יבול שיא
הרפת והחלב
Compost Heap

בדיקות איכות קומפוסט – בין המצוי לרצוי

3 דק' קריאה

שיתוף:

רקע

קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט, אך הבדיקות המתבצעות בפועל אינן תמיד משקפות את מלוא המידע הדרוש למגדלים וליצרנים.

מהו קומפוסט איכותי?

ישנם גישות שונות להגדיר את איכות הקומפוסט אך באופן כללי קומפוסט איכותי הוא מוצר שמצד אחד מעשיר את הקרקע בחומר אורגני ויסודות הזנה ומצד שני נקי מזהמים פיסיים כמו חומרים זרים (פלסטיק, זכוכיות וכו'), מזהמים כימיים כמו מתכות כבדות ומלחים מזיקים (כלוריד ונתרן) ומזהמים ביולוגים (חיידקים, נגיפים וטפילים). מדד נוסף הקובע את איכותו של הקומפוסט הוא "הבשלות" שלו או במילים אחרונות השלב בתהליך הקופסוטציה, למעשה כאשר משתמשים במושג קומפוסט כבר יוצאים מנקודת הנחה שהקומפוסט בשל והיה נכון יותר להשתמש במושג חומרים אורגניים למוצרים שלא עברו תהליך קומפוסטציה מלא, אם זאת מכיוון שבארץ שגור להשתמש במושג קומפוסט גם לחומרים אורגניים חשוב לדעת את רמת הבשלות של במוצר כדי ליישם באופן מושכל בחלקה.

צילום מסך 2025 12 22 174638

מה התקנים והמלצות בארץ לגבי איכות קומפוסט?

בארץ קיים תקן ת"י 801 2000 (עדכון 2013) של מכון התקנים הקובע את המדדים שחברות ייצור הקומפוסט צריכים לבדוק על מנת לעמוד בתקן. הבדיקות של התקן אכן עוברים על ארבעת המדדים העיקריים שקובעים את איכות הקומפוסט, חומר אורגני, יסודות הזנה, מזהמים ובשלות המוצר. בנוסף לתקן יש דפון המלצות של שה"מ (יישום קומפוסט בגידול ירקות 2021) אשר מרחיב במספר מדדים ונותן טווחים רצויים לריכוז יסודות ההזנה.

טבלה מרכזת של מדדי התקן ודפון שה"מ- ירוק (חומר אורגני ויסודות הזנה), אדום (מזהמים) וסגול (מדדי בשלות)

התכונה הנבדקתמכון התקנים -ת"י 801 2000 (עדכון 2013) שימוש חקלאי בלבדשה"מ (יישום קומפוסט בגידול ירקות 2021)
*% רטיבות משקלי25-4030-40
*ערך הגבה (pH)5-8.57-8.5
*מוליכות חשמלית [dS/m]) (1-10(**טבלת יישום4-7
*% חומר אורגני25 מינ'50-40
*% N1.5-2.4
*% P0.8-1.8
*% K0.4-3
% חומרים זרים (>5 מ"מ)0.5 מקס'0.5 מקס'
*% Na
*תכולת בורון [מ"ג/ק"ג]200 מקס'200 מקס'
מתכות כבדות [מ"ג/ק"ג[ערכי סף מקס'ערכי סף מקס'
ריכוז חיידקים, נגיפים וטפיליםבוצה מסוג א' תקנות המים (2004)
C:N*10-15
*התחממות עצמית Dewar35 צלסיוס מקס'

*חייב בסימון על גבי המוצר לפי התק

**בתקן מופיע טבלה של יישום מ"ק/לדונם לפי טווח 0-7 EC [dS/m]

מה בודקים בפועל?

אף על פי שהתקן יחסית מקיף ומכסה את המדדים המרכיבים את איכות הקומפוסט וישנן חברות העומדות בתקן, בדרך כלל הבדיקות שמבוצעות בקרב חקלאים או חברות הינם סל בדיקות מצומצם יותר הכולל חומר אורגני, מליחות (EC), יסודות הזנה (N-P-K) וחישוב יחס C:N, בסל מצומצם זה למעשה מתרכזים בכמות החומר האורגני ויסודות ההזנה שהמוצר תורם, אין בדיקה ישירה של מזהמים אך יש בדיקה של המליחות הכללית (EC) שהינו מדד מאוד חשוב ביישום של הקומפוסט, ישנם לא מעט מקרים בהם יישום לא מושכל של קומפוסט גרם להמלחת קרקע לכן מאוד חשוב להתייחס למליחות בזמן היישום. מדד הבשלות נמדד בעקיפין על יד חישוב יחס פחמן לחנקן (C:N) ,נהוג לשער שקומפוסט בשל בטווח של 10-15, הנחה זו אינה מדויקת ומאוד תלויה בהרכב החומרי המוצא בתחילת תהליך הקומפוסטציה.

למעבדות שרות השדה יש את הכלים לבצע מגוון רחב של בדיקות קומפוסט גם בתחום המזהמים ומדדי הבשלות, בדיקות אלו לרוב אינן מבוצעת מסיבות שונות של חוסר ידיעה, תקציב או עניין. אכן סל הבדיקות המקיף יכול להיות יקר לחקלאי ויתכן שאין צורך בבדיקת מזהמים בכל בדיקה של ערמה, אם מהניסיון המצטבר לחברות השונות יש מוניטין לחומר נקי ממזהמים אפשר להסתפק בבדיקות מזהמים לעיתים בלבד.

במעבדות שרות בשדה יש אפשרות לבדוק בשלות גם באופן ישיר בשיטת "התחממות עצמית", שיטה זאת בודקת את העלייה בטמפרטורה של המדגם בתנאים סטנדרטים וישנן טווח טמפ' שמעיד על הבשלות, ככל שיש פחות חימום עצמי הקומפוסט יותר בשל.

בנוסף לאחרונה במעבדת שרות השדה בצמח טכנולוגיות חקלאיות ניתן לקבל שרות לבדיקת 4AT, בדיקה זו הלקוחה מתקני איכות אירופיים לקומפוסט בודקת את הנשימה המיקרוביאלית באינקובציה של 4 ימים, ככל שיש יותר פעילות מיקרוביאלית וכפועל יוצא צריכה של חמצן הקומפוסט פחות בשל, גם בשיטה זו יש טווח ערכים אשר מאפיין את רמת הבשלות של הקומפוסט.

גרף המראה את תוצר בדיקת 4AT

image 1

סיכום

קומפוסט הוא מוצר שאינו אחיד ובעל איכויות שונות ושימוש לא מושכל יכול לפעמים אף לגרום לנזקים, חשוב מאוד לדעת את איכות הקומפוסט לפני השימוש וליישם בהתאם. האיכות נקבעת לפי מדדים שונים שהמוצר תורם וניקיון המוצר ממזהמים, בנוסף מכיוון שקומפוסטים בארץ משווקים בדרגות בשלות שונות חשוב לדעת מדד זה גם כן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב 5.12.2025 החברה מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים
< 1 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
צפלביץ אפרים, זיוה גלעד, אוהד נוריאל, אחיעם מאיר – מו"פ בקעת הירדן, דוד סילברמן – שירות ההדרכה והמקצוע )שה"מ,( משרד החקלאות וביטחון המזון כרמית זיו, גינת רפאל – מנהל המחקר החקלאי, משרד החקלאות וביטחון
12 דק' קריאה
מחלת "ההשחרה הבקטריאלית במנגו" necrosis( apical )bacterial גורמת להתייבשות אמירי הצימוח (תמונה 1) על פני העלים ולאורך הפטוטרת מופיעים כתמים נקרוטיים כהים, המלווים לעיתים בהפרשות שרף (תמונה 2) מחולל המחלה הוא חיידק מסוג פסאודומונס
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן