ארנסט פולק, הוא נתן האיכר

נתן איכר, בן תשע עשרה  שנים,  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. כתוב על המצבה בבית הקברות בכנרת אותה עיצב אריה אלוואיל הצייר, ראש  קבוצת ביתניה  עילית. את הטקסט מלווים ציורים,  ברקים וכנפיים שבורות, נר  זיכרון, תרנגול כפרות וגם  פרצוף שטני. מיהו השטן שעל המצבה?

בספטמבר  1920 לפני  מאה  שנים עלתה  קבוצת ביתניה עילית למרומי ההר  הנשקף מעל הכנרת. ובימים אלו קיבלתי שיחת טלפון.  היא השיבה אותי לאחד  הסיפורים מאותה תקופה. שבתי אל דמות  מיוחדת שאמנם לא הייתה בביתניה עילית, אך המצבה לזכרו של האיש בבית הקברות  בכנרת עוצבה על ידי הצייר אריה אלוואיל שהיה מנהיגה  של ביתניה עילית.  שיחת הטלפון התקיימה לאחר שיחת טלפון אחרת שהתקיימה לפני כשלושים שנה. אישה צעירה שלא הכרתי קרובת משפחה של האיש ארנסט פולק. אז הגיעה השיחה כאילו מבית העלמין. המתקשרת הייתה בהתרגשות רבה. אני עומדת לגלות לך סוד כמוס.  בוא לבית הקברות ונגלה לך.

אני כבר ידעתי  על איזה  סוד מדובר, אך היא אישה צעירה הגיעה לבית הקברות וגילתה קבר קרוב משפחתה והוא מכוסה  בשרף ועלים, רחצה את הקבר וגילתה את מצבתו המיוחדת. שם היה כתוב הסוד הכמוס במשפחתה – "איבד  את עצמו לדעת". היא  הגיעה  מניו זילנד.  אחותו של ארנסט פולק שנטמן כאן גרה שם. במשפחה פיתחו מעין פולחן ארנסט פולק. הוא לא כלל את מעשה ההתאבדות. רק את מסירותו החלוצית. ידעו שהוא היה חלוץ בארץ ישראל והחלוץ החליף את  שמו מארנסט פולק לנתן איכר. הטלפון שקבלתי אחרי שלושים שנה מדינה קראפט היה נרגש – בנובמבר השנה ימלאו  100 שנה למותו העצוב ואני רוצה לציין זאת.

איך להבין את המצבה?

נתן איכר הוא  שמו הפרוגרמטי של ארנסט פולק. הוא רצה להיות  כנתן  החכם  גיבורו של לסינג, איש  הנאורות  ואיכר –  עובד  אדמה. שמו המציב לו מטרה – ארנסט פולק  היה  שמו אך נתן איכר זה מה  שרצה להיות.

הוא לא היה  איש ביתניה עילית, אלא  פועל בחוות ביתניה המצויה בעמק. על שמה של החווה נקראה הגבעה בה שהו  אנשי השומר הצעיר ביתניה עילית. הם הועסקו בה בנטיעת  זיתים מטעם החווה. אמנם ארנסט פולק לא היה חבר בחבורה, אך כנראה שהיו לו קשרים עם חבריה. הוא יכול היה לדבר אתם על מוצרט וזיגמונד פרויד.  הם היו מגליציה והיה להם קשר  לתרבות הגרמנית והפולנית גם יחד.  את הקשר בינו לבין אנשי ביתניה עילית אנו יודעים לפי זה, שאת המצבה על קברו עיצב  אריה אלוואיל הצייר ראש  קבוצת ביתניה עילית. הוא עיצב עוד מצבה בבית הקברות מצבתו של אופר איש ביתניה  עילית. הקבר הוא קבר מיוחד בבית הקברות. הוא אינו פונה לא לירושלים ולא למכה, אלא לביתניה עילית שנמחקה מהמפה  כעבור חדשים מספר. על מצבתו צייר אריה  אלוואיל  את סמל השומר הצעיר וחתם אחיו, באמירה  שכל חברי התנועה  אחים הם.  אופר נרצח  בידי שודדים כשירד מביתניה לעמק. החבר שליווה אותו עזב את החבורה בתחושות אשמה. אריה  אלוואיל סיפר, כי כמה ימים אחרי שנקבר, התקבלה  בגבעה הידיעה כי בעלי חיים מצטופפים מסביב לקבר. החבורה ירדה שוב  מביתניה עילית בהבנה כי לא  קברו את חבריהם מספיק  עמוק.

ידענו את שילר ואת גטה, אך לקבור את מתינו לא ידענו כתב אריה אלאיל שנים אחר כך. בתו של אריה  אלוואיל הסתובבה אתי בבית הקברות  והצביעה על קברו  של אופר  כקבר שאביה הראה לה  שעיצב  בימי נעוריו. ולא הראה  לך את קברו של נתן איכר  שאלתי. לא. הוא לא עיצב אותו. בכל אופן לא הראה לי אותו. התעורר בי ספק. אולי הסיפור  שגוי?

נסתכל על המצבה. זה מה  שכתוב  עליה נתן איכר  בן תשע עשרה  שנים  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. חבריו. את הטקסט מלווים ציורים, ברקים וכנפיים שבורות, נר זיכרון, תרנגול כפרות ומאחורי כל אלה  למתבונן היטב מתגלה פרצוף שטני, האם השטן השתתף בעלילה  החלוצית? כשפגשתי לראשונה  במצבה הדמיון עבד שעות נוספות. האם נפל ארנסט קרבן המתח האדיר של ביתניה עילית? רק אחר כך התברר לי כי בביתניה  עילית לא היו התאבדויות, שנתן איכר חי בביתניה  תחתית. כנראה חבר  לאביו של דני קרוון.

אריה  אלוואיל  ירד מהארץ לווינה  שם צייר ששה ציורים אוטוביוגרפיים אקספרסיוניסטים  קשים. בהם ציור  אחד של  בית קברות וקבר של דמות שרואים אותה  בקומה  שלמה ופרצופה העתק של הדימויים המופיעים בקברו של ארנסט פולק. כשנחשפתי  לציורים הללו  שכונו טורא  אפורה, ההר  האפור,  ידעתי כי אריה  אלוואיל  היה באמת האיש  שעיצב  את המצבה. הבנתי מדוע לא  רצה להראות לבתו את המצבה הזו – אהבת אב  לפעמים  מתגברת על  ההיסטוריון הפנימי. הלכתי לשאול בין החלוצים מה היא  דמותו של השטן  המופיעה על מצבתו. מישהו מהם אמר לי – קרא את האינקוויזיטור הגדול  של דוסטוייבסקי ותבין.

בסיפורו המופיע  באח  הרומנים שלו, מספר דוסטוייבסקי כי ישו הגיע לסביליה  שבספרד  האינקוויזיטורית. הוא מיד חולל ניסים והכריזמה שלו פעלה. הופיע האינקוויזיטור. הוא אמר לו שהוא יודע מיהו. אך הוא לא פוחד. מעל מצוקי יריחו מסופר שהופיע השטן וניסה לפתות אותו. הוא  הבטיח לו כי יתן לו יכולת  להפוך אבנים ללחם, ייתן לו שלטון  על רחבי ארץ ויכולת לחולל ניסים. ישו מסרב לפיתוי של השטן. -האנשים לא  רוצים אותך הם רוצים את פיתויו של השטן. לחם שלטון ונס. הוא  כולא  את ישו בבית המעצר  של  האינקוויזיציה  וישו עושה  מה  שהוא יודע  הוא מנשק את האינקוויזיטור…

כיון שהאמינו   שנתן איכר  היה בביתניה  עילית,  לחשו לי האינקוויזיטור  הגדול היה מאיר יערי. טענו כלפיו  שהיה מחטט בנפשם של חבריו. אך אלו שלחשו לי לא היו בביתניה עילית. החלטתי  לשאול את מאיר יערי עצמו.  הוא היה מאוד  רגיש לגבי התקופה  הזאת. בדיוקן עצמו הוא  הכיר  בה את  מבחן ההתבגרות שלו. אני חושב  שהאמין כי היה למנהיג  בזכות התגברותו על הפיתויים של אכסטזת הנעורים הזו. שאלתי אותו על נתן איכר ולהפתעתי  אמר לי, שאם אני רוצה  להבין את המצבה  עליי לקרוא  את האינקוויזיטור הגדול.  הבנתי שלא חשב  על עצמו.

אז מיהו האינקוויזיטור?

אהרון דוד  גורדון כתב  באותה תקופה מסה שהייתה צריכה להסביר מדוע למרות הקשרים  הרוחניים שלו עם טולסטוי, הוא  דוחה את משנתו הנוצרית. הנצרות שהחלה  לסגוד לאהבה טען גורדון, הובילה עצמה לאינקוויזיציה. האדם לא יכול להיות מוגדר על ידי תכונה אחת הוא אינסופי. מאיר יערי השיב לגורדון במאמר שטען,  שמי שמדבר על האהבה בלשון פולמוס, צפוי להיות אינקוויזיטור. באותה תקופה מאיר יערי תיאר את גורדון כמטיף שהחלוצים הזקנים, כלומר בשנות העשרים המאוחרות, ישבו  בצריף והאזינו ברוגז רב לדבריו הנלהבים של הזקן באמת שהיה כבר בן ששים וחמש. הם חשו זקנים ומובסים. מאיר יערי חשב אז כי האינקוויזיטור הוא  גורדון. אחרי שגורדון נפטר ויערי עזב את חבורת השומרים הצעירים, הוא כתב על גורדון שהוא הסמל האמיתי, לא המופשט, הסמלי, הרומנטי אלא  איש ההגשמה  האישית.

לעולם מותי  יהיה חידה

בספר קהילייתנו שנכתב על ידי אנשי השומר הצעיר וביניהם בוגרי ביתניה עילית, שוב הופיע השטן. הוא מופיע לבוש מלצר עם עניבת פרפר ומגש עמוס בקבוקי בירה מווינה. הוא פוגש בחלוץ שעומד על הגבעה ומנסה לנקש את הקוצים גבוהי הקומה. אתה חושב שתוכל לנקש את הגבעה? חלום!  חזור לווינה. לבירה. לבית הנוח. החלוץ מרים את מערו מול השטן ומכה  בו. השטן נמלט אך המעדר פוגע  ברגלו של החלוץ והוא נאלץ  לשכב  ולנוח. …מסורת ארוכה  שמגיעה מן המדרש מספרת  כי השטן לעתים יודע לדבר בנימוקים הומניסטים. ולא ברור בצד מי מדבר  הדרשן.  יש תיאור מופלא  של השטן שמנסה  לשכנע  את אברהם אבינו לא לעקוד את בנו בנימוקים ברורים עד צערה של שרה האם. האם זה  השטן המופיע על קברו של  ארנסט פולק שביקש להיות  נתן איכר?

תלמידתי שולה בן נחום הזכירה עוד אפשרות. ארנסט פולק וחברי ביתניה  היו קוראים  נלהבים של  גטה.  ספרו ייסורי ורטר הצעיר שמסתיים בהתאבדות הגיבור מיקד דמיונם של  הרבה מיואשים והביא לגל  של התאבדויות בעקבותיו. והרי זהו אותו גטה  שכתב  את פאוסט  שבו  השטן   מפתה  את  הגיבור ומעמיד  אותו מול התהום.

לפני שנים הגעתי  לניו זילנד  בראש  השנה  פגש אותי אחיינו של  ארנסט פולק – אני ידוע שאתה מכיר את הסיפור. נעים מאד. קוראים לי  ארנסט. והנה  בני קוראים לו נתן. הבנתי  את גלגולו  של  הסיפור. אני מאמין  שדרכי הרוח והסיפור  המתגלגל לא פשוטים. אני מאמין כי סיפור  נתן איכר דחף את דינה ונתן לישראל. מכתבו האחרון של ארנסט פולק לרב  המדריך אותו מווינה, כולל אמירה – לעולם מותי  יהיה חידה. איש  החידות  דן חמיצר  גם הוא קרוב משפחה של ארנסט פולק. חידת מות אביו וחידתו של ארנסט פולק הם כנראה חלק מחייו המאמינים כי העולם  מלא חידות.

פרט אחד לא ציינתי. בקברו של  נתן איכר מופיע יתוש . יתוש  הייאוש . יום אחד  ערכתי סיור עם המשורר הזמר ארקדי דוכין ועם שותפו  סמי שטרית בבית הקברות של כנרת. הצבעתי על יתוש  הייאוש . ארקדי דוכין התלהב  'יתוש  הייאוש'  על זה צריך לכתוב שיר. ציפ-יתי לשיר  ולא מצאתי עד לימים הנוכחיים של הקורונה. פתאום גיליתי בשיר שלו על יתוש הייאוש. האם זכר את ביקורו במצבתו של נתן איכר?

יש לך יומולדת היום

נוסע ברחובות שקטים

אף אחד לא רוקד

המועדונים סגורים

ואולי נגלה מחר

היינו כחולמים

האם זה סוף העולם

או התחלה של חיים חדשים

מתוך הניתוק

בים של פיקפוק

וחוסר סיפוק השורף

י ת ו ש    ה י א ו ש

הפסקנו לחוש

את מי שבחוץ

ואת מי שבלב הרוח

הביא בשורה חדשה

מודדים אהבה על פי מטר

זה בכלל לא נורא

לעומת הצרה של ריחוק אינסופי

בימים שלפני הכתר

.. יש לך יומולדת היום

השמיים מתכסים עננים

אף אחד לא ממהר

וכל הקניונים ריקים

עכשיו אסור לנו להתחבק

אבל מותר לגעת בפנים

ואולי מתוך מרחק

נרגיש יותר קרובים

מתוך הניתוק….

מאה שנים עברו והכל בסימן התחלה הזיכרון הוא חלק ממנה למרות שלא יכול ולא צריך לשלוט בה. האמונה כי תמיד יש לתהות על ההתחלה כדי להיות נכונים להתנהל באי וודאות  החלומות והסיוטים המכוונים אותנו אל העתיד.