נועם קלוש (41), ממושב נתיב העשרה, הוציא לאחרונה את ספרו הראשון: "בין כפות המאזנים" * התגובות לא איחרו להגיע: בהצלחה, כל הכבוד, פשש איזה אלוף אתה, ועוד איחולי הצלחה רבים * מי שמכיר את נועם יודע שהוא בענייני היי-טק,ף אבל מה לו ולכתיבת ספר? * יפעת בן שושן, אף היא תושבת המושב, יצאה לברר
באחד מימי חודש ינואר, נשלחה הודעה בקבוצת הווטסאפ המושבית: "הי, שמח לשתף שספר שכתבתי יצא היום לאור וניתן לרכישה בפורמט דיגיטלי. מוזמנים להיכנס ללינק הבא ומקווה שתיהנו. אם יהיה ביקוש אוציא גם מהדורה מודפסת."
את ההודעה שלח נועם קלוש, שלרובנו, תושבי נתיב העשרה, מוכר כבעלה של ליהיא (הבת של משפחת יוספי). מודה שרבים מאיתנו הופתעו.
התגובות לא איחרו להגיע: בהצלחה, כל הכבוד, פשש איזה אלוף אתה, ועוד איחולי הצלחה רבים. מי שמכיר את נועם יודע שהוא בענייני היי-טק. מה לו ולכתיבת ספר? זה בדיוק מה שסיקרן את רובנו וכבר בשבוע הראשון נחת העותק הדיגיטלי אצל חלק מהתושבים שבחרו לפרגן לסופר המתחיל. העדפתי את העותק המודפס והמתנתי בסבלנות עוד שלושה שבועות.
את הספר "בין כפות המאזניים" התחלתי ארבעה פעמים, בכל פעם קראתי את אותם שני עמודים ראשונים, עד שהבנתי שהפעם המשימה דורשת ממני ריכוז וקשב מלאים, שימת לב לפרטים ומעקב מלא אחר כל מהלך שעתיד להתרחש.
משמילאתי אחר ההנחיות – צללתי בהצלחה לתוך עלילה מרתקת, לעיתים סבוכה כך שלא תמיד ברור לאן מנסה הכותב המוכשר לקחת אותי, מלאה בפרטים ובמידע, שמאוחר יותר יתבררו כרמזים להמשך ויסייעו להתיר את הקשרים ולהבין את המניעים לסוגיות המרכזיות בספר. סוגיות משני עולמות: עולם מחלות הנפש ועולם המשפט. לכל אחד מהעולמות בחר קלוש את הגיבור שייצג אותם בספרו הראשון "בין כפות המאזניים", שם שמעיד על מסעות החיים של כל אחד מהגיבורים ודמויות המשנה.
"הספר נכתב לאורך עשור, בתקופת הרווקות התל-אביבית בחיי. תחום הנפש ריתק אותי ובפרק הזה בחיי לא היה טריגר דרמטי לכתיבת ספר בנושא. יצא לי לצפות בכתבה אודות מחלות נפש ופיצול אישיות ואני מניח שגם לאהבתי לתחום הקולנוע הייתה השפעה על הכתיבה שלי ועל המשיכה שלי למחוזות אליהם מכוונת עלילת הספר," מעיד נועם.
דרמה משפטית
את הצעד הראשון הוא עשה כשישב לכתוב שלושה פרקים שפשוט יצאו ממנו ומאז נכנסו למגירה למשך שנתיים. "בשנתיים הללו שיחקתי עם המשך העלילה בראשי בלבד, הבנתי שאם אני מכניס את הסיפור למסגרת של משפט, יש מקום לדבר על מעמד חוקי, על זכויות וכמובן על הגנה של הדמות. ידעתי שעליי לבנות שלד נכון לספר ולהשתלשלות העניינים ורק אז ישבתי להמשיך את הכתיבה. בזמן שכתבתי נעזרתי בלא מעט מומחים מכל אחד מהתחומים. חקרתי את סוגיית מחלות הנפש, שאחת מהן הפכה למרכזית בחיי אחת הדמויות הראשיות בספר. התייעצתי עם פסיכיאטרים כדי להבין לעומק התנהגויות. סיוע בתחום המשפטי קיבלתי מאנשי מקצוע כדי שאוכל לשוות אמינות בכל הנוגע להתנהלות המשפט."
הספר לוקח אותנו לדרמה משפטית בלתי רגילה, שמעלה שאלות אתיות ומוסריות סביב העיסוק במחלות הנפש. וכך נכתב בגב הספר: אל משרדו החדש של עו"ד גדעון קהלני מגיע לקוח המבקש הגנה משפטית ומטלטל את עולמו. אותו לקוח הוא למעשה דמות משנית, יציר דמיון, במוחו של אדם הלוקה בפיצול אישיות. ניסוי תרופתי חדש מאיים להפסיק את הישנות הופעתן של דמויות המשנה בקרב חולים הלוקים בפיצול אישיות ובעצם, את קיומו שלו. החלטתו של גדעון לייצג את "הלקוח" החדש משפיעה עמוקות על חייו וגובה ממנו וממשפחתו מחירים כבדים.
עוז ריגלר, האישיות המקבילה, מבקש לתבוע את ……ערן פוגל (הוא עצמו כמי שמאיים לחסל את ריגלר) ואת משרד הבריאות (שפוגל משתתף בניסוי תרופתי חדש המאיים לחסל את הדמות המשנית – ריגלר).
מסובך? זה עוד לא הכול. קהלני, עורך הדין, שמסתער על התיק המוזר הזה שנפל לידיו, נוקט, כנגד לא מעט סיכויים, בגישות לא קונבנציונאליות. הוא מחליט, למשל, שלאורך המשפט כולו, הוא ישתמש בטרמינולוגיה חדשה ולא זו הרווחת בעולם רפואת הנפש: הוא יקרא לדמות המשנית – אישיות מקבילה (ולא משנית) ויעמוד על כך שגם ההגנה תתבטא כך עד כדי בלבול. כך, סבר קהלני, תתקבע הבנה שתוביל, אולי, לניצחון המיוחל במשפט. יש פה גם חברת תרופות גדולה שמאיימת להפיל את הפרקליט האפרורי שמצליח לזעזע אותה עם הנחישות הבלתי מוסברת שלו ולבסוף תאונת דרכים אחת שהעד המרכזי לה הוא לא אחר מאשר – ריגלר, האישיות המקבילה שחיה בגופו של פוגל.
יש כאן גם התמודדות עם שאלות מוסריות ואתיות, שלעיתים נדמה שהפרקליט הלהוט עובר בהן את הגבול. כל אלו מובילים לסיום מפתיע של הסאגה המשפטית שבבסיסה סוגיה נפשית לא פשוטה.
"מבחינה כרונולוגית, הסוף נכתב עוד לפני שכתבתי את החלק של המשפט המתנהל לאורכו של רוב הספר," מספר לי נועם. "זה היה החלק שהיה לי ברור מהרגע הראשון, איך אני רוצה שיסתיים הסיפור הסבוך הזה. את השם לספר בחרתי מתוך ידיעה והבנה שלא משנה לאן ייטו כפות המאזניים – הפרקליט ינצח וכל השאר יפסידו. כלומר – הם, כולם, נמצאים תמיד בין כפות המאזניים."
שני ספרים בדרך
בשלב הזה נועם מגלה לי שאת כריכת הספר – אייר בעצמו, אך לא חתם את שמו כמאייר. על הכריכה מופיעה דמות מעורפלת שתווי פניה כמאזניים.
אני בודקת עם נועם האם לצפות לספרים נוספים בהמשך והוא כבר מוכן עם תשובה: "מאז שסיימתי את בין כפות המאזניים, לפני כשנתיים, הספקתי לכתוב שני ספרים. אחד מהם, בסגנון מתח-אקשן, עוסק בישראלים שמסתבכים עם נציגי עולם הפשע בדרום אמריקה והשני, דרמת פשע שבמרכזה חוקר משטרתי בדימוס, שנקרא לחזור לשורות המשטרה על מנת לסייע בתחום התמחותו. את שני הספרים הנוספים כתבתי במשך זמן קצר בהרבה מהראשון. אני נהנה מהכתיבה, מתהליך בניית שלד הסיפור ומכל מה שעולה במהלך השתלשלות העניינים," כך הוא מסכם.
נועם קלוש, בן 41, נולד במושב שדות שבפתחת רפיח, שנה וחצי לפני פינוי סיני, גדל במושב עין הבשור ומתגורר כיום במושב נתיב העשרה עם אשתו ליהיא ושני ילדיהם. עד לא מזמן עבד בחברת היי-טק עם התמחות בתחום: data science. היום הוא מתרגל באוניברסיטה ויתחיל בקרוב את הדוקטורט בביולוגיה חישובית. בעבר עבד בציריך (שווייץ) באבטחה, שם למד גרמנית, אותה הוא דובר עד היום.
בין כפות המאזניים יצא לאור בהוצאה פרטית, לאחר שנועם הבין שכל דרך אחרת תעלה לו הרבה ממה שתוכנן. את הספר הוא משווק כרגע לבד, ברשתות חברתיות, ובאמצעות המלצות של הקוראים שלאט לאט נחשפים לסוגיה המרתקת שבה עוסק הספר ומסייעים להפיץ את הבשורה.
קישור לרכישת הספר: bgtTAhttps://forms.gle/BmtupoA9eVAw
