יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 08 29 150930

אזרחות של כבוד ל"חתולת הפרא" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

טובה מאיר (96) מאיילת השחר נולדה בהונגריה, שרדה את השואה ועמדה בחזית מאבק הסטודנטים בעת הפלישה הרוסית להונגריה ב-1956. 64 שנים אחרי שעלתה לארץ העניקה לה ממשלת הונגריה אזרחות של כבוד בטקס מרגש בקיבוץ 

נציגי הממשלה ההונגרית הגיעו לאיילת השחר כדי להעניק אזרחות הונגרית לטובה מאיר (96) חברת הקיבוץ וילידת הונגריה, ששרדה את השואה, נמלטה מהצבא הרוסי ונאבקה במשטר הסובייטי.  

היא נולדה ב-17 בינואר 1927 בשם גידלה איינהורן בכפר שבמחוז קרפטורוס. ב-1941, בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, הוצאו מביתם יהודים רבים מהאזור על ידי הנאצים והמשטר ההונגרי, בהם סבה וקרובי משפחה נוספים, אל עיירה בגליציה, שם בוצע ההרג ההמוני הראשון, כ-18,000 יהודים נרצחו בבורות ההריגה. 

טובה נשלחה לבודפשט ללמוד תפירה והתגוררה בבית נערות. עם כניסת הגרמנים לבודפשט, במרץ 1944, נסגר הבית וטובה נשלחה עם הנערות לבית מסומן בטלאי צהוב ברובע היהודי, שם עבדה במסגרת עבודות יזומות. חצי שנה מאוחר יותר נקלעה לחילופי ירי סמוך לשער הבית בו שהתה. נער קפץ להגן עליה והציל אותה ממוות בטוח, אולם היא נבהלה, בעטה בו ושרטה אותו. מספר ימים אחר כך נקראו דיירי הבית היהודים להתייצב לקראת גירוש וטובה ביקשה להיפרד מהנער שהציל את חייה. הוא השיב: "אם הגיהנום הזה ייגמר, תצרי קשר, חתולת פרא", לימים הפך לשחקן מפורסם, אימרה שש (Soós Imre). 

טובה וחבריה היהודים הוצעדו בתנאים קשים בדרכם למחנות עבודה. באורח בלתי צפוי הם נתקלו בכוח של הצבא הרוסי ששחרר אותם בדצמבר 1944, אך כאן לא תמו תלאותיה.  

טובה נמלטה מהרוסים וחיה בזהות בדויה בעזרת מסמכים מזויפים, כשהיא מסתירה את יהדותה. את תקופת השואה שרדה בזכות תושייתה ויכולתה להתאים את חייה לנסיבות הקשות שנוצרו. 

תמונה 2 DSC 4139 2
טאמאש ווצל, נציב ממשלת הונגריה, מעניק לטובה אזרחות הונגרית. צילום: ג'ף אשנר 

בחזית המאבק 

ב-1956 עמדה הונגריה מול אחד האתגרים הקשים בתולדותיה כשהצבא הרוסי פלש לתחומה כדי לבסס את המשטר הקומוניסטי ולדכא כל ניסיון להתנתק מהברית הסובייטית. הצבא הרוסי שפלש באוקטובר עם כוחות טנקים לרחובות בודפשט, נתקל בהתנגדות עזה של ארגוני צעירים וסטודנטים שסירבו לוותר על רצונם לחיות כעם חופשי בארצם. תנועת המרי הלהיבה שורות רבות של מתנדבים בהם טובה, שהעמידה את עצמה בחזית המאבק. סיפורי גבורתה התפרסמו בציבור ההונגרי, שעבורם עד היום היא מוכרת בכינוייה "חתולת הפרא". ניסיון המרד ההונגרי אומנם דוכא, אך הוא מצוין כחג לאומי ומהווה סמל לעמידתה של הונגריה ושאיפתה לחופש.  

טובה עלתה לישראל ב-1959, כאן מצאה את אחיה, היחיד ששרד מבין שבעה אחים ואחיות, והצטרפה לקיבוץ איילת השחר. 

נציגי ממשלת הונגריה הגיעו לאחרונה לאיילת השחר על מנת להעניק לטובה אזרחות הונגרית, כהוקרה על תרומתה למאבק לחירות וכמחווה של כבוד והערכה לפועלה ולגבורתה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עינב קרנר, מכפר אביב, עיתונאית, כתבת הצרכנות והתעופה של גלי צה"ל, מופיעה לעיתים קרובות בערוצי הטלוויזיה * את לימודי העיתונות התחילה בגיל 37 עם משפחה וילדים – והגשימה מאווים כמוסים מילדות * למרות שרבים
9 דק' קריאה
לא עשיתי שיעורי בית והתעניינתי בנושאים אחרים. אם מלכה הייתה מבקשת ממני לקרוא מהמחברת, הייתי קורא בעל פה "על ריק" – כי המחברת שלי היתה ריקה. עד סוף ימיה של מלכה לא ידעתי אם
4 דק' קריאה
מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "גם ב-7 באוקטובר וגם במחנות ההשמדה בשואה, גורלם של הנרצחים הוא נורת האזהרה שלנו. אנחנו פה להדגיש את התקומה של העם היהודי להרים ראש, להילחם על עתידנו ולומר –
3 דק' קריאה
התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן