בשולי המועצה
אילן גזית מנערן, מזכ"ל תנועת המחנות העולים, הגיע למועצה לבוש חולצה כחולה, ואת אשר אירע שם תיאר במכתב הבא: "מטה התנועה הקיבוצית שכר צוות אבטחה שימנע מצעירים לובשי חולצות כחולות להגיע לאזור בו התקיימה מועצת התנועה הקיבוצית. כך אמר לי המאבטח שעצר אותי, בעודי צועד "חמוש" בחולצה כחולה, ליד שער הכניסה לסמינר אפעל. בהתחלה עוד לא הבנתי מה בדיוק מתרחש והסברתי לו שאני חבר קיבוץ ואפילו נציג קיבוצי במועצת התנועה. אבל זה כמובן לא עזר. הייתי נסער מאוד, עצוב וכועס. נאלצתי לחכות לראש צוות האבטחה שקרא לפעילי תנועה שמכירים אותי ואישרו לי להמשיך בדרכי למועצת התנועה. מתוך סערת הנפש, הסברתי למספר אנשים שעמדו בכניסה למבנה את שארע. ואז החלו מספר חברים לצעוק צעקות מבישות ומשפילות: מי אתה בכלל? למה אתה חושב שאתה יכול לבוא לכאן? ועוד… כל זאת מבלי שהכירו אותי. הם צעקו רק בגלל שלבשתי חולצה כחולה. בעקבות המהומה הגיעה פעילת תנועה שהסבירה לי שההוראה לא היתה אמורה לעצור אותי, שכן אני נציג קיבוצי במועצה, ושבכל מקרה ישנו את ההנחיה ויאפשרו לכולם להיכנס.
"בעקבות האירוע פנו אלי חברי קיבוץ רבים, חלקם פעילי תנועה, והביעו זעזוע עמוק וחוסר אונים. מנכ"לית התנועה שלחה לי הודעת התנצלות. הסבירה לי שההנחיה לצוות האבטחה הייתה 'לבדוק שמי שמגיע הוא חבר קיבוץ'. אני מתקשה לקבל את ההסבר. במשך עשרים השנים האחרונות אני מגיע למועצות התנועה. תמיד הזמינו וקיבלו בברכה את נציגי תנועות הנוער, חברי קיבוץ ושאינם חברי קיבוץ כאחד. על מנת לנסות לשים את הפרשה מאחורינו, אמרתי למנכ"לית התנועה כי אני נכון לקבל את ההתנצלות אם אבין שתהיה בדיקה רצינית של העניין ושתוצאותיה יפורסמו פומבית. אני חושב שרק אור השמש יכול לתקן את הבעיות בתנועה. אני עדיין מחכה לתשובתה.
לצערי, האירוע האלים שחוויתי בכניסה למועצת התנועה הקיבוצית, הוא חלק ממסע דה לגיטימציה שאני ואנחנו עוברים. אבל אני לא מתנצל על היותי חבר קיבוץ. חלמתי על הקיבוץ בפעולות של התנועה ברעננה. והוא ממשיך להיות מושא אהבתי, מאוויי והגשמתי. אני חבר קיבוץ גאה. גאה מאוד בתנועות הכחולות ובמפעל ההגשמה המפואר של תנועות הבוגרים.
לצערי, התקבלה איפשהו בהנהגת התנועה הקיבוצית החלטה מודעת לנתק את התנועה הקיבוצית מתנועות הנוער ותנועות הבוגרים. גם אני וגם לירון אבנת, שהחליפה אותי בריכוז תנועת הנוער המחנות העולים, ראינו כיצד הנהגת התנועה מבטלת שיתופי הפעולה שהיו איתנו, כיצד מנסים להכניס גופים אחרים לקיבוצים בהם אנו מדריכים, ועוד. הצענו ונמשיך להציע הצעות קונסטרוקטיביות לפתרון המשבר. אעשה הכל על מנת שנצליח בכך.
התנועות הכחולות הן חלק בלתי נפרד מהתנועה הקיבוצית. חיות את הקיבוץ ומחנכות לאורו מעל לשליש מכלל חניכי תנועות הנוער בישראל. מותר לבקר את כלל התנועות או את אחת מהן. מותר לקיים דיון ענייני וגם לקבל החלטות למורת רוחן. אסור להסית, אסור לנהוג באלימות, אסור לקרוע לקרעים את התנועה הקיבוצית. ניר מאיר זכה ברוב קולות בבחירות. אני מברך אותו ומייחל בכל מאודי לכך שימצא את העוז בנפשו להיות "המבוגר האחראי". ברגע שזה יקרה הוא ימצא אותי בעמדה דומה. התנועה הקיבוצית חשובה ויקרה מידי לכולנו".
תגובת התנועה הקיבוצית:
"התנועה הקיבוצית היא תנועה פלורליסטית הדוגלת בשיח רבים בכל תחומי החיים. כך קורה גם במועצת התנועה הקיבוצית, כמו גם במזכירות התנועה בה חברים גם נציגי ציבור. יחד עם זאת בשנים האחרונות השתרש נוהג שאיננו מקובל בשום ארגון או תנועה, כאשר למועצת התנועה, הסמכות העליונה של התנועה הקיבוצית, הגיעו אנשים שאינם חברי קיבוצים, ולעיתים אף השמיעו את דעתם מעל בימת המועצה. לכך הוחלט לשים סוף.
מיותר לציין כי אין קיבוץ שהיה מסכים כי חבר בקיבוץ השכן לא כל שכן עובר אורח ייכנס וייקח חלק בשיחת הקיבוץ ויביע בה את דעתו על הנושאים שעל סדר היום. איננו מכירים אף גוף אחר שהיה מסכים שמי שאיננו חבר בו ייקח חלק דיון חברים סגור. בשל עובדה זו ובשל העובדה כי למועצת התנועה החגיגית לאשור בחירתו של מזכ"ל התנועה הנבחר, התארגנו קבוצות שחלקן אינם חברי קיבוצים במטרה להפריע להליך הישיבה התקין, הוחלט כי סדרנים מטעם אפעל יאפשרו את כניסתם של חברי קיבוצים בלבד למועצה.
אילן גזית, יו"ר המחנות העולים וחבר קיבוץ נערן, נשאל בכניסה לבואו ומכאן התפתח שיח ממנו נפגע אילן. אנו מצרים על כך. פעילי התנועה שהיו במקום פעלו באופן מיידי להכנסתו של אילן למועצה, ולאחר מכן מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי ילין, הביעה את התנצלותה בפניו. ישיבות מועצת התנועה ימשיכו ויהיו פתוחות לכלל חברי הקיבוצים. אך כניסתם של מי שאינם חברי קיבוצים לא תותר."
