עוזי נפתליהו (גידולי שדה נגב), בשיתוף גד"ש גברעם, חברת שטראוס, חברת גראונד וורק והמכללה האקדמית להנדסה בראודה.
פטריות המיקוריזה מוכרות בספרות המקצועית כשותפות נאמנות לצמח; הן מקיימות איתו סימביוזה שבה הן משפרות את קליטת המים והמינרלים מהקרקע בתמורה לפחמימות. אולם, ניסוי שנערך בשנת 2025 בשדות גברעם בוחן מחדש את יעילות היישום המסחרי של פטריות אלו בגידול חימצה בתנאי בעל.
מטרת הניסוי ומערך השטח
הניסוי נועד לבחון את השפעת המיקוריזה על יבול החימצה ואיכותו, לצד מדדים סביבתיים כמו קיבוע פחמן בקרקע ושינויים באוכלוסיות המיקרוביום (חיידקים ופטריות).
פרטי הניסוי:
- הזן הנבחן: יינריהיי, נזרע ב-15/1/25 בתנאי בעל (306 מ"מ גשם במהלך החורף).
- הטיפול: יישום של "רוטלה "L במינון של 1.9 מ"ל לדונם (מהול ב-12 ליטר מים) ישירות לפס הזריעה.
- מערך: 6 חזרות של טיפול מול ביקורת, כאשר כל חזרה ברוחב 12 מטר ובאורך 600 מטר.
תוצאות בשטח: ירידה ביבול ואיכות דומה
בניגוד לציפיות המוקדמות, נתוני הקציר הצביעו על מגמה הפוכה מהרצוי. בעוד שחלקות הביקורת הניבו 104 ק"ג/דונם, חלקות הטיפול במיקוריזה הניבו 91 ק"ג/דונם בלבד.
במדדי האיכות והכיסוי הצמחי לא נרשמו יתרונות לטיפול:
- כיסוי צמחי: צילומי רחפן הראו כיסוי של 50.3% בביקורת לעומת 47.5% בטיפול המיקוריזה.
- משקל אלף: כמעט ללא שינוי (420 גרם בביקורת לעומת 418.7 גרם בטיפול).
- איכות גרגר: אחוז הגרגרים מסוג א' (מעל נפה 20) עמד על 91.1% בביקורת לעומת 89.2% בטיפול.
השפעה על הקרקע והמיקרוביום
גם בהיבט הסביבתי של קיבוע פחמן, לא נמצאה תרומה משמעותית. אחוז הפחמן האורגני בקרקע ביום הקציר עמד על 90% בביקורת לעומת 88.3% בטיפול המיקוריזה. בנוסף, בדיקות המיקרוביום העלו כי ליישום המיקוריזה כמעט ולא הייתה השפעה על הרכב אוכלוסיות החיידקים והפטריות הדומיננטיות בקרקע לאורך שלבי הגידול (הצצה, פריחה וקציר).
סיכום ומסקנות לחקלאים
הניסוי בגברעם מחדד נקודה קריטית עבור המגדלים: ברוב קרקעות ישראל קיימת אוכלוסיית מיקוריזה טבעית. פטריית ה"רוטלה" L שנבחנה בניסוי זה לא רק שלא תרמה ליבול, אלא אף גרמה לפחיתה מסוימת.
נקודות למחשבה:
- ייתכן ויישום מיקוריזה יניב תוצאות חיוביות דווקא בקרקעות דלות מאוד במיקוריזה טבעית.
- קיימת חשיבות עליונה להתאמה מדוקדקת של סוג המיקוריזה לגידול הספציפי ולסוג הקרקע המקומי.
לסיכום, נראה כי בתנאי הבעל של הנגב בגידול חימצה, התוספת המלאכותית של מיקוריזה אינה מהווה "מרשם קסם" להגדלת היבול, ויש להמשיך ולבחון את התנאים הסביבתיים המצדיקים יישום כזה.
הניסוי בוצע במימון חברת שטראוס ובוצע על ידי רינה רם און וערן ועקנין.
