יבול שיא
הרפת והחלב
מעיין קידרון

במשרד או בשטח

2 דק' קריאה

שיתוף:

ראיון עם מעיין קיטרון, רכזת תחום מחקרי פרחים ותבלינים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית

מעיין קטרון היא בוגרת ביולוגיה בפקולטה לחקלאות ברחובות. בשנת 1999 הגיעה ביחד עם בעלה לערבה ובני הזוג הקימו משק חקלאי במושב עידן – במהלך השנים עברו מגוון גידולים ביניהם פלפלים, מלונים, בצל, פרחים ועוד בשנת 2015 הקימו את חברת "קדמה" עם 3 שותפים מהמושב שמגדלת עגבניות, אבטיחים וקצת פטל. כיום הם משפחה עם שלושה ילדים.

בתחילת הדרך עבדה מעיין כמורה מחליפה למדעים ואז הבינה שתחום ההוראה פחות מתאים לה. בהמשך עבדה בתפקידים שונים ומשונים עד שבשנת 2005 ניגשה למכרז של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, שם השתלבה כרכזת תחום מחקרי פרחים ותבלינים. כיוון שמספר מגדלי הפרחים והתבלינים בערבה הולך ויורד, מעיין משתלבת במחקרים של צמחי מדבר וצמחי מרפא.

"במו"פ ערבה תיכונה מנסים להתמודד עם בעיות שעולות מהשטח," מסבירה מעיין, "בעיות ואתגרים שהמגדלים מתמודדים מולם. כמו כן, בשיפור הגידולים הקיימים על ידי ,לדוגמא, מבחני זנים, שיפור ודיוק הטיפולים השונים למגוון רחב של צמחים – והמאתגר ביותר הוא למצוא כיוונים וגידולים חדשים עם פוטנציאל מסחרי בחקלאות.

לדברי קיטרון: "בתבלינים, למשל, מידי שנה מתבצע מבחן זנים בבזיליקום, בכיכר סדום, שם מרוכזים מגדלי תבלינים רבים. בשתילות בעונות המעבר (סתיו-אביב) ידועה בעייתיות בגידולים, לה מחפשים זנים שיתאימו במיוחד לתקופה הזאת. בסוף התקופה אנו מפרסמים את התוצאות, הן בהיבט של חיי מדף והן בהיבט של היבול לדונם, ואז בעצם, בהתאם לתוצאות, אנחנו מציעים למגדלים את הזנים המתאימים לעונה על סמך התוצאות שמצאנו.

מעיין קדרון ופרח שעווה
מעיין מציגה את פרחי השעווה

"בערבה עדיין קיימים מעט מגדלי פרחים, בעיקר לייצוא, למשל: לימוניום, ליזיאנטוס, טוידיה, חמניות, טרכליום ועד-עד. בתחום הזה השקענו במשך שנים רבות במחקרים שונים. למשל, במחקר בנושא התאורה. חלק ממיני הפרחים דורשים תוספת תאורה על מנת להשפיע על מועד הפריחה. בעבר נהגו להשתמש  בנורות ליבון בהמשך עברו לנורות פלורסנט. משנת 2006 התחילו לערוך במו"פ מחקרים בנושא הארה ע"י נורות לד. הסתבר שזה חסכוני יותר ויעיל יותר, כאשר אחד היתרונות הבולטים ביותר הוא שניתן לבחור את גוון הצבע שאתה רוצה להאיר בו."

מעיין חושבת שחשוב לשמור על החקלאות הישראלית: "חשוב להגן על החקלאות ולתמוך במחקר החקלאי כדי שהחקלאות הישראלית תמשיך לצעוד קדימה. אני גם חושבת על כיוונים חדשים מבחינתי ומבחינת האזור שיוכלו לקדם את החקלאות בגידולים הקיימים וגם כיוונים חדשים- טכנולוגיות חדשות וגידולים חדשים.. כשאני עובדת במו"פ אני גם במשרד וגם בשטח, כך שאני יכולה להרגיש את הדברים וליהנות מהשילוב בין החוץ לבפנים.

"אני אוהבת את העבודה, היא מעניינת אותי מאוד, פעמים רבות העבודה מאתגרת אותי, כי חשוב לי לראות איך הדברים מתנהלים ומתפתחים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מוחמד יוסף אבו טועמה – מדריך לגידול תות שדה, שה"מ לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ תקציר בדפון זה מפורסמות הנחיות לגידול תות שדה בחלקות מניבות במנהרות נמוכות בשדה הפתוח,
7 דק' קריאה
מוחמד יוסף אבו טועמה – תחום ירקות, אגף ענפי הצומח, שה"מ לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ ד"ר סטנלי פרימן – מכון וולקני מבוא מחלת ה-Neopestalotiopsis נתגלתה לראשונה בישראל במהלך
3 דק' קריאה
מסביר מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, מדוע קשה להילחם בפערי התיווך * "שנים אנחנו סובלים מכך שרשת השיווק היא בו זמנית יבואנית, קמעונאית וסיטונאית ויכולה לשחק עם המחירים על חשבון הציבור והחקלאים" *תמונה
4 דק' קריאה
במהלך הישיבה הודיע מאיר יפרח, מזכיר הארגון, כי משרד החקלאות מתכנן לשלב צעירים בחקלאות: תוכנית ל-250 מושבים, חקלאי אחד למושב. תוך ארבע שנים ישולבו 1,000 חקלאים חדשים, בתקציב של 400 מיליון שקל בשנה ישיבת
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן