רועי כספי, אלכס פרוטסוב, רעות קרמר, Shashwat Singh המחלקה לאנטומולוגיה, מכון וולקני
איצריות הן כנימות מגן ממשפחת Margarodidae. גוף האיצריות מכוסה בשכבת שעווה; הנקבה בולטת היטב בשק הביצים העשוי רצועות שעווה וצמוד לגופה. שק הביצים נושא עשרות עד מאות ביצים. הזחלנים המגיחים מתוך שק הביצים זריזים בתנועתם ומתיישבים על עלים, ענפונים, גזעים, ופירות. הזחל הבוקע מכונה 'זחלן', ולאחר 2 דרגות זחל נוספות (סה"כ 3) מתפתחים הבוגרים. כל הדרגות יכולות לנוע ולשנות את מיקומן. התרבות האיצריה היא לרוב הרמאפרודיטית (=הפריה עצמית של אורגניזם שהוא גם זכר וגם נקבה); זכרים טיפוסיים מכונפים מופיעים לעתים רחוקות באוכלוסיות צפופות והם חסרי חשיבות רבייתית. הפגיעה בצמח: מעבר למציצת מוהל הצמח ופגיעה ישירה בהתפתחותו, האיצריות מפרישות טל-דבש בכמות רבה, ועליו מתפתחת פייחת. מושבות צפופות עלולות לגרום להתנוונות והתייבשות של חלקי העץ ולפגיעה אסתטית בפרי (כספי וחוב' 2017).
בשנת 2017 נמצאה בארץ איצריה פולשת חדשה – 'איצרית סיישל' ( Icerya seychellarum). אזור המוצא של איצריה זו הוא דרום מזרח אסיה, ומניחים שהגיעה לארץ ממצרים. האיצריה תוארה לראשונה בשנת 1855 באי סיישל ומכאן הכינוי 'איצרית סיישל' (Hill and Newbery 1980). האיצריה נמצאה בתחילה במטעי אבוקדו בנגב המערבי, אך היא ממשיכה להתפשט גם לצפון הארץ (שאלתיאל-הרפז וחוב' 2019). איצרית סיישל מצויה במקומות רבים בעולם כולל בדרום אירופה וכאמור גם במצרים. בדומה לאיצרית ההדרים, גם היא מזיק רב-פונדקאים (פוליפאגי) שתוקפת מספר רב של צמחים (רשימה חלקית: הדרים, אבוקדו, בננה, גפן, תאנים, מנגו, אגסים, אפרסקים, רימונים, גויאבה, קרמבולה, ועוד – (Weeks et al. 2012). אורך גוף הנקבה 5-10 מ"מ, צבעו צהוב שהופך לכתום-אדום, והוא מכוסה בשעווה לבנה-צהובה. הרגליים והמחושים בצבע שחור. הביצים המוטלות בתוך שק הביצים ושלוש דרגות הזחל בצבע צהוב-כתום (תמונה 1, 2) (2018 CABI). בדקנו בתנאי בית רשת את משך ההתפתחות של הדרגות השונות של איצרית סיישל שהתפתחה על שלושה שתילי הדר (כנת הוולקה, בני שנה). כל שתיל אוכלס ע"י 5 נקבות בוגרות (מטילות) של איצרית סיישל (סה"כ 15 פרטים). מיד לאחר בקיעת הזחלנים הנקבות הורדו מהשתילים, ועקבנו מדי יום על התפתחות 20 זחלנים שבקעו בתאריך אחיד. הטמפרטורות לתקופת הניסוי נלקחו מהתחנה המטאורולוגית בבית דגן (מדידה כל 10 דקות). בנתוני הניסוי (טמפרטורה ממוצעת: 22.8 מ"צ) סך ההתפתחות (מבקיעה לדרגת נקבה בוגרת) על שתיל הדר הייתה בממוצע 68 ימים (איור 1, תמונה 2).
האויבים הטבעיים של איצרית סיישל במטעי אבוקדו בישראל
בספרות מוזכרים שלושה טפילים ושלושה מיני מושיות טורפות מהסוג Rodolia , שהעיקרי ביניהם הוא המין האוסטרלי Rodolia cardinalis המוכר לנו כטורף היעיל של איצרית ההדרים. צבע הבוגר אדום עם כתמים שחורים, והוא מכוסה בשערות חומות קצרות. אורך גוף הבוגר עד כ-4 מ"מ. הנקבה מטילה מאות ביצים במהלך חייה. ביצי הרודוליה, שצבען אדום, מוטלות על שק הביצים או בסמוך אליו (תמונה 3). הזחלים (שצבעם אדמדם) והבוגרים טורפים את ביצי האיצריה ואת יתר הדרגות (תמונה 4). בעקבות התפרצות קשה של איצרית ההדרים בישראל בשנת 1910, יובאה החיפושית לארץ בשנת 1911 והשיגה כאן הדברה מלאה של איצרית ההדרים בפרדסים. מאז, כבר למעלה מ- 110 שנים, קיימת הדברה ביולוגית מלאה של איצרית ההדרים בישראל. התפרצות של איצרית ההדרים מעידה על פגיעה באויבים הטבעיים ועל הפרת המאזן הביולוגי בפרדס.
במשך שלוש עונות (2019-2021) ניטרנו במטעי אבוקדו נגועים בקבוצת שילר (מהזנים 'אטינגר', 'גליל' ו'ריד') ובמטעי משואות יצחק (זנים: 'ארד', 'אטינגר', 'האס' ו'פינו'). האויב הטבעי היחידי שנימצא היה מושית הרודוליה (R. cardinalis). במטעים נצפו זחלים ובוגרים של המושית טורפים את כל דרגות ההתפתחות של איצרית סיישל. לא נמצאו טפילים כלשהם שהטפילו את איצרית סיישל. במשואות יצחק, בשתי העונות (2020-2021) בסביבות נובמבר-דצמבר נראה שהושגה הדברה ביולוגית מלאה בחלקות השונות. יחד עם זאת, בזנים מקדימים כמו 'גליל' המושיות מאחרות להופיע בתחילת העונה, וזנים שנקטפים מוקדם (בספטמבר) סובלים מנזקים כמו הימצאות איצריות ופייחת על הפירות.
יתר על כן, בעונה החולפת ביצענו ניסוי הדברה ביולוגית מבוקר. מטרת המחקר הייתה לבדוק את היתכנות ההדברה הביולוגית של איצרית סיישל באבוקדו בגישת התגבור בעזרת מושית הרודוליה. כלומר, את יעילות ההדברה הביולוגית של מושיות מגידול מעבדתי שישוחררו בפיזורי זריעה במטעים. לאחר חנטה בחודש יוני איתרנו 10 ענפים/זרועות נגועים באיצרית סיישל, ועטפנו אותם הרמטית ברשת מאווררת, בחצי משרוולי הרשת שחררנו 6 זוגות של מושיות רודולה בוגרות. לאחר 3 חודשים, בגמר הניסוי, שרדו בממוצע 3 איצריות נקבות בשרוולי טיפול הרודוליה, לעומת שרוולי הביקורת שבהם שרדו בממוצע 1445.8 איצריות(227.4 נקבות בוגרות, ו-1,218.4 זחלים)! המושיות הדבירו והפחיתו את אוכלוסיית האיצריות ב-99.8 אחוזים בממוצע (Mann-Whitney Rank Sum Test: U=25, P<0.01). הניסוי מוכיח שגם מושיות רודוליה ממקור מעבדתי שמשוחררות בפיזורי זריעה במטע נגוע, פעילות ויכולות לטרוף ולהשיג הדברה ביולוגית מלאה של אוכלוסיית איצרית סיישל במטעי אבוקדו מסחריים.התוצאות שלנו מחזקות דיווחים שהראו הדברה ביולוגית טובה של איצרית סיישל באמצעות פיזור מושיות רודוליה במטעי תפוח וגפנים במצרים (Mangoud 2008, 2010).
נשאלת השאלה האם איצרית סיישל תהפוך למזיק חדש בפרדס? בספרות מדווח שאיצרית סיישל מתפתחת על כל מיני וזני ההדרים, ואף מדווחת כמזיקת הדרים (CABI 2016). בניסויים שלנו האיצריה גדלה בהצלחה רבה על גבי שתילי הדרים, וישנם גם דיווחים ראשונים על איצרית סיישל ברמת פרטים בודדים על ענפונים בפרדסים מסחריים באזור קיבוץ נען וחדרה. כך, שנוכחות האיצריה בפרדסים מסחריים נוספים זו כנראה רק שאלה של זמן. יחד עם זאת, לאור הנתונים שלנו ממטעי האבוקדו ונתוני הספרות המשלימים, יש אפשרות סבירה שמושית הרודוליה שנוכחת בהדרים ומדבירה בהצלחה את איצרית ההדרים, תרסן ביעילות גם את האוכלוסיות של איצרית סיישל בפרדסי הארץ. מצב זה מחייב אותנו לשמר את מושית הרודוליה ביתר שאת ולהימנע מהפרת המאזן הביולוגי שלה בפרדס.
תודות: אנו מודים לאלונה בנדל (חברת מהדרין), עמירם לוי-שקד ודפנה זיו (שה"מ), ניר שגב (הדרי קבוצת שילר), איה רפאל כהן (גד"ש דגנים), ויהונתן מעוז (תאגיד האבוקדו) על העזרה במחקר האיצריה. מומן ע"י ענף ההדרים וענף הפירות (שולחן אבוקדו), מועצת הצמחים.
רשימת ספרות מצוטטת
כספי, ר., דריישפון, י., גרוס, ש., ורוטמן, נ. 2017. מזיקי ההדרים ואויביהם הטבעיים בישראל. שה"מ-משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומועצת הצמחים.
שאלתיאל-הרפז, ל., מעוז, י., נוי, מ., סנש, נ., רכט, א., מנדל, צ. 2019. מדריך להכרה והבחנה של קמחית הפפאיה, איצריה מצרית ואיצריית סיישל, מזיקים חדשים במטע האבוקדו. דפון בהוצאת מו"פ צפון, השירותים להגנ"צ, מועצת הצמחים, שה"מ ומכון וולקני.
CABI (2016). Plantwise Knowledge Bank, Seychelles scale Icerya seychellarum. https://www.plantwise.org/knowledgebank/datasheet/28434.
CABI (2018). Invasive Species Compendium, Icerya seychellarum (Seychelles scale). https://www.cabi.org/isc/datasheet/28434.
Hill, M.G., Newbery, D.M., 1980. The distribution and abundance of the coccid Icerya seychellarum Westw. on Aldabra atoll. Ecological Entomology 5:115–122.
Mangoud, A.A.H. 2008. Evaluation of sequence programs to control Icerya seychellarum infesting apple in Egypt. Proceedings of the XI International Symposium on Scale Insect Studies, Oeiras, Portugal. ISA Press, Lisbon, Portugal. 322 pp
.
Mangoud, A.A.H. 2010. The efficiency of the vedalia beetle, Rodolia cardinalis (Mulsant) (Coleoptera:Coccinellidae) in suppressing populations of Icerya seychellarum (Westwood) (Homoptera: Monophlebidae) on grape vines in Egypt. Proceedings of the XII International Symposium on Scale Insect Studies. Chania,Greece. p. 63.
Weeks, J.A., Hodges, A.C., Leppla, N.C. (2012). Citrus Pest, ‘Seychelles scale’. http://idtools.org/id/citrus/pests/factsheet.php?name=Seychelles%20scale.
