפעילויות חינוך.
"פעלנו רבות במרחבים פתוחים, פתחנו את המועדונים לחבר הוותיק עבור תלמידים, כדי לאפשר קפסולות בטוחות שהילדים ימשיכו ללמוד ולהיפגש. כמו כן גייסנו מחשבים כדי שכל התלמידים יוכלו ללמוד בזום. הקמנו במועצה צוותים אפידמיולוגיים, שתחקרו מהר והאטו את קצב התפשטות המגפה. הקמנו רשת מתנדבים ודאגנו שאף אחד לא יישאר לבד. כל זאת בזכות התושבים הרבים שהתנדבו ונתנו כתף בתקופה המאתגרת.
לכבוד יום האישה הבינלאומי שחגגנו לפני כשבוע וחצי, מתבקש לשאול את אושרת על דעתה לגבי ניהול נשי לעומת גברי. אושרת טוענת שניהול טוב הוא מאפיין אישי ולא מגדרי.
יחד עם זאת, כששאלתי על ההבדל בין הניהול הנשי לגברי, היא ענתה ש: "בניהול הנשי יש הרבה יותר הקשבה, הכלה, אמפטיה. נשים טובות יותר בשיתופי פעולה, בעזרה הדדית ובלמידה משותפת."
היא מציינת את הקשר האמיץ שיש לה עם דר' גלית שאול ממוא"ז עמק חפר, רותם ידלין ממוא"ז גזר ומטי צרפתי הרכבי ממוא"ז יואב. היא מציינת שיש לה קשרים מצוינים גם עם ראשי מועצה גברים רבים ומנתה שמות של ראשי מועצות, אך עם נשים זה אחרת.
ושוב אזכיר שבמועצת דרום השרון 60% מתפקידי הניהול מאוישים על ידי נשים ו-40% בידי גברים. ולאושרת חשוב לציין שכל הנשים נבחרו על סמך כישוריהן.
שאלתי האם חוותה תחושה של תקרת זכוכית ואיך התמודדה איך פרצה אותה – היא לא זוכרת חוויה כזו. היא ציינה שאפילו בבחירתה לראשות המועצה התמודדה מול ארבעה מתמודדים וגרפה 78% מהקולות – ומיד הוסיפה, "זה לא עניין מגדרי אלא זה הבית שלי, לא עזבתי אותו מעולם. כאן החברים שלי, החברים של הילדים שלי, אני מחוברת בכל נימי נשמתי למקום וזה סוד ההצלחה.
בעניין של תקרת זכוכית לנשים, כשעבדתי בעיריית כפר סבא, הייתי צריכה לעשות מהלכים, כדי לנפץ תקרת זכוכית לנשים אחרות שרצו להתקדם."
ואם אנחנו בעניין של השוואה בין עירייה למועצה אזורית, שאלתי מה הבדלים בין ניהול עיר לניהול במרחב הכפרי? ואושרת ענתה: "השלטון הדו רובדי הוא כביכול מורכב ומאתגר יותר, אך בסופו של יום מבוסס על הוועדים המקומיים שהם קרובים לקהילה, מכירים את הצרכים, יש להם חופש פעולה ואת האמצעים והם עושים את הכי נכון להם.
החיבור של המנהיגות המקומית ביישובים עם זו המועצתית מובילה לעשייה משותפת פורייה. במועצות האזוריות תשתית המתנדבים מאד רחבה – כולם חדורי משימה ופעילים, כך גם חברי המליאה.
אם בעיר הפוליטיקה והאגו במרכז, אצלנו אין אופוזיציה וקואליציה, שמים את האגו בצד כולם רוצים בטובת הקהילה ופועלים בשולחן עגול."
אושרת גני גונן – ראשת מועצה בת 17
את החוויה של ניהול המועצה חוותה אושרת בהיותה יושבת ראש מועצת הנוער והתלמידים, אז החליפה ליום אחד את ראש המועצה המיתולוגי אברהם לזר.
כבר אז ידעה שזה מה שהיא רוצה לעשות כשתהיה גדולה. אושרת סיפרה, שהיא לא זכרה את ההצהרה שלה כנערה, וכאשר החלה להתמודד לראשות המועצה – שלפו החברים את ספר המחזור והזכירו לה את הכרזתה.
זו תחושת סגירת מעגל והיא שמחה לחזור הביתה לעשות למען הקהילה שלה.
לשאלתי מי האישה שהשפיעה עליך במיוחד? אושרת התחילה בכך שהמנהיגה שמהווה השראה בימים אלו, היא ראש ממשלת ניוזילנד. וכשביקשתי שתחזור אחורה בזמן לנשים הראשונות שהשפיעו עליה, היא בחרה לציין במיוחד שתיים. הראשונה היא ורדה לוי, מנהלת אגף תרבות נוער וספורט לשעבר, שהייתה המנהלת הראשונה שלה, אישה פורצת דרך.
אושרת מספרת: "היא הטביעה חותמה במועצה כמנהלת עם חיבור לשטח, מנהלת קשובה לצרכים ואמיצה בקבלת החלטות והובלת מהלכים. ורדה חוגגת כיום שמונים ומכהנת כיושבת ראש מועצת הנשים של דרום השרון, וגם כיושבת ראש העמותה לחבר הוותיק. עד היום היא מאד פעילה ומשפיעה על הקהילה."
וכמובן היא מוסיפה: "האישה שהשפיעה עליי יותר מכל היא זו שנתנה לי את החיים, חינכה ונתנה אהבה כל חיי. אני חבה לאמי על שאפשרה לי לעשות את הקריירה, במשך שנים רבות היא תמכה בגידול הילדים. לא רואה איך הייתי מגיעה לאן שהגעתי בלעדיה."
איזו עצה היית נותנת למנהלת צעירה בתחילת הדרך?
"להיות מי שהיא, לא לנסות מה שהיא לא. ללכת עם האמת, הערכים והסגנון הניהולי שלה. להצהיר על החלומות שלה, לא לפחד מה יגידו ומה יחשבו. להיות מחוברת ללב ולמה שהיא מאמינה. החלומות נועדו להגשמה וכמובן צריך נחישות."
קצת על משפחה וקריירה
אושרת גני גונן נשואה לדרור ויש להם ארבעה ילדים. הבכורה בת 21משרתת בתפקיד קצינת סימולטור בנבטים, הבן השני בן 19 והוא עכשיו במכינה קדם צבאית "מנשרים קלו" ואחריהם התאומים, בני השש עשרה, שגם הם כמו אחיהם הגדולים מדריכים בתנועת הנוער.
כששאלתי על השילוב בין משפחה וקריירה, אושרת אומרת: "זו עבודה תובענית, גם כשנמצאים בבית עובדים וזו דריכות ואחריות ומחויבות מסביב לשעון.
"המשפחה היא חלק מההצלחה בקריירה, חלק גדול מההצלחה שלי היא בזכות אמא שלי, בן הזוג והילדים. העבודה היא עשרים וארבע שבע. הילדים חלק מזה, הם מפרגנים עוזרים ולא כועסים. תמיד הייתי רוצה להיות יותר עם הילדים, כשהיו צעירים הייתי איתם פחות זמן מזה הנורמטיבי, אבל עובדה – הם יצאו מוצלחים, למדו בבית חריצות, מוסר עבודה, מעורבות בקהילה כמשהו ברור מאליו. היום הבית והעבודה מתמזגים. בסופו של יום הם קיבלו אמא מסופקת ומאושרת ואני תמיד בשבילם כשהם צריכים. יש לי ילדים מדהימים."
אושרת גני גונן הוסיפה ש"השילוב בין קריירה למשפחה, לחיים פרטיים, אינו איזון בנקודה בזמן. הוא תהליך שמנוהל על פני שנים. כשבן הזוג עשה קריירה תמכתי בו, עכשיו גם כשהוא מנכ"ל חברת הייטק הוא תומך בי. אין סיבה שבשנת 2021 מישהי תצטרך לבחור בין תפקידה כאם, כבת זוג וכאשת קריירה מצליחה."
מסר לנשים
אושרת: "כל אישה צריכה לעשות מה שטוב לה. האומץ לבחור בלי לחשבן לאף אחד ולעשות הכי טוב את מה שאת מאמינה בו, לכל אישה שבוחרת להיות אמא במאה אחוז תעשי את זה, זו הקריירה שלך, זה מה שאמא שלי בחרה לעשות ואותה אני מעריכה מאד.
לנשות קריירה אגיד שאפשר לעשות הכל ולשלב בין קריירה למשפחה, רק לא להתבייש לקבל עזרה. הייתי רוצה לראות יותר נשים בתפקידים בכירים ובעיקר בממשלה."
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות טובה. השנה הזו שמה בפרופורציה כמה אנחנו חשובים אחד לשני, כמה קשה עם מרחק חברתי, את חשיבות הפרנסה, שלפעמים הייתה מובנת מאליה, את חשיבות המשפחה. מאחלת לכולם בריאות טובה ושאיתה תחזור היציבות."
נשים בשלטון המקומי
לפני הבחירות המקומיות האחרונות, כיהנו שש נשים בלבד בראש רשות מקומית (עיר, מועצה מקומית או מועצה אזורית), מתוכן רק אחת בעיר גדולה (מרים פיירברג בנתניה).
מדובר בשיעור זעיר המהווה רק 2.3% מכלל ראשי הרשויות. בחירות 2018 הציגו עלייה בייצוג הנשי אם כי לא באופן דרמטי.
על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, מקרב המתמודדים לתפקידים ברשויות מקומיות עלה הייצוג הנשי מפחות מ-6% לקצת יותר מ-8% מסך המועמדים, ובמספרים מוחלטים מ-41 מועמדות בבחירות הקודמות ל-58 מועמדות בשנת 2018. בקרב המועמדים לחברי מועצה הייתה עלייה בשיעור הנשים מ-20% ל-23%.
אצלינו במועצות האזוריות המצב קצת יותר טוב, כ-10.5% מהמתמודדים לראשות מועצה וקרוב ל-25% מהמתמודדים לתפקיד חברי מועצה בבחירות 2018 היו נשים. בכל הנוגע למועמדוֹת שניצחו בבחירות ונבחרו לעמוד בראש רשויות חל שיפור משמעותי לעומת העבר.
אחרי בחירות 2018 עומדות 14 נשים בראש רשות כלשהי, בהשוואה ל-6 שכיהנו בתפקיד זה קודם לכן. מדובר בזינוק מרשים, אך שיעור הנשים בתפקיד זה עדיין נמוך – הוא עלה מ-2.3% ל-5.5%.
ארבע נשים עומדות בראש מועצות אזוריות: מטי צרפתי הרכבי במועצה אזורית יואב, גלית שאול בעמק חפר, רותם ידלין בגזר ואושרת גני גונן בראש המועצה האזורית דרום שרון. צרפתי הרכבי המשיכה בכהונתה ושלושת האחרות נבחרו לראשונה ב-2018.
שיעורן של הנשים בשלטון המקומי עדיין נמוך מאוד גם במבט השוואתי, בקרב 28 מדינות האיחוד האירופי, נכון לשנת 2017, ייצוג הנשים בראשות מועצות מקומיות היה 14.9%, לעומת כ-5.5% בישראל אחרי בחירות 2018; ובמועצות עצמן כ-32.1%, לעומת כ-16.6% בישראל.
.כלומר, שיעור הנשים הממוצע בראש מועצות מקומיות באיחוד האירופי הוא כמעט פי שלושה משיעורן בישראל ושיעור הנשים במועצות – כמעט כפול.
עם זאת, יש בהחלט סיבות לאופטימיות, ייצוג הנשים ברשויות המקומיות ובכנסת במגמת עלייה ואף שהוא עדיין נמוך, חל שיפור משמעותי.
לבסוף, במבט על המרחב הארצי, יש עדויות לכך שהרצון לזכות בתוספת למימון השפיעה על חלק מהסיעות לשפר את ייצוג הנשים ברשימה.
באופן כללי, ניסיונן של מדינות אחרות מלמד שמכסות ייצוג מובילות בסופו של דבר לשיפור משמעותי בייצוג הנשים, לעתים הדבר מתרחש באופן הדרגתי ולא במערכת הבחירות הראשונה לאחר אימוץ המכסות.
ברמה הארצית, ישראל מאמצת את שיטת המכסות, אולם אלו עדיין "חלשות" למדי. בדמוקרטיות אחרות, למשל צרפת, ספרד ובלגיה, רשימות חייבות להציב ברשימותיהן אחוז גבוה של נשים במקומות ריאליים (40% בספרד, 50% בצרפת ובלגיה).
אף שלא סביר שחוק דומה יאושר בישראל, הרי שיש מקום לחזק את המכסות הקיימות – להגדיל את ייצוג הנשים הנדרש מרשימות.
המלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה היא להעלות את מכסת הנשים ל-40% לעומת 33.3%, המכסה הנהוגה כיום, וכן להעלות את התגמול הכספי שתקבלנה המפלגות אם תעמודנה בכך לפחות ל-30% תוספת למימון המפלגות, לעומת 15% הנהוגים כיום.
בינתיים לפנינו עוד מערכת בחירות ולצד הסוגייה המגדרית, עומדות סוגיות חברתיות ואתיות כבדות משקל.
תגובה אחת
אשה השראה !!!
מאחל לכולנו כאזרחים וכמדינה שנתברך במנהיגות שכאלה 🙏🏻.
מגיע לנו שאלו יהיו הא/נשים שיובילו אותנו הלאה בתקופות המורכבות העומדות לפיתחנו.
המשך הצלחה לך אושרת יקרה.
אלי